חלום צלול ../images/Emo70.gif
היי לכולם, סוף סוף חזרתי לעצמי, ואני שוב על מסלול החלומות הצלולים!!! אני לא זוכר עם עשיתי משהו מיוחד לפני השינה שגרם לי להיות צלול, רק, אני פתאום נזכר שנרדמתי על הצד. על צד ימין כשהכתף השמאלית למעלה (לא יודע, אולי זה יעזור למישהו). הנה החלום אני עובר תהליך מיון, ואומרים לי ללכת לדלת השמאלית, פותח אותה, ויורד במדרגות קטנות את בן דוד שלי שנראה שמנמן יותר. אני מראה לו מחזיק מפתחות שקיבלתיונפרד מחבר, ונכנס למעלית. במעלית,, מישהו אומר לי לתפוס מקום לעמוד בו, כי אח"כ יבוא משהו שנקרא "הנמלה" שיהרוג אותי אם אני לא יעמוד במקום טוב. אני נעמד, והמעלית יורדת. בחריצים של הדלת רואים את הקומות עוברות, ובחלק, רואים חיילים עתידיים כאלה. אח"כ המעלית נעצרת, ומויפע על הרצפה "בונוס". הבונוס זה להכנס לדלת אחת במעלית, ואם זה בונוס טוב, אני מקבל נקודות ומתקדם אם לא, אני מת. אני לוקח את הבונוס ומסתכן. אני פתאום מבין שזה חלום. ומתופף על אוזניי. זה לא עוזר מאוד, אבל זה משפר את הצלילות. אח"כ אני משפשף ידיים שלא עוזר. ואז, אני מסתכל על כפות הידיים שלי, ועל קיר בחדר במעלית, שכולו ממתקים זוהרים. ושוב על ידיי ושוב על הקיר, והחלום מתייצב. אני מופיע מחוץ למעלית, באיזשהו גינה גדולה שחוגגים בה מסיבות, עם אגם ממש יפה. אני מרגיש עייפות של בוקר על הפנים, שהשיטות לייצוב חלום לא הורידו, אז חשבתי אולי אם אני אשתוף פנים בחלום זה יעזור. אני הולך לחדר שרותים ושותף את הפנים בכיור. זה עוזר. אני יוצא החוצה. ומטייל, הולך ליד האגם ואומר "כל דקה היא שעה". קצת קשה לי לדבר, אני מרגיש שהפה משותק. אבל, אני יכול ללכת. אני רואה אנשים מוכרים, וכנראה מאבד את הצלילות, ומתעורר. אני כולי משותק, אבל יכול לקום אם אני רוצה. אני עוצם עיניים למרות שאני חושב שאולי, אם אני אזוז, אני אצא מהגוף כי הגוף משותק (ממה שקראתי באיזה ספר). אני עוצם עיניים, ורואה שחור, מתרכז וחוזר לחלום (לא ראיתי את שלב המעבר). בחלום, אני שוב משפשף ידיים, ומסתכל על כפות הידיים, ואז על חפץ בחלום (שוב על הקיר ממתקים במעלית), ומופיע ליד האגם שוב. ואומר "כל דקה היא שעה". ומסתכל על השעון שלי (שהפך למחוגים ולא לדיגיטלי) ומנסה לראות את הזמן מואט אבל השעון מטושטש מדיי. אני הולך לצד השני של האגם, ורואה (כנראה איבדתי את הצלילות כאן), והוא מתלהב, ואני הולך משם. ליד הגדה של האגם, אני משפשף ידיים, ושוב את התרגיל עם כפות הידיים, והצלילות חוזרת אליי. אנשים אחרים הולכים על המים, והחלטתי לנסות גם. אני הולך על פני המים, ונהנה. מנסה קצת לרוץ. בחוץ חושך. אני רוצה שיהיה אור, אז בעזרת הידיים אני יוצר בוקר, וזה לא עוזר, אז מסתובב, ובסיבוב חזרה, יש בוקר מאוד יפה, שגורם לרצפה לזהור בצבע של אור בוקר מסנוור. אח"כ אני הולך ורואה קופבת גפרורים שזשזה מעצמה ומטיילת על הרצפה. אחרי שהתמקדתי בזה, זה שיפר את הייציבות של החלום, ואת הצלילות. אני מתעורר! הולך, ורואה שחושך בחוץ. ואת ההורים שלי מדברים עם האורחים (מה שבאת לא נכון כי יום בחוץ, ואין לנו אורחים). אז החלטתי לחזור לישון ולהמשיך את החלום הצלול. כשחזרתי לישון, אני שוב מופיע במעלית, משפר את הייציבות והצלילות ויוצא החוצה... ------------------------------------------------------------------ טוב, אז אני מודע שלא עשיתי משהו מעניין בחלום, אולי חוץ מללכת על המים שנראה לי מאוד כיפי. ניסיתי יותר לעבוד על ייציבות החלום, והצלילות. הצלילות שלי השתנתה לכל אורף החלום, בחלק היא הייתה מאה אחוז, ובחלק אחר פחות ולפעמים איבתי אותה קצת אבל היא תמיד חזרה. בעזרת התרגילים של ייצוב החלום כמו שפשוף ידיים, טיפוף באוזניים ולהסתכל על כפות הידיים, להתמקד, ואז על משהו מהחלום (מה שבן טל שחר אמר). ולדעתי משכתי את החלום על חצי שעה בערך. החלום הצלול הכי ארוך שהיה לי. וגם הכי צלו (למרות שזה השתנה מדי פעם). לדעתי השיטה של עצירת הזמן לא פעלה כי לא התמקדתי מספיק. אני שמתי לב שלא הכי האמנתי במה שאמרתי, וגלל זה, אבל מה, זה האריך לי את החלום. וכל פעם שאמרתי "עצור זמן" או משהו דומה, החלום היה ארוף הרבה יותר (15 דקות, 20 דקות ועכשיו - 30 דקות). לכן, גם אם לא נצליח לעצור את הזמן, שווה לנסות את זה כדי להאריך את החלום. עוד דבר, כל פעם שראיתי דמויות בחלום, הן הורידו לי את הצלילות בצורה ממש חזקה. לא יודע למה זה, אבל אני התחלתי לדבר איתן על סתם דברים. מה שאני ממליץ, זה שלפני השינה, תגידו משהו כזה "כשאזהה שאני חולם/ת, אני אעבור למקום בלי אנשים, או חדר בלי אנשים". כשמגיעים לחדר, ליצור תמונות על הקירות. וכל פעם שהצלילות והייציבות יורדת, להתמקד על התמונות ועל השידיים (כמו שבן אמר), ולעשות שיטות אחרות. עד שהייציבות היא 101% והצלילות גם. להגיע לרמה שחושבים כמו בחיי היום יום לפחות! להוריד את עייפות הבוקר הזאת מהפנים (