חלום על אמא, המטפלת ובת הזוג

[אור_30]

בוקר טוב
חלמתי חלום ארוך ממש, אני גם התעוררתי ממנו לשירותים בהלם מאמא..

החלום:
חלמתי שהייתי עם בת הזוג שלי, בתור-תור אצל המטפלת שלי. כלומר קבענו 2 תורים, שריינו איתה שעתיים, שעה לי, שעה לה.
היא הייתה קודם
בתורי, אמא שלי עכבה אותי וגרמה למטפלת החריפה והמדהימה שלי לבכות (ראיתי אותה איכשהו בוכה, מעבר למימד של מקום, פשוט ידעתי מרחוק שהיא בוכה ממש), נבהלתי, לא הבנתי מה קרה לה.
הבנתי בחלום שאמא שלי עשתה על המטפלת איזושהי מניפולציה כנראה
שאלתי אותה: מה עשית לה?? כעסתי עליה מאוד
בחלום אמא שלי הייתה מאוד נוקשה ואובססיבית, מנותקת, כפתה עליי לדבר אליה יפה ובכבוד, זה כל מה שעניין אותה. איך מתנהגים ומדברים אליה, התעלמות מוחלטת משאר הסיטואציה. ממני, מהזמן שלי, מהמטפלת, מבת הזוג ומההתנהגות שלה עצמה!
ראיתי שכבר איחרתי ממש לתור שלי, פחדתי שיילך התור. מוזר שהמטפלת שלי לא התקשרה, כנראה אמא שלי עשתה לה משהו.. ממש דאגתי לה ופחדתי שקרה לה משהו
איכשהו בסיטואציה עם אמא היינו באוטו המשותף שלנו. זה הרגיש שהיא לא רוצה לרדת מהאוטו, לא שחררה. כשאמא שלי התעקשה כבר לא עניין אותי לצאת בסדר איתה, עניתי לה שתעוף מהחלון מצידי, אני מאחרת בגללה!
לא כיבדה את הזמן שלי.
אני חושבת שבסוף החלום בסוף הגעתי למטפלת, נראלי שנשארה לי חצי שעה, פשוט שמחתי להגיע אליה.

רקע:
מעניין, קודם כל המטפלת שלי כ"כ חריפה, יש לה יכולת ורבלית מטורפת, שנינות, גם נוקשות לפעמים, היא נתפסת לי כבלתי שבירה כזו. אי אפשר עליה! חדות ברמה שבחיים לא ראיתי. היא ממש תקווה עבורי, היא נותנת לי בהירות רגשית בצורה שאי אפשר להסביר במילים, כל סשן איתה דורש המון זמן עיכול. אגב הסשן האחרון היה מטורף ממש מבחינת תובנות ותקווה, ובאמת אני בפחד לא לעכל את התובנות, רוצה להחלים עכשיו! (הכפייתיות של אמא) פחד שיברחו לי התובנות.
הזוי שבחלום אמא שלי גרמה לה לבכות. נראה כאילו אמא שלי באה לטיפול אצלה, אולי לקחה לי את התור (הייתי רוצה, אבל זה לא יעזור). זה מעורפל, גם לקחה לי את התור, גם עיכבה אותי באוטו
בטיפול תמיד אני רוצה מהמטפלת עוד ועוד תובנות. היא שיקפה לי בעבר על היעדר שובע כזה, כאילו אין זמן (כמו בחלום הקיצוני).
אני תוהה מהחלום, אם אני חושבת שאמא שלי מעכבת אותי בחיים בכלל
המטפלת לימדה אותי בעבר "להסתובב" החוצה, עם הפנים לעולם, להפנות לאמא את הגב כמו כל הילדים. להעביר הלאה את מה שקיבלתי (אנשים, ילדיי לעתיד אם ארצה, מטופלים וכו'). היא שיקפה לי שאמא שלי כאילו כפתה עליי להחזיר לה כל החיים על שגידלה אותי (הקטינה, לא גידלה באמת), התחושה הייתה שאני רכוש שלה שאהיה חייבת לה כל החיים, שכל דבר שלי הוא בעצם בכלל שלה..
במציאות- אני מטופלת אצלה, בת הזוג מטופלת אצל מישהי אחרת ועושה עבודה עצמית נפלאה. בהמשך נשקול אם מתאים שנהיה אצל אותה אחת (היא פשוט מוכשרת בטירוף)

תודה מראש

 

[אלישבע777]

שלום אור,

הפרוש שלי לחלום על אימא והמטפלת ובת הזוג

הי אור,

החלום הוא עדיין על אירועי העבר שנכנסו לאירועי ההווה. עם השחרור הנפשי ופיזי מאימך, וכל התובנות שלך על עצמך והגדילה שלך, התת מודע – עדיין תקוע בפחדי העבר ובכל החרדות.

אימך היתה דיקטטורית-על והיו לה דרישות ממך כל חייך. את גדלת פיזית אבל היא הצליחה לשלוט בך ללא מצרים ולנסות עוד ועוד להקטין אותך ולרסנך. ככל שהיא נכשלה במשימה, כך היה לה אתגר לחנך אותך כדרכה והשיטות נעשו דרקוניות יותר ויותר. בחלום היא מבצעת מניפולציה כל שהיא למטפלת שלך, עד כדי בכי, מה שבוודאי לא היה מתרחש במציאות לאור אישיותה של המטפלת שלך. המטפלת בחלום, היא (גם) את עצמך! ככל שהתבגרת והתחזקת, אימך ניסתה בכל כוחה, להקטין וליישר אותך. לפעמים היא הצליחה ובוודאי גרמה לך להתפרצויות בכי. אימך ניסתה להשאיר אותך תינוקת חסרת אונים כמו שהיא עשתה למטפלת שלך בחלום ועל כן כעסת עליה בחלום כמו שבוודאי במציאות. כבר בילדות הבנת שאימך עושה עלייך מניפולציות ואת ברחת לבכי ובכך היא הצליחה לנקום בך על התמרדותך. בחלום את דואגת למטפלת שאולי קרה לה משהו. במציאות אכן – קרה לך משהו. כל אירוע אגרסיבי בינך ובין אימך, העמיק את העלבון שלך ואת תחושת המחנק ואת חוסר האונים שלך מולה ( בחלום המטפלת גם היא חסרת אונים ואינה מתקשרת, סצנה שמסמלת גם העובדה שאף אחד לא היה לצידך בילדות ולא עזר לך. היית בודדה במערכה)

מה שמעניין שהחלום הקשה שהעיר אותך בבהלה לשירותים ( להתפנות בשירותים מהחוויה הקשה עם אימא הכל יכולה, ישר לביוב!), הסתיים בניצחונך! הסצנה באוטו, במקום סגור בלחץ זמן היא קשה אבל... משחררת. אימך בשתלטנותה, לא רצתה לוותר ופתאום, את כמו גדולה, איבדת עניין בה!! שחררת את העייט הדורס מכלוב ליבך ומחייך ( בחלום – האוטו). אמרת לה לעוף מהחלון! ואפילו - עמדת על שלך, להגיע בזמן ולא לאחר, לטיפול. אימך לא רצתה שתלכי לטיפול, ברור מדוע. היא רצתה בכל כוחה לעכב אותך, להשאיר אותך קטנה ותלויה וללא רצון להתפתח ולמרוד. כשאת עמדת על שלך ושחררת אותה החוצה, ודרשת להגיע לטיפול (המעצים) בזמן – היא נכנעה או נמוגה מהסצנה! הטיפול המעצים הצליח להתגבר על ההכנעה של אימך! בסוף את הגעת לטיפול באיחור, אבל הספקת. יתכן שהקטע אומר לך, שהיית צריכה להגיע לטיפול ( פסיכולוגי?) מוקדם יותר בחייך. קצת איחרת (בגללה!) אבל בסוף הגעת.

ובאשר לבת הזוג - ההווה עדיין לא נכנס לגמרי לתת מודע. היא מוזכרת בחלום, אבל אינה נראית בו ואינה לוקחת בחלום חלק פעיל. אבל עצם העובדה שהיא מוזכרת, מראה שהיא מתחילה להיכנס עמוק יותר לתת מודע וגם אני הייתי מנסה לקשר את איזכורה בחלום, כאיזה מין קמע או ערובה להצלחה שלך במאבק האיתנים של סיפור החלום. היא היתה בתור לפנייך, כלומר היא עומדת בראש (התור) וההשפעה עלייך היא לטובה. גם בזכותה את מצליחה להתגבר על פצעי העבר לא רק במציאות, גם בחלום ( כי החלומות שלך, עדיין קשים והמציאות כבר השתפרה לעין ערוך!)

אשמח לחוות דעת על הפרוש.

 

[אור_30]

וואו!
תודה רבה על הפירוש אלישבע.
מאוד כיף רגע לראות מהצד, זווית של מישהו אחר, ולא מלב הסיפור הקשה.
התחברתי מאוד לפירוש.
מעניין לראות שתת המודע מפנים בקצב אחר, אני יכולה להבין, 27 שנה תחת דיקטטורה מול שנתיים וחצי מחוץ לבית.
הלוואי שתת המודע יפנים מהר יותר, אבל אני לומדת להתמסר לכוח עליון, בקצב שהוא יחליט, לשחרר שליטה.
מעניין שהמטפלת היא גם אני, שפה של חלומות היא מרתקת בעיניי.
מאוד מתחברת לחוסר האונים מול אמא בילדות, העמקת העלבון, בדידות ושלא הייתה לי עזרה רגשית. אני לומדת הנטישה היא אכן רגשית.
אהבתי את ההקבלה שזה העיר אותי לשירותים ושזה מעיד על ניקוי.
הכי אהבתי את זה שבחלום איבדתי עניין בה. ושהייתי נחושה במטרתי (בלי מה היא תחשוב, מה היא תספר ומה יחשבו עליי)
שמחה שהגעתי בסוף, היא כנראה באמת מעכבת אותי.
תודה על השיקוף שעם בת הזוג עדיין ההווה לא נכנס לגמרי לתת המודע. (אני בהלם כמה עבודה רומנטית עשיתי, איפה הייתי בכלל, לא האמנתי לעולם שראויים שאני מחשיבה יירצו אותי, שאני אדם בוגר ולא ילדה קטנה, זה היה ככ חסר סיכוי עם שבורונות לב פעם אחר פעם)
לפעמים במציאות הקשר הנוכחי נראה כמו חלום, זה לא ייאמן שאפשר באופן כללי לנהל ככה קשר, ועוד אנייי
אהבתי לגבי זה שהיא בראש התור וההשפעה (אגב דרכה אני מתרגלת לוותר לאחר, לקבל, להתחשב, מול מישהו שבאמת ראוי!), היא לגמרי דוגמה אישית והלמידה היא לגמרי הדדית. מה שכן היא מאוד לא דומיננטית באופי שלה, אולי זה קשור גם..