היי אלישבע היקרה, חמישי שמח!
חלמתי שאחותי הייתה בהיריון
באה עם בעלה לבית שלי ושל בת הזוג לבקר אותי (בית אחר מהנוכחי)
שילמה לנו 65 שח
כי שמרנו על הילד
שהיה בבטן!
אמרתי לה "את רצינית? קחי את הכסף"
רקע:
לפני ההירדמות היה לי סשן עם המטפלת שלי, דברנו על אחותי, היא עוזרת לי לפרק, לעבד.
בחג הייתה סיטואציה מאוד מוזרה.
היה מאוד מטרגר עבורי. לא ויתרתי!!!!!
אמא (שחושבת שאני חייבת לה - לא שואלת/מבקשת רשות)
כמובן מצפה שאהיה משרתת שלה, אסחוב ואעשה. ואם לא אוי ואבוי לי!!!!!!!!!
אין שאלה אם באלי. אני חייבת!
לא עוד!
אחותי כמובן התערבה שאמא לא באה בגללי (שיא החוצפה) ושיחקתי אותה ברמות. נחישות גמישה ולטובתי במקום התבצרות ילדותית לרעתי. גאה בי!!
בלי לבקש ממנה אישור! החלטתי וזהו
היא כבר לא הסמכות שחשבתי שהיא!
אמא הגיעה לבד בסוף, מצאתי תירוץ מדהים כדי לא לקחת אותה. אני ובת הזוג הגענו יחד בנפרד מאמא, לא מתאים לי שכופים עליי
לא מתאים שמלחיצים אותי, לא מתאים לי שמקיאים רעל ומלחמות נסיעה שלמה.
אני גאה בי על זה מאוד.
לא ישנו שם, גם לזה מצאתי תירוץ מדהים.
לצמצם איתם את הזמן/ביקורים - תהליך עבורי להבין שהם "שיכורים" רגשית. בהדחקה, בהכחשה
הגדילה המשמעותית היא שאני כנות בפרצוף, ולהבין שאיתם זה לא עובד.. אז יותר בשלום ופחות במלחמה למצוא דרכים לשמור על האינטרסים שלי וליצור שיתוף פעולה עם הצד השני
יש התעוררות גדולה לגבי אחותי, לא פשוט לי, היא לא מי שחשבתי שהיא.
הרגשתי את הפחד שלהם כשבאתי (במקום היצור השנוא הכי נוראי שנברא) סופסוף הרגשתי את העוצמה שלי, פעם ראשונה.
התמקדתי בי, בבת הזוג ובתינוק - זה הנחה אותי.
בהומור, באור, ביוזמה נראה שהם אפילו למדו ממני מהצד
היה שקט סופר מוזר! פעם ראשונה!! כבר לא מעריצה את גיסי... התעוררתי, גם צמצתי תקשורת.
כי פשוט אין טעם...
לא התערבתי כשהיו צעקות וכו' אפילו במקום "הילדה המפוחדת"שהייתי, תחת הצעקות של אחותי על ילדיה הגדולים - שמעתי אבל/עצב/סבל שלה, הייתי בשוק
היא שאלה אותי אם התגעגעתי לתינוק שלה (סופר מוזר) חשפה את הבטן הרכה (היא תמיד תחת שריון).
מאוד הייתה עסוקה בלהרשים אותי, בחיים לא קרה. אפילו הערתי לה על משהו בהומור והיא נקרעה מצחוק!!! במקום "נראה אותך שיהיו לך ילדים"
הרגשתי את השקט שלהם יחסית בחג, כאילו פחדו ממני!!!!
מהפה שלי, כנות שלי
הם הרגישו בושה נראה לי.. (מצאתי תירוץ אחד הטובים כדי לבטל את הכפייה מאמא)
הלםםם
הצעתי לאחותי שתביא לנו את התינוק אם היא צריכה גם לשמור שישי שבת, היא הייתה בשוק.
אחותי אפעם לא באה אליי (מלבד פעם אחת לשיחה יזומה אחרי שיצאתי מבית אמא) תמיד קשה לה, תמיד נפגשים אצלה, נמאס לי מזה. אין לי ככ מה לחפש שם
גדלתי!!
היא חולת ניקיון וביקרתית ברמות וסטרילית ולא שותה/אוכלת מאפחד משהו ממש מוגזם וחולה.
בעבר כשגרתי עם אמא לא הסכמתי - כי ידעתי שאם יקרה משהו יאשימו אותי. והיא אישה מאוד חולה. כואב לי להבין כמה היא חולה...
עם בת הזוג אני מוכנה באהבה לשמור על התינוק.
הילדה שאני גדלה!!!
