חלום שני מאוד קצר:
חלמתי שראיתי שבעל הדירה הישן התקשר ולא היה כתוב השם שלו אלא "פנימיה"
עניתי
הוא רצה שעדיין אעשה את מה שויתר לי עליו
לא הסכמתי
רקע:
לגבי הדירה הקודמת- נגמר לא יפה (שבוע שעבר), ברוך שפטרנו. לא יכולה לסבול את בעלי הדירה האלה יותר. את הפרימטיביות הבלתי נסבלת שלהם, הדת המטיפה שלהם, גם שילמתי וגם הכתיבו לי איך לחיות.
ישבנו לשיחת סגירה: אני, אמא ובעלי הדירה (זוג מבוגר)
הוצאתי (מילים) את כל מה שהיה לי שבוע שעבר- באומץ ורהיטות שהפתיעה אותי ממש. הקאתי את זה. את כל מה ששתקתי שנתיים! לא הבנתי מאיפה הגיע הכוח הזה..
הרגשתי עוצמתית ברמות!
אמא הגיעה איתי, הרגיעה את העניינים. (הלם) הרגישה לי סגירת מעגל מטורפת
סופסוף לא הסכמתי! סופסוף סירבתי להם. על כל השנתיים התעקשתי לא לעשות משהו שהם ביקשו ממני (לגבי הדירה)
כדי להחזיר לעצמי את הכוח ואת האנרגיה, שיהפכו עולמות - אני לא אעשה. לא מגיע להם!
בעלת הדירה הרימה את הקול והתגוננה (הכחישה מה שעשו), לא עניין אותי כלום, סופסוף נטולת פחד. באותו רגע הייתי "ראש בקיר" כמו שאחותי אהבה להגיד לי בילדות ולהשפיל אותי.
האמת שהייתי קוראת לזה נחישות + יכולת ורבלית חזקה.
לקחו את הנחישות שלי! ואז איפה שבאמת הייתי צריכה- קפאתי! שנתיים רעדתי מבעלי הדירה, לא צייצצתי. רק מהפחד שיעיפו אותי. הם ניצלו את זה!
ברמה שהעירו לי איפה לתלות את הטלויזיה, ואיפה לכבס - והאמת שאין לי כוח לפרק, אני בתהליך עיבוד של הדבר..
אגב גיליתי כמה אבא שלי היה תיווך גרוע בינינו, בעל הדירה "חבר" שלו. הייתי מפוחדת, היו סגרים של קורונה.. רק יצאתי מבית אמא בהלם..
הוא כ"כ נלחם שאקח את הדירה שהיא סליחה.. חרא של תנאים! לא מעוניינת לגור שם יותר לעולם ולא מאמינה שגרתי שם שנתיים. כואב לי על זה ברמות
גודל של קופסת גפרורים, בקושי רצפה ללכת עליה.. שלא נדבר על הבעיות של מים וחשמל, לא באמת חייתי.. זה מאוד עצוב לי
הלכתי על ביצים
דירה לא ראויה למגורים. לכן אני קוראת לה פנימיה. ועוד פנימיה עם תנאים הכי גרועים שיש- הלם שהשם הזה כבר הגיע לחלום
עצוב לי שנגמר רע, אבל תודה שעומדת על שלי.
שבוע שעבר בחמישי יצאתי עם הקלה גדולה משם. השגתי מה שרציתי, הרגשתי מנוצחת מולם. הרגשתי ששנתיים לא יכולתי להשתמש בכוח שיש לי עם מילים.
אולי בתוכי אני לא מאמינה שבאמת זה נגמר. זהו הצ'ק שלי אצלי (אחרי יסורים, איתם כל דבר זה ככה), המפתח חזר אליהם..עשו לי על זה בלאגן
למדתי שאני משחררת את עצמי, ואם החלטתי שאני לא עושה- אני לא! כל החיים חיכיתי שמישהו מבחוץ ישחרר אותי
תודה ענקית מראש..
