העיניים שלה היו פתוחות לחלוטין
אבל היא לא האמינה לסביבה שלה החדר היה משונה בצורה מחרידה ואפוף בארפל בחצי אחד הקירות היו עקומים לחלוטין כאילו שניבנו כדי לתת לנמצא בו הרגשה שהוא קטן מכפי שהוא במציעות הם היו מרצפים בצור חסרת היגיון לחלוטין כאשר רוק ולכלוך הופיע בכל פינה ובנוסף לזה החד ר היה חשוך כמעט לחלוטין כאשר חציו האחר של החדר היה מואר לחלוטין ומנורות נפט הופיע בכל פינה ומשהו איזה כוח משונה אצר את האור מלהאיר את החצי השני חוץ מזה שם נמצעה מיטה מהודרת להפליא עם כריות יפיפיות ומעוצבות בנוסך של ימי הביניים שטיחים על הקירות אבל בנוסף למרבה ההפתעה באף אחד מצדי החדרים לא הופיע שום דלת או פתח כל שהוא שהיה אמור בזמן שחיפשה אחר אחת בחלק העגמומי והאפל של החדר קול נישמה וכאשר היא הסתובבה ראתה אישה צעירה ויפיפיה אך עינייה של האישה ניראו כאילו שראו הרבה מאבר לזמנה "כפי שאת יודעת העולם שלנו אפוף באפלה כבר כמה אלפי שנים ההרס מתפשט ברחבי ליבם של יצורים בכל מקום ורובינו מאמינים שכבר לא ניתן לעצור אותו אבל יחד עם כך אדיין יש תקווה ולמרות שהחשכה שולטת ישנו סיכוי יחיד להקים את העולם שלנו לתחיה את הסיכוי" צרחה נשמע ומראה החדרהחל להעלם כאשר המילים אדיין מהדהדות "את הסיכוי" "את הסיכוי" "את הסיכו...