חלמתי שאחותי הייתה בהיריון
באה עם בעלה לבית שלי ושל בת הזוג לבקר אותי (בית אחר מהנוכחי)
שילמה לנו 65 שח
כי שמרנו על הילד
שהיה בבטן!
אמרתי לה "את רצינית? קחי את הכסף"
רקע:
לפני ההירדמות היה לי סשן עם המטפלת שלי, דברנו על אחותי, היא עוזרת לי לפרק, לעבד.
בחג הייתה סיטואציה מאוד מוזרה.
היה מאוד מטרגר עבורי. לא ויתרתי!!!!!
אמא (שחושבת שאני חייבת לה - לא שואלת/מבקשת רשות)
כמובן מצפה שאהיה משרתת שלה, אסחוב ואעשה. ואם לא אוי ואבוי לי!!!!!!!!!
אין שאלה אם באלי. אני חייבת!
לא עוד!
אחותי כמובן התערבה שאמא לא באה בגללי (שיא החוצפה) ושיחקתי אותה ברמות. נחישות גמישה ולטובתי במקום התבצרות ילדותית לרעתי. גאה בי!!
בלי לבקש ממנה אישור! החלטתי וזהו
היא כבר לא הסמכות שחשבתי שהיא!
אמא הגיעה לבד בסוף, מצאתי תירוץ מדהים כדי לא לקחת אותה. אני ובת הזוג הגענו יחד בנפרד מאמא, לא מתאים לי שכופים עליי
לא מתאים שמלחיצים אותי, לא מתאים לי שמקיאים רעל ומלחמות נסיעה שלמה.
אני גאה בי על זה מאוד.
לא ישנו שם, גם לזה מצאתי תירוץ מדהים.
לצמצם איתם את הזמן/ביקורים - תהליך עבורי להבין שהם "שיכורים" רגשית. בהדחקה, בהכחשה
הגדילה המשמעותית היא שאני כנות בפרצוף, ולהבין שאיתם זה לא עובד.. אז יותר בשלום ופחות במלחמה למצוא דרכים לשמור על האינטרסים שלי וליצור שיתוף פעולה עם הצד השני
יש התעוררות גדולה לגבי אחותי, לא פשוט לי, היא לא מי שחשבתי שהיא.
הרגשתי את הפחד שלהם כשבאתי (במקום היצור השנוא הכי נוראי שנברא) סופסוף הרגשתי את העוצמה שלי, פעם ראשונה.
התמקדתי בי, בבת הזוג ובתינוק - זה הנחה אותי.
בהומור, באור, ביוזמה נראה שהם אפילו למדו ממני מהצד
היה שקט סופר מוזר! פעם ראשונה!! כבר לא מעריצה את גיסי... התעוררתי, גם צמצתי תקשורת.
כי פשוט אין טעם...
לא התערבתי כשהיו צעקות וכו' אפילו במקום "הילדה המפוחדת"שהייתי, תחת הצעקות של אחותי על ילדיה הגדולים - שמעתי אבל/עצב/סבל שלה, הייתי בשוק
היא שאלה אותי אם התגעגעתי לתינוק שלה (סופר מוזר) חשפה את הבטן הרכה (היא תמיד תחת שריון).
מאוד הייתה עסוקה בלהרשים אותי, בחיים לא קרה. אפילו הערתי לה על משהו בהומור והיא נקרעה מצחוק!!! במקום "נראה אותך שיהיו לך ילדים"
הרגשתי את השקט שלהם יחסית בחג, כאילו פחדו ממני!!!!
מהפה שלי, כנות שלי
הם הרגישו בושה נראה לי.. (מצאתי תירוץ אחד הטובים כדי לבטל את הכפייה מאמא)
הלםםם
הצעתי לאחותי שתביא לנו את התינוק אם היא צריכה גם לשמור שישי שבת, היא הייתה בשוק.
אחותי אפעם לא באה אליי (מלבד פעם אחת לשיחה יזומה אחרי שיצאתי מבית אמא) תמיד קשה לה, תמיד נפגשים אצלה, נמאס לי מזה. אין לי ככ מה לחפש שם
גדלתי!!
היא חולת ניקיון וביקרתית ברמות וסטרילית ולא שותה/אוכלת מאפחד משהו ממש מוגזם וחולה.
בעבר כשגרתי עם אמא לא הסכמתי - כי ידעתי שאם יקרה משהו יאשימו אותי. והיא אישה מאוד חולה. כואב לי להבין כמה היא חולה...
עם בת הזוג אני מוכנה באהבה לשמור על התינוק.
הילדה שאני גדלה!!!
נערך לאחרונה ב: