חלום או דבר בר ביצוע?
אני בת 18, כמובן בלי ילדים... תמיד כשאני רואה ילדים הולכים עם הוריהם וצורחים ובוכים מכל מיני סיבות אני חושבת לעצמי שאני רוצה, כשאהיה אימא, לנסות לדבר בהגיון לילדים הקטנים שלי ואולי כך לגרום להם להפסיק לבכות. למשל, אם ילדתי הקטנה לעתיד תבכה כי לא הסכמתי לקנות לה מה שרצתה, פשוט אתכופף אליה ואומר משהו כמו: ``לאימא אין כסף עכשיו``, ``לפעמים יש דברים בחיים שאי אפשר לקבל`` או ``אני אפצה אותך כשנגיע הבייתה``, ומיני קלישאות כאלה. אני בכלל בחורה מאוד הגיונית ואני נוטה לברבר שעות ובאופן מאוד מפורט ומשכנע על כל מה שמפריע לי אצל אנשים הקרובים לי, ושאני חושבת שאולי אוכל לשנות במילים. הייתי רוצה לדבר ככה אל הילדים שלי בתקווה שיגדלו להיות אנשים נבונים, רגועים ו...הגיוניים. בקיצור- השאלה שלי היא: האם ילדים קטנים וצורחים בגלל שלא קיבלו דבר זה או אחר מקשיבים להגיון או שהם פשוט ימשיכו לבכות ולצרוח ולא להבין מה אני רוצה מהם?
אני בת 18, כמובן בלי ילדים... תמיד כשאני רואה ילדים הולכים עם הוריהם וצורחים ובוכים מכל מיני סיבות אני חושבת לעצמי שאני רוצה, כשאהיה אימא, לנסות לדבר בהגיון לילדים הקטנים שלי ואולי כך לגרום להם להפסיק לבכות. למשל, אם ילדתי הקטנה לעתיד תבכה כי לא הסכמתי לקנות לה מה שרצתה, פשוט אתכופף אליה ואומר משהו כמו: ``לאימא אין כסף עכשיו``, ``לפעמים יש דברים בחיים שאי אפשר לקבל`` או ``אני אפצה אותך כשנגיע הבייתה``, ומיני קלישאות כאלה. אני בכלל בחורה מאוד הגיונית ואני נוטה לברבר שעות ובאופן מאוד מפורט ומשכנע על כל מה שמפריע לי אצל אנשים הקרובים לי, ושאני חושבת שאולי אוכל לשנות במילים. הייתי רוצה לדבר ככה אל הילדים שלי בתקווה שיגדלו להיות אנשים נבונים, רגועים ו...הגיוניים. בקיצור- השאלה שלי היא: האם ילדים קטנים וצורחים בגלל שלא קיבלו דבר זה או אחר מקשיבים להגיון או שהם פשוט ימשיכו לבכות ולצרוח ולא להבין מה אני רוצה מהם?