לפני שאני כותבת מה החלום אפרט פה מה הרקע שלו וכמובן מה הרקע שלי
לגבי -
גיל - 36
מגדר - אישה
סטטוס - רווקה
ואני אישה עובדת - כרגע לקראת סיום חופשת פסח.
לגבי הרקע לחלום - כבר כתבתי על זה כאן, אך דברים השתנו קצת וגם יהיה נכון להזכיר.
לפני משהו כמו בערך 12 שנים הייתי סטודנטית. היה לי שם מרצה שמבחינתי היה אחד המרצים היותר משמעותיים בתקופת התואר שלי. הוא היה מרצה שהרבה לא אהבו הוא יכל להיות קשוח מאוד ולא תמיד הכי נחמד. איתי הוא לא היה ככה ונראה היה שהוא גם מחבב אותי בחזרה. (ממש לא באופן מיני או רומנטי יותר בכיוון ידידותי הוא גם מבוגר ממני בלפחות 30 שנה). אני מחשיבה את עצמי כמישהי עם אינטואציות חזקות. הרגשתי משהו כלפיו שקשה לי להסביר אבל היה לי ברור שאני רוצה איכשהו להיות חלק מהחיים שלו. הוא היה מאוד נחמד איתי תמיד, אך בסופו של דבר סיימתי את התואר וכל אחד משנינו פנה לדרכו. אני זוכרת שקצת התאכזבתי שזה לא עבר לקשר ידידותי אבל הבנתי שכשאני מסיימת את הלימודים ולא אראה אותו הרבה זה גם יעסיק אותי פחות - וכך היה.
לא חשבתי עליו הרבה שנים.
לאחרונה שמעתי עליו שהוא הסתבך במשהו לא טוב (מעדיפה לא לפרט כאן מפאת הפרטיות שלו וגם שלי). החלטתי שאני פונה אליו דרך הפייסבוק (היינו חברים כבר מתקופת סיום התואר שלי שם) הוא ענה לי ועשה רושם שזה מאוד מאוד שימח אותו שבחרתי לתמוך בו.
התחלנו להתכתב. הרגשתי שכל פעם שכתבתי לו מאוד ציפיתי לתגובה. לא תמיד הוא ענה אבל כשענה הדגיש את הערכתו אלי שאני פונה אליו בתקופה כזו לא טובה. הדגיש גם שאין הרבה אנשים שבחרו לעשות את זה. פעם אחרונה שהתכתבנו היה בערב פסח וגם נתתי לו את מספר הטלפון שלי. הוא השיב לי שוב בתודה ואמר שנדבר אחרי החג.
"אחרי החג" עוד לא הגיע, אך הייתה לי הרגשה בימים האחרונים שלא בטוח שהוא יתקשר אלי - לאכזבתי.
החלטתי ביני לבין עצמי שבקרוב לא אכתוב לו שוב. עיקר ההחלטה היה שלדעתי הוא העריך אותי מאוד אז ובטח ובטח גם היום. אפילו יזכור לי לתמיד את איך שבאתי לקראתו. אבל הוא כנראה לא רוצה קשר ידידותי איתי - ושזו זכותו. החלטתי שאם יפנה אלי מיוזמתו אסכים לעזור לו. ושאם יהיה לי עוד משהו להגיד לו אעשה זאת אך כדי להיות כנה מעבר לעובדה שרציתי בכנות לעזור משהו בתחושה החזקה של העבר חזר אלי. אני עדיין חושבת עליו אך הבנתי שאני גם צריכה לשחרר. ואם אמשיך בזמן הקרוב לשלוח לו הודעות ולחכות לתשובתו - שחרור לא יהיה כאן.
לגבי החלום עצמו:
בחלום היה לי קשר קרוב גם איתו וגם עם אשתו. כאילו הייתי חברה של שניהם. בגיל שלהם הם משמעותית יותר מבוגרים ממני אך בחלום אשתו הייתה בת גילי והוא - כפי שהוא היום (לדעתי הם בערך בני 70). בחלום ראו אותי נפגשת איתו וגם עם אשתו וכאילו הייתי חברה טובה של המשפחה. סוג של בת בית כזו. בשלב מסוים הייתי ליד אשתו מתחת לבית שלהם והוא גם הופיע. הוא כאילו היה משועמם או לא ידע מה לעשות.
ופה מתחיל החלק היותר חזק בחלום: אמרתי לו שעכשיו זה יום כיפור ולדעתי מה שהוא צריך לעשות זה סבב בין כל האנשים שהוא חושב שהוא פגע בהם ולבקש מהם סליחה. אשתו הגיבה בחיוב (לא זוכרת מה בדיוק אמרה אבל כן התלהבה ואמרה שאני נותנת רעיון מצויין). הוא לא ענה. הוא הסתכל עלי בשקט. מהמבט שלו, בלי מילים היה אפשר להבין שהוא חושב כמו אישתו - שנתתי רעיון נהדר.
זה לגבי החלום. התעוררתי בתחושה שאולי זה מסר שאני יותר משמעותית בעיניו ממה שאני חושבת אבל אשמח לשמוע פה גם את דעתכם/ן.
כמו כן, אנחנו אמנם באינטרנט, הכל פתוח פה וכ' - אך אבקש עד כמה שניתן לשמור על פרטיות.
תודה,
שבת שלום וחג שמח.
לגבי -
גיל - 36
מגדר - אישה
סטטוס - רווקה
ואני אישה עובדת - כרגע לקראת סיום חופשת פסח.
לגבי הרקע לחלום - כבר כתבתי על זה כאן, אך דברים השתנו קצת וגם יהיה נכון להזכיר.
לפני משהו כמו בערך 12 שנים הייתי סטודנטית. היה לי שם מרצה שמבחינתי היה אחד המרצים היותר משמעותיים בתקופת התואר שלי. הוא היה מרצה שהרבה לא אהבו הוא יכל להיות קשוח מאוד ולא תמיד הכי נחמד. איתי הוא לא היה ככה ונראה היה שהוא גם מחבב אותי בחזרה. (ממש לא באופן מיני או רומנטי יותר בכיוון ידידותי הוא גם מבוגר ממני בלפחות 30 שנה). אני מחשיבה את עצמי כמישהי עם אינטואציות חזקות. הרגשתי משהו כלפיו שקשה לי להסביר אבל היה לי ברור שאני רוצה איכשהו להיות חלק מהחיים שלו. הוא היה מאוד נחמד איתי תמיד, אך בסופו של דבר סיימתי את התואר וכל אחד משנינו פנה לדרכו. אני זוכרת שקצת התאכזבתי שזה לא עבר לקשר ידידותי אבל הבנתי שכשאני מסיימת את הלימודים ולא אראה אותו הרבה זה גם יעסיק אותי פחות - וכך היה.
לא חשבתי עליו הרבה שנים.
לאחרונה שמעתי עליו שהוא הסתבך במשהו לא טוב (מעדיפה לא לפרט כאן מפאת הפרטיות שלו וגם שלי). החלטתי שאני פונה אליו דרך הפייסבוק (היינו חברים כבר מתקופת סיום התואר שלי שם) הוא ענה לי ועשה רושם שזה מאוד מאוד שימח אותו שבחרתי לתמוך בו.
התחלנו להתכתב. הרגשתי שכל פעם שכתבתי לו מאוד ציפיתי לתגובה. לא תמיד הוא ענה אבל כשענה הדגיש את הערכתו אלי שאני פונה אליו בתקופה כזו לא טובה. הדגיש גם שאין הרבה אנשים שבחרו לעשות את זה. פעם אחרונה שהתכתבנו היה בערב פסח וגם נתתי לו את מספר הטלפון שלי. הוא השיב לי שוב בתודה ואמר שנדבר אחרי החג.
"אחרי החג" עוד לא הגיע, אך הייתה לי הרגשה בימים האחרונים שלא בטוח שהוא יתקשר אלי - לאכזבתי.
החלטתי ביני לבין עצמי שבקרוב לא אכתוב לו שוב. עיקר ההחלטה היה שלדעתי הוא העריך אותי מאוד אז ובטח ובטח גם היום. אפילו יזכור לי לתמיד את איך שבאתי לקראתו. אבל הוא כנראה לא רוצה קשר ידידותי איתי - ושזו זכותו. החלטתי שאם יפנה אלי מיוזמתו אסכים לעזור לו. ושאם יהיה לי עוד משהו להגיד לו אעשה זאת אך כדי להיות כנה מעבר לעובדה שרציתי בכנות לעזור משהו בתחושה החזקה של העבר חזר אלי. אני עדיין חושבת עליו אך הבנתי שאני גם צריכה לשחרר. ואם אמשיך בזמן הקרוב לשלוח לו הודעות ולחכות לתשובתו - שחרור לא יהיה כאן.
לגבי החלום עצמו:
בחלום היה לי קשר קרוב גם איתו וגם עם אשתו. כאילו הייתי חברה של שניהם. בגיל שלהם הם משמעותית יותר מבוגרים ממני אך בחלום אשתו הייתה בת גילי והוא - כפי שהוא היום (לדעתי הם בערך בני 70). בחלום ראו אותי נפגשת איתו וגם עם אשתו וכאילו הייתי חברה טובה של המשפחה. סוג של בת בית כזו. בשלב מסוים הייתי ליד אשתו מתחת לבית שלהם והוא גם הופיע. הוא כאילו היה משועמם או לא ידע מה לעשות.
ופה מתחיל החלק היותר חזק בחלום: אמרתי לו שעכשיו זה יום כיפור ולדעתי מה שהוא צריך לעשות זה סבב בין כל האנשים שהוא חושב שהוא פגע בהם ולבקש מהם סליחה. אשתו הגיבה בחיוב (לא זוכרת מה בדיוק אמרה אבל כן התלהבה ואמרה שאני נותנת רעיון מצויין). הוא לא ענה. הוא הסתכל עלי בשקט. מהמבט שלו, בלי מילים היה אפשר להבין שהוא חושב כמו אישתו - שנתתי רעיון נהדר.
זה לגבי החלום. התעוררתי בתחושה שאולי זה מסר שאני יותר משמעותית בעיניו ממה שאני חושבת אבל אשמח לשמוע פה גם את דעתכם/ן.
כמו כן, אנחנו אמנם באינטרנט, הכל פתוח פה וכ' - אך אבקש עד כמה שניתן לשמור על פרטיות.
תודה,
שבת שלום וחג שמח.