חלמתי שראיתי שבעל הדירה הישן התקשר ולא היה כתוב השם שלו אלא "פנימיה"
עניתי
הוא רצה שעדיין אעשה את מה שויתר לי עליו
לא הסכמתי
רקע:
לגבי הדירה הקודמת- נגמר לא יפה (שבוע שעבר), ברוך שפטרנו. לא יכולה לסבול את בעלי הדירה האלה יותר. את הפרימטיביות הבלתי נסבלת שלהם, הדת המטיפה שלהם, גם שילמתי וגם הכתיבו לי איך לחיות.
ישבנו לשיחת סגירה: אני, אמא ובעלי הדירה (זוג מבוגר)
הוצאתי (מילים) את כל מה שהיה לי שבוע שעבר- באומץ ורהיטות שהפתיעה אותי ממש. הקאתי את זה. את כל מה ששתקתי שנתיים! לא הבנתי מאיפה הגיע הכוח הזה..
הרגשתי עוצמתית ברמות!
אמא הגיעה איתי, הרגיעה את העניינים. (הלם) הרגישה לי סגירת מעגל מטורפת
סופסוף לא הסכמתי! סופסוף סירבתי להם. על כל השנתיים התעקשתי לא לעשות משהו שהם ביקשו ממני (לגבי הדירה)
כדי להחזיר לעצמי את הכוח ואת האנרגיה, שיהפכו עולמות - אני לא אעשה. לא מגיע להם!
בעלת הדירה הרימה את הקול והתגוננה (הכחישה מה שעשו), לא עניין אותי כלום, סופסוף נטולת פחד. באותו רגע הייתי "ראש בקיר" כמו שאחותי אהבה להגיד לי בילדות ולהשפיל אותי.
האמת שהייתי קוראת לזה נחישות + יכולת ורבלית חזקה.
לקחו את הנחישות שלי! ואז איפה שבאמת הייתי צריכה- קפאתי! שנתיים רעדתי מבעלי הדירה, לא צייצצתי. רק מהפחד שיעיפו אותי. הם ניצלו את זה!
ברמה שהעירו לי איפה לתלות את הטלויזיה, ואיפה לכבס - והאמת שאין לי כוח לפרק, אני בתהליך עיבוד של הדבר..
אגב גיליתי כמה אבא שלי היה תיווך גרוע בינינו, בעל הדירה "חבר" שלו. הייתי מפוחדת, היו סגרים של קורונה.. רק יצאתי מבית אמא בהלם..
הוא כ"כ נלחם שאקח את הדירה שהיא סליחה.. חרא של תנאים! לא מעוניינת לגור שם יותר לעולם ולא מאמינה שגרתי שם שנתיים. כואב לי על זה ברמות
גודל של קופסת גפרורים, בקושי רצפה ללכת עליה.. שלא נדבר על הבעיות של מים וחשמל, לא באמת חייתי.. זה מאוד עצוב לי
הלכתי על ביצים
דירה לא ראויה למגורים. לכן אני קוראת לה פנימיה. ועוד פנימיה עם תנאים הכי גרועים שיש- הלם שהשם הזה כבר הגיע לחלום
עצוב לי שנגמר רע, אבל תודה שעומדת על שלי.
שבוע שעבר בחמישי יצאתי עם הקלה גדולה משם. השגתי מה שרציתי, הרגשתי מנוצחת מולם. הרגשתי ששנתיים לא יכולתי להשתמש בכוח שיש לי עם מילים.
אולי בתוכי אני לא מאמינה שבאמת זה נגמר. זהו הצ'ק שלי אצלי (אחרי יסורים, איתם כל דבר זה ככה), המפתח חזר אליהם..עשו לי על זה בלאגן
למדתי שאני משחררת את עצמי, ואם החלטתי שאני לא עושה- אני לא! כל החיים חיכיתי שמישהו מבחוץ ישחרר אותי
תודה ענקית מראש..