זהו סיפור אמיתי מהחיים ,(למרות שהוא יותר נשמע כמו מאגדות הסופר אנדרסן , רק שזה הרבה יותר דרמתי .)
המציאות הקשה אשר מתרחשת באוקראינה ידועה לכולנו.
ברקע המלחמה באוקראיינה שלא נגמרת ושהגיע עם תקופת "מגיפת -הקורונה" :
באווירה זו חייה משפחה-יהודית שהתגוררה באוקראינה: במשפחה זוג הורים עם בת יחידה - נערה בת 15 .
רוחות המלחמה המתגברות והולכות מביאות הרס על האיזור כולו ,והמשפחה הזו , כמו רבים אחרים ,מתכננים לצאת משם ובמהירות -בשעות הלילה, כשבאותו לילה הנערה מתעוררת מחלום בלהות שחלמה:
בחלומה כל הבתים עולים בלהבות ונשרפים בזה אחר זה,
(חלום על מצב שלא רחוק מהמציאות ) ואז היא מתעוררת בבהלה ,
ומיד היא חוזרת לעצמה, וכבר מארגנת עצמה עם הוריה במהירות ליציאה לדרך,
כפי תוכניתם, אך לרוע המזל מסתבר שלא הכול כפי שתיכננו:
רצה הגורל והתברר, כי אם -המשפחה במהלך הדרך חשה ברע, ולאחר יממה עם חום גבוה בדרכים לפתע מצבה החמיר מאוד והתברר שהיא חלתה עוד מקודם ב"קורונה" ולא ידעה , ועתה מצבה מאוד קשה, הרגישה מאוד חלשה,
ובתוך זמן קצר - היא נפטרה .
כעת נותרו האב והבת שהיו נחושים לעזוב את מקום הלחימה והתופת שפקדה אותם,
ויצאו לדרך ביחד עם עוד משפחות נוספות .
לאחר כמה שעות של הליכה מתישה, רצה הגורל ושוב "ביש -מזל" :
במהלך ההליכה האב בן ה-40 חש ברע ולאחר כמה דקות קיבל דום -לב ונפטר במקום,והנערה נותרה כעת לבדה והייתה בהלם- קפאה במקומה ,והשכנים שהלכו איתה - לאחר 2 האירועים הנוראים - גם הם היו המומים ,הם החליטו לעשות מעשה ומיד להתקשר בטלפון הנייד לקרובת -משפחה המתגוררת בישראל, (אשר בעבר היא הייתה מתגוררת איתם בשכנות .)
מיד הם בישרו לה על האסון שהתרחש במשפחת -הנערה:
על מות האם מהקורונה -ועל התקף- הלב הפתאומי שנגרם בעת ההליכה לאב -המשפחה -ממש לנגד עיניהם,
בשיחתם הציעו לה למהר ולהגיע בטיסה הקרובה למקום מסוים בו יחכו לה ,וכך היא תוכל בעזרתם להסדיר את המסמכים והדרכון לנערה, אשר נותרה בודדה,ולהציל את חייה.
ואמנם קרובת -המשפחה המתגוררת בישראל ,יצאה לדרך ולאחר ימים ארוכים של התרוצצויות מתישה ,היא הצליחה לבסוף לארגן את המסמכים שנדרשו בכדי להביא את הנערה לישראל, ולאמץ אותה במשפחתם.
לאחר שהנערה הגיע לישראל, קרובת- המשפחה כמובן דאגה מאוד לרווחתה וללימודיה של הנערה ,והעניקה לה חום ואהבה כאילו מאז ומתמיד הייתה אחת מבנותיה, ומאז שהגיעה הנערה היתומה לישראל למשפחתה החדשה ,הורחקה מ"חייה -הקודמים" בהם חוותה את מלחמת -התופת שנמשכת שם ללא סוף,ואשר גרמה לכול הסיוטים שבחלומותיה.)
מאותו היום בו נחתה הנערה בישראל ,קרובת -המשפחה פתחה לפניה דלת
לחיים -חדשים וטובים יותר, ודאגה לה למורה ללימוד- השפה העברית כהתחלה, ולאחר זמן קצר המשפחה החדשה גם החזירה לנערה את החיוך לפנים .
ועל זה כבר נאמר:
"כול המציל נפש אחת - כאילו הציל עולם ומלואו".
המציאות הקשה אשר מתרחשת באוקראינה ידועה לכולנו.
ברקע המלחמה באוקראיינה שלא נגמרת ושהגיע עם תקופת "מגיפת -הקורונה" :
באווירה זו חייה משפחה-יהודית שהתגוררה באוקראינה: במשפחה זוג הורים עם בת יחידה - נערה בת 15 .
רוחות המלחמה המתגברות והולכות מביאות הרס על האיזור כולו ,והמשפחה הזו , כמו רבים אחרים ,מתכננים לצאת משם ובמהירות -בשעות הלילה, כשבאותו לילה הנערה מתעוררת מחלום בלהות שחלמה:
בחלומה כל הבתים עולים בלהבות ונשרפים בזה אחר זה,
(חלום על מצב שלא רחוק מהמציאות ) ואז היא מתעוררת בבהלה ,
ומיד היא חוזרת לעצמה, וכבר מארגנת עצמה עם הוריה במהירות ליציאה לדרך,
כפי תוכניתם, אך לרוע המזל מסתבר שלא הכול כפי שתיכננו:
רצה הגורל והתברר, כי אם -המשפחה במהלך הדרך חשה ברע, ולאחר יממה עם חום גבוה בדרכים לפתע מצבה החמיר מאוד והתברר שהיא חלתה עוד מקודם ב"קורונה" ולא ידעה , ועתה מצבה מאוד קשה, הרגישה מאוד חלשה,
ובתוך זמן קצר - היא נפטרה .
כעת נותרו האב והבת שהיו נחושים לעזוב את מקום הלחימה והתופת שפקדה אותם,
ויצאו לדרך ביחד עם עוד משפחות נוספות .
לאחר כמה שעות של הליכה מתישה, רצה הגורל ושוב "ביש -מזל" :
במהלך ההליכה האב בן ה-40 חש ברע ולאחר כמה דקות קיבל דום -לב ונפטר במקום,והנערה נותרה כעת לבדה והייתה בהלם- קפאה במקומה ,והשכנים שהלכו איתה - לאחר 2 האירועים הנוראים - גם הם היו המומים ,הם החליטו לעשות מעשה ומיד להתקשר בטלפון הנייד לקרובת -משפחה המתגוררת בישראל, (אשר בעבר היא הייתה מתגוררת איתם בשכנות .)
מיד הם בישרו לה על האסון שהתרחש במשפחת -הנערה:
על מות האם מהקורונה -ועל התקף- הלב הפתאומי שנגרם בעת ההליכה לאב -המשפחה -ממש לנגד עיניהם,
בשיחתם הציעו לה למהר ולהגיע בטיסה הקרובה למקום מסוים בו יחכו לה ,וכך היא תוכל בעזרתם להסדיר את המסמכים והדרכון לנערה, אשר נותרה בודדה,ולהציל את חייה.
ואמנם קרובת -המשפחה המתגוררת בישראל ,יצאה לדרך ולאחר ימים ארוכים של התרוצצויות מתישה ,היא הצליחה לבסוף לארגן את המסמכים שנדרשו בכדי להביא את הנערה לישראל, ולאמץ אותה במשפחתם.
לאחר שהנערה הגיע לישראל, קרובת- המשפחה כמובן דאגה מאוד לרווחתה וללימודיה של הנערה ,והעניקה לה חום ואהבה כאילו מאז ומתמיד הייתה אחת מבנותיה, ומאז שהגיעה הנערה היתומה לישראל למשפחתה החדשה ,הורחקה מ"חייה -הקודמים" בהם חוותה את מלחמת -התופת שנמשכת שם ללא סוף,ואשר גרמה לכול הסיוטים שבחלומותיה.)
מאותו היום בו נחתה הנערה בישראל ,קרובת -המשפחה פתחה לפניה דלת
לחיים -חדשים וטובים יותר, ודאגה לה למורה ללימוד- השפה העברית כהתחלה, ולאחר זמן קצר המשפחה החדשה גם החזירה לנערה את החיוך לפנים .
ועל זה כבר נאמר:
"כול המציל נפש אחת - כאילו הציל עולם ומלואו".
נערך לאחרונה ב: