בוקר טוב אלישבע,
היה חלום מוחשי מאוד, התעוררתי ממנו בבוקר לשירותים.
חלמתי שאני בסשן עם המטפלת הנוקשה
אני חושבת שהיינו אחת מול השניה עם שולחן מפריד.
הייתה התרגשות מהצד שלי
אבל זה רק מתוך הרגל, זה לא באמת
לא יודעת, באיזשהו מקום זה עושה לה טוב, מחמיא לה.. שאני מעוניינת בה
זה נותן לה משהו, ואני רוצה אותה קרובה.
אני לצערי לא זוכרת על מה דברנו
אני זוכרת שאמרתי לה
"אני רגע רוצה להסתכל על המרחב, לא בעיניים ביקורתיות, אלא בעיניים סקרניות"
זה כ"כ עניין אותי! החפצים שלה, החיים שלה
רציתי ללמוד עליה
הרגשתי את הפגיעות שלה, רציתי להרגיע
כדי שהזעם שלה לא יגיע שוב ותתקוף אותי
וידעתי איך לדבר איתה
היא נתנה לי להסתכל, ישבתי על הכיסא והסתכלתי סביבי, לא היה נעים לקום ולראות... כן רציתי, אבל זה "חשוד"
פחדתי שתכעס שוב.
הסשן היה בכלל בחדר השינה שלה!
הייתה שם מיטה מאחוריי, המיטה שלה. שהיא ישנה עליה בלילות.
המיטה הייתה נראית ישנה מאוד, מוזנחת
אני חושבת שהיו סדקים בבד, ושזה היה בצבע כמו חום כזה
היא יושבת מולי. לא היה לי נעים להתעמק במיטה מאחוריי, שלא יצטייר כמיני, ולא רציתי להביך אותה
למרות שרציתי לראות עוד
מאחורי המטפלת היה שולחן קטן עגול, אולי עם קצת פרחים, לא זוכרת
אני בכלל סוג של הרגעתי אותה..
מימיני היו גם מדפים, או שידה
היה בלאגן, הרבה דברים, אולי גם קצת אבק
ככ רציתי להתעמק בהכל, זה ככ עניין אותיייי
זה עניין אותי הרבה יותר מהשיחה שלנו ש"מוגבלת"
רציתי להסתכל יותר על המרחב, ללמוד אותה דרך הדברים שלה
אבל לא היה לי נעים ממנה, כי באתי לפגישה טיפולית על החיים שלי, לא לחפצים והחיים שלה..
כן רציתי אותה עדיין, אבל לא הייתי חסרת אונים פתאום
דווקא כן היה לי כוח מולה בחלום
רקע מעמיק בפרטי תודה מראש על הכללל
*הבד הזכיר לי את הספה בסלון מהילדות שלי.
היא מאוד מזכירה לי גם את אמא שלי מבחינה אנרגטית, מבחינת הכעס והתוקפנות, שהזוי לי לראות שזה מתוך פגיעות שלה ופחד
היה חלום מוחשי מאוד, התעוררתי ממנו בבוקר לשירותים.
חלמתי שאני בסשן עם המטפלת הנוקשה
אני חושבת שהיינו אחת מול השניה עם שולחן מפריד.
הייתה התרגשות מהצד שלי
אבל זה רק מתוך הרגל, זה לא באמת
לא יודעת, באיזשהו מקום זה עושה לה טוב, מחמיא לה.. שאני מעוניינת בה
זה נותן לה משהו, ואני רוצה אותה קרובה.
אני לצערי לא זוכרת על מה דברנו
אני זוכרת שאמרתי לה
"אני רגע רוצה להסתכל על המרחב, לא בעיניים ביקורתיות, אלא בעיניים סקרניות"
זה כ"כ עניין אותי! החפצים שלה, החיים שלה
רציתי ללמוד עליה
הרגשתי את הפגיעות שלה, רציתי להרגיע
כדי שהזעם שלה לא יגיע שוב ותתקוף אותי
וידעתי איך לדבר איתה
היא נתנה לי להסתכל, ישבתי על הכיסא והסתכלתי סביבי, לא היה נעים לקום ולראות... כן רציתי, אבל זה "חשוד"
פחדתי שתכעס שוב.
הסשן היה בכלל בחדר השינה שלה!
הייתה שם מיטה מאחוריי, המיטה שלה. שהיא ישנה עליה בלילות.
המיטה הייתה נראית ישנה מאוד, מוזנחת
אני חושבת שהיו סדקים בבד, ושזה היה בצבע כמו חום כזה
היא יושבת מולי. לא היה לי נעים להתעמק במיטה מאחוריי, שלא יצטייר כמיני, ולא רציתי להביך אותה
למרות שרציתי לראות עוד
מאחורי המטפלת היה שולחן קטן עגול, אולי עם קצת פרחים, לא זוכרת
אני בכלל סוג של הרגעתי אותה..
מימיני היו גם מדפים, או שידה
היה בלאגן, הרבה דברים, אולי גם קצת אבק
ככ רציתי להתעמק בהכל, זה ככ עניין אותיייי
זה עניין אותי הרבה יותר מהשיחה שלנו ש"מוגבלת"
רציתי להסתכל יותר על המרחב, ללמוד אותה דרך הדברים שלה
אבל לא היה לי נעים ממנה, כי באתי לפגישה טיפולית על החיים שלי, לא לחפצים והחיים שלה..
כן רציתי אותה עדיין, אבל לא הייתי חסרת אונים פתאום
דווקא כן היה לי כוח מולה בחלום
רקע מעמיק בפרטי תודה מראש על הכללל
*הבד הזכיר לי את הספה בסלון מהילדות שלי.
היא מאוד מזכירה לי גם את אמא שלי מבחינה אנרגטית, מבחינת הכעס והתוקפנות, שהזוי לי לראות שזה מתוך פגיעות שלה ופחד
נערך לאחרונה ב: