היי אלישבע היקרה 
חלמתי חלום שמאוד ריגש אותי על הבוקר.
הייתה מישהי שגילתה לי את "הסוד". אני לא מכירה אותה, אין לי מושג מי זאת, לא איך היא נראית, אני יודעת שהיא צעירה
אני גם לא יודעת אם בכלל ראיתי אותה בחלום. נראה לי שזה יותר קול שמלווה אותי.
היא אמרה לי "תגידי לי, מה את לא יודעת? לא שמת לב שאחותך שלחה אותי לעקוב אחרייך כל החיים, לשמור עלייך מהצד?
חלק זכור לי מעורפל.
אני חושבת שהחלום מתחיל כשאני יושבת לבד באוטו (שלי ושל בת הזוג)
בחנייה אצל אחותי, שמחוץ לגינה שלהם.
אני חושבת שזה היה תור-תור שלי ושל אמא בקליניקה הקוסמטית של אחותי.
בחלום אני ואמא היינו לקוחות שלה
אני כבר הייתי אצלה ראשונה, ואז החלום כביכול מתחיל בתור של אמא – היא הייתה השנייה. (התור שלה היה ארוך, נמשך ונמרח כבר אל תוך הלילה המאוחר, בערך 2-3 לפנות בוקר)
כשאמא בפנים, ואחותי מטפחת אותה, אני חיכיתי באוטו והיה חושך כבר, הם לא השאירו אור בחוץ (מחוץ לבית של אחותי).
אבל לכיוון הבית של חמתה של אחותי כן השאירו אור בחוץ.
כשאני באוטו לא היה לי מפתח לאוטו להתניע, היה הוא היה מכובה. נעלתי את הדלתות כי פחדתי באמצע הלילה. לא יודעת מה הסיפור של אמא שלי דחוף לה לעשות טיפול קוסמטי באמצע הלילה, זה נמשך ונמשך אז ממש פחדתי. שמתי את הכרב על D, הורדתי אמברקס כדי שהאוטו יתדרדר לכיוון החמה של אחותי, לכיוון הבית שלהם, איפה שהיה אור, כדי לחכות באור. יישרתי כזה את הרכב, הוא היה בדיוק כפי שרציתי.
אח"כ ירדתי מהאוטו, להיכנס לבית של החמה (שלה ושל בעלה, ההורים של גיסי) אני פותחת את הדלת שלהם, ופתאום קולטת שנמצאת שם כל המשפחה!!! כולל אמא ואחותי!!! הייתי בהלם וכעסתי. לא הבנתי למה לא הודיעו לי שהם סיימו את הטיפול, חיכיתי באוטו בחושך!
ואז אמרתי להם בחלום "נמאס לי להיות הילדה החסרת אונים אז סיפרתי להם שנעלתי את הדלתות של האוטו כי פחדתי, ובסוף דרדרתי את האוטו לכיוון הבית שלהם ובסוף באתי אליהם.
ואז שוב הקול של זו שגילתה לי את הסוד על אחותי, אמרה לי "היא אוהבת אותך, אבל שתדעי שאין בה חמלה" יש לי צמרמורת מהחלום כשקמתי.
אני חושבת שהחלום נגמר בזה שאני לא יודעת מי היה איתי אח"כ באוטו, אבל איך שהוא הלכנו לאסוף את אמא מאיפשהו ברחוב (לא הומלסית) אבל אבודה באיזה מקום ומחכה לחילוץ, כמו עם ידיים על הראש, שאדם לא יודע מה לעשות עם עצמו – אמא הייתה.
בחלום הייתה הפנמה מאוד מאוד גדולה
רקע (בעיניי הכל חשוב וקשור, אפשר להתעלם אם לדעתך לא):
אחותי באמת מתעסקת עם קוסמטיקה
*גם בחלום הזה! שוב המפתח לא נמצא (גם בחלום על הרצח ואמא)
*מתמודדת מול המשפחה עם ענייני ירושה מהצד של אמא, כסף של סבתא, הסכם בע"פ שתלוי באחותי ובלאגנים. אמא חסרת אחריות..
אני שואפת להסכם בכתב, כמה שנים אחורה אמרו שאין לי אמון ואיזו בושה לבקש בכלל הסכם כתוב..
היום אני לא מוותרת. במחיר של אולי לוותר עליהם. ככה אי אפשר לחיות יותר.
אבל מקווה שזה יזוז.
כרגע הוחלט (בעזרת המטפלת שלי) שאני "חונה" ולא נוסעת, כלומר רגע נותנת לדברים להיות. עושה חושבים. לא לפעול בפזיזות, שזה לא ייהרס.. זה נפיץ. אחותי וגיסי נעלבו שביקשתי הסכם לפני כמה שנים.
הבית שלהם בבנייה ואפחד לא דיבר איתי על שקל.
אחרי השיחה שעשיתי לאמא (והיא דברה עם החמה) על הבעייתיות כשאין הסכם, זה משאיר את אמא גם בבעיה.
הזזתי, דברתי עם אמא שפנתה לחמה השנייה..
הכל תלוי באחותי וגיסי.
*המעבר מילדות לבגרות בקטע של יותר סמכות פנימית, יותר שלום ופחות מלחמה
ולקראת מעבר משכירה לעצמאית
אל עבר הגשמת החלום.
עוזבת את העבודה שלי בחודש הבא! חולמת לחיות את חיי הרוח שתמיד חלמתי. בוס של עצמי, גדולה.
*את אמא הסרתי סופסוף מחבילת הקו טלפון ממש היום בוצע. היא תשלם על עצמה.
זה אומר שהפרדנו הכל!!
דירה, רכב ועכשיו את הקו.
נשאר רק ההסכם המעצבן, שמקווה שייכתב, אחרת אני בבעיה..
זה שוב הקטנה של הבית והם הגדולים שמבינים. לא עוד. לא מוכנה
אני עוצרת ועושה חושבים כדי לא לפעול מהטראומה
ההתנהלות איתם בלתי נסבלת. לא מעדכנים
אני מחכה רגע... משתדלת להיות בחמלה, לפרגן, סבלנות וכו' (לא פשוט)
*"אין בך חמלה" זה משפט ששמעתי מהסמנכ"ל כאילו בצחוק (לא מצחיק, ומיציתי שם כבר בעבודה השכירה)
*חמתה של אחותי הייתה ברקע של החלום, אבל לא בדיוק ישירות. הבית שלה. החמלה והשמחה שלה. האור. לדעתי היא כן הייתה כשפתחתי את הדלת של הבית וגיליתי שבכלל כולם שם.
אני אוהבת אותה מאוד. היא בכל זאת קצת כמוהם, אבל מיוחדת. מלאה באהבה ונתינה ושמחה! הראשונה שהעזה להגיד שבת הזוג לי תבוא בחג (בפעם הראשונה), אחותי לא ידעה מה לענות אז (פחדה מגיסי/אבא שלו).. והיא ענתה ברור שתבוא! זה בית שלי. היא לא מחשבנת לבעלה. היא עושה מה שהיא רוצה
אבל יש בה הרבה לב.
היא אוהבת אותי מאוד. היא המון מגנה עליי ולטובתי
אמא אמרה שבזכותה יהיה בסדר (מקווה..) היא תדבר עם אחותי וגיסי (הילד שלה) היא מאוד מאוד אשת שלום.
*אני לאחרונה מרגישה הקלה גדולה עם הפוסטראומה. מתמקדת יותר במי שאיתי באותה סירה במקום בצד השני של הזירה. לומדת לענות! להגן על עצמי, כל מה שנגדע. אבל יותר שובבות והומור פחות כובד. עוזרת להמון אנשים ומתאמנת על היכולת שאני רוצה כדי להגשים את החלום, להביא מהאור שלי לעולם! אני ממש מגלה את הקספ והכוח שלי בעולם.
משהו נפתח לאט לאט, בצומת מעניין של עניין כלכלי - ירושה + מעבר משכירה לעצמאית. ימי פחד נוראיים שעברו עליי, אבל בערה פנימית שאומרת לי ללכת להגשים את עצמי
לא יכולה יותר לא להקשיב לאמת הפנימית שלי.
ועל זה הולכת ללוות אחרים, להקשיב לעצמם! להיות טובים אל עצמם
תודה מראשש
חלמתי חלום שמאוד ריגש אותי על הבוקר.
הייתה מישהי שגילתה לי את "הסוד". אני לא מכירה אותה, אין לי מושג מי זאת, לא איך היא נראית, אני יודעת שהיא צעירה
אני גם לא יודעת אם בכלל ראיתי אותה בחלום. נראה לי שזה יותר קול שמלווה אותי.
היא אמרה לי "תגידי לי, מה את לא יודעת? לא שמת לב שאחותך שלחה אותי לעקוב אחרייך כל החיים, לשמור עלייך מהצד?
חלק זכור לי מעורפל.
אני חושבת שהחלום מתחיל כשאני יושבת לבד באוטו (שלי ושל בת הזוג)
בחנייה אצל אחותי, שמחוץ לגינה שלהם.
אני חושבת שזה היה תור-תור שלי ושל אמא בקליניקה הקוסמטית של אחותי.
בחלום אני ואמא היינו לקוחות שלה
אני כבר הייתי אצלה ראשונה, ואז החלום כביכול מתחיל בתור של אמא – היא הייתה השנייה. (התור שלה היה ארוך, נמשך ונמרח כבר אל תוך הלילה המאוחר, בערך 2-3 לפנות בוקר)
כשאמא בפנים, ואחותי מטפחת אותה, אני חיכיתי באוטו והיה חושך כבר, הם לא השאירו אור בחוץ (מחוץ לבית של אחותי).
אבל לכיוון הבית של חמתה של אחותי כן השאירו אור בחוץ.
כשאני באוטו לא היה לי מפתח לאוטו להתניע, היה הוא היה מכובה. נעלתי את הדלתות כי פחדתי באמצע הלילה. לא יודעת מה הסיפור של אמא שלי דחוף לה לעשות טיפול קוסמטי באמצע הלילה, זה נמשך ונמשך אז ממש פחדתי. שמתי את הכרב על D, הורדתי אמברקס כדי שהאוטו יתדרדר לכיוון החמה של אחותי, לכיוון הבית שלהם, איפה שהיה אור, כדי לחכות באור. יישרתי כזה את הרכב, הוא היה בדיוק כפי שרציתי.
אח"כ ירדתי מהאוטו, להיכנס לבית של החמה (שלה ושל בעלה, ההורים של גיסי) אני פותחת את הדלת שלהם, ופתאום קולטת שנמצאת שם כל המשפחה!!! כולל אמא ואחותי!!! הייתי בהלם וכעסתי. לא הבנתי למה לא הודיעו לי שהם סיימו את הטיפול, חיכיתי באוטו בחושך!
ואז אמרתי להם בחלום "נמאס לי להיות הילדה החסרת אונים אז סיפרתי להם שנעלתי את הדלתות של האוטו כי פחדתי, ובסוף דרדרתי את האוטו לכיוון הבית שלהם ובסוף באתי אליהם.
ואז שוב הקול של זו שגילתה לי את הסוד על אחותי, אמרה לי "היא אוהבת אותך, אבל שתדעי שאין בה חמלה" יש לי צמרמורת מהחלום כשקמתי.
אני חושבת שהחלום נגמר בזה שאני לא יודעת מי היה איתי אח"כ באוטו, אבל איך שהוא הלכנו לאסוף את אמא מאיפשהו ברחוב (לא הומלסית) אבל אבודה באיזה מקום ומחכה לחילוץ, כמו עם ידיים על הראש, שאדם לא יודע מה לעשות עם עצמו – אמא הייתה.
בחלום הייתה הפנמה מאוד מאוד גדולה
רקע (בעיניי הכל חשוב וקשור, אפשר להתעלם אם לדעתך לא):
אחותי באמת מתעסקת עם קוסמטיקה
*גם בחלום הזה! שוב המפתח לא נמצא (גם בחלום על הרצח ואמא)
*מתמודדת מול המשפחה עם ענייני ירושה מהצד של אמא, כסף של סבתא, הסכם בע"פ שתלוי באחותי ובלאגנים. אמא חסרת אחריות..
אני שואפת להסכם בכתב, כמה שנים אחורה אמרו שאין לי אמון ואיזו בושה לבקש בכלל הסכם כתוב..
היום אני לא מוותרת. במחיר של אולי לוותר עליהם. ככה אי אפשר לחיות יותר.
אבל מקווה שזה יזוז.
כרגע הוחלט (בעזרת המטפלת שלי) שאני "חונה" ולא נוסעת, כלומר רגע נותנת לדברים להיות. עושה חושבים. לא לפעול בפזיזות, שזה לא ייהרס.. זה נפיץ. אחותי וגיסי נעלבו שביקשתי הסכם לפני כמה שנים.
הבית שלהם בבנייה ואפחד לא דיבר איתי על שקל.
אחרי השיחה שעשיתי לאמא (והיא דברה עם החמה) על הבעייתיות כשאין הסכם, זה משאיר את אמא גם בבעיה.
הזזתי, דברתי עם אמא שפנתה לחמה השנייה..
הכל תלוי באחותי וגיסי.
*המעבר מילדות לבגרות בקטע של יותר סמכות פנימית, יותר שלום ופחות מלחמה
ולקראת מעבר משכירה לעצמאית
אל עבר הגשמת החלום.
עוזבת את העבודה שלי בחודש הבא! חולמת לחיות את חיי הרוח שתמיד חלמתי. בוס של עצמי, גדולה.
*את אמא הסרתי סופסוף מחבילת הקו טלפון ממש היום בוצע. היא תשלם על עצמה.
זה אומר שהפרדנו הכל!!
דירה, רכב ועכשיו את הקו.
נשאר רק ההסכם המעצבן, שמקווה שייכתב, אחרת אני בבעיה..
זה שוב הקטנה של הבית והם הגדולים שמבינים. לא עוד. לא מוכנה
אני עוצרת ועושה חושבים כדי לא לפעול מהטראומה
ההתנהלות איתם בלתי נסבלת. לא מעדכנים
אני מחכה רגע... משתדלת להיות בחמלה, לפרגן, סבלנות וכו' (לא פשוט)
*"אין בך חמלה" זה משפט ששמעתי מהסמנכ"ל כאילו בצחוק (לא מצחיק, ומיציתי שם כבר בעבודה השכירה)
*חמתה של אחותי הייתה ברקע של החלום, אבל לא בדיוק ישירות. הבית שלה. החמלה והשמחה שלה. האור. לדעתי היא כן הייתה כשפתחתי את הדלת של הבית וגיליתי שבכלל כולם שם.
אני אוהבת אותה מאוד. היא בכל זאת קצת כמוהם, אבל מיוחדת. מלאה באהבה ונתינה ושמחה! הראשונה שהעזה להגיד שבת הזוג לי תבוא בחג (בפעם הראשונה), אחותי לא ידעה מה לענות אז (פחדה מגיסי/אבא שלו).. והיא ענתה ברור שתבוא! זה בית שלי. היא לא מחשבנת לבעלה. היא עושה מה שהיא רוצה
אבל יש בה הרבה לב.
היא אוהבת אותי מאוד. היא המון מגנה עליי ולטובתי
אמא אמרה שבזכותה יהיה בסדר (מקווה..) היא תדבר עם אחותי וגיסי (הילד שלה) היא מאוד מאוד אשת שלום.
*אני לאחרונה מרגישה הקלה גדולה עם הפוסטראומה. מתמקדת יותר במי שאיתי באותה סירה במקום בצד השני של הזירה. לומדת לענות! להגן על עצמי, כל מה שנגדע. אבל יותר שובבות והומור פחות כובד. עוזרת להמון אנשים ומתאמנת על היכולת שאני רוצה כדי להגשים את החלום, להביא מהאור שלי לעולם! אני ממש מגלה את הקספ והכוח שלי בעולם.
משהו נפתח לאט לאט, בצומת מעניין של עניין כלכלי - ירושה + מעבר משכירה לעצמאית. ימי פחד נוראיים שעברו עליי, אבל בערה פנימית שאומרת לי ללכת להגשים את עצמי
לא יכולה יותר לא להקשיב לאמת הפנימית שלי.
ועל זה הולכת ללוות אחרים, להקשיב לעצמם! להיות טובים אל עצמם
תודה מראשש