חי בסרט
אתם בטוח מכירים את זה שפתאום, באמצע החיים, אתם חוזים בסצינה הזויה מסרט, שבא אתם הכוכב הראשי. לרובנו זה קורה בדרך כלל עם סצינות קלאסיות מסיינפלד. והיום, הייתי על תקן בן סטילר, בסרט פגוש את ההורים. וזו הסצינה: הגעתי לתור. לקחתי מספר. 173. על הצג הופיע המספר 172. כלומר, אני י כול להכנס לפקידה הראשונה הפנויה. הגעתי אליה. נתתי לה את מה שצריך. "מספר בבקשה", היא ביקשה. חיפשתי אותו, ולא מצאתי. "אני 173", אמרתי לה. עכשיו אני, אני לא רואה את המספר עלי. "אני חייבת מספר", היא התעקשה. "איך אדע שזה המספר שלך?" - "אבל אין פה אף אחד בתור חוץ ממני", עניתי לה. היא הרימה ראשה מהעמדה ושאלה בקול :"יש כאן מישהו בתור?" אף אחד לא ענה זה לא עזר לי הרבה. "עדיין, אני חייבת מספר", היא התעקשה. -"אבל אין פה אף אחד!!", המשכתי , אולי בכל זאת. והיא בשלה. "בלי מספר אני לא יכולה להכניס אותך" "את יודעת מה, אני אלך בחזרה לעמדת המספרים, ואביא לך את המספר 174" "אוקיי", היא אמרה. בעודי מסתובב, הביט בי פתקון קטן ברצפה, שעליו מתנוסס המספר 173. חזרתי אליה עם הפתק, והגשתי לה. "עכשיו אני יכולה לקבל אותך", אמרה והשאירה אותי לתהות האם אני חי בסרט. ---- ולמי שלא זוכר, בסרט עם בן סטילר, הסצינה בסוף כשהוא מחכה בתור בשדה תעופה, והפקידה קוראת ברמקול לאנשים לפי מחלקה מסוימת, ומסרבת שהוא יכנס כי עדיין היא לא הקריאה את המחלקה שלו, למרות שאין שם אף אחד!!
אתם בטוח מכירים את זה שפתאום, באמצע החיים, אתם חוזים בסצינה הזויה מסרט, שבא אתם הכוכב הראשי. לרובנו זה קורה בדרך כלל עם סצינות קלאסיות מסיינפלד. והיום, הייתי על תקן בן סטילר, בסרט פגוש את ההורים. וזו הסצינה: הגעתי לתור. לקחתי מספר. 173. על הצג הופיע המספר 172. כלומר, אני י כול להכנס לפקידה הראשונה הפנויה. הגעתי אליה. נתתי לה את מה שצריך. "מספר בבקשה", היא ביקשה. חיפשתי אותו, ולא מצאתי. "אני 173", אמרתי לה. עכשיו אני, אני לא רואה את המספר עלי. "אני חייבת מספר", היא התעקשה. "איך אדע שזה המספר שלך?" - "אבל אין פה אף אחד בתור חוץ ממני", עניתי לה. היא הרימה ראשה מהעמדה ושאלה בקול :"יש כאן מישהו בתור?" אף אחד לא ענה זה לא עזר לי הרבה. "עדיין, אני חייבת מספר", היא התעקשה. -"אבל אין פה אף אחד!!", המשכתי , אולי בכל זאת. והיא בשלה. "בלי מספר אני לא יכולה להכניס אותך" "את יודעת מה, אני אלך בחזרה לעמדת המספרים, ואביא לך את המספר 174" "אוקיי", היא אמרה. בעודי מסתובב, הביט בי פתקון קטן ברצפה, שעליו מתנוסס המספר 173. חזרתי אליה עם הפתק, והגשתי לה. "עכשיו אני יכולה לקבל אותך", אמרה והשאירה אותי לתהות האם אני חי בסרט. ---- ולמי שלא זוכר, בסרט עם בן סטילר, הסצינה בסוף כשהוא מחכה בתור בשדה תעופה, והפקידה קוראת ברמקול לאנשים לפי מחלקה מסוימת, ומסרבת שהוא יכנס כי עדיין היא לא הקריאה את המחלקה שלו, למרות שאין שם אף אחד!!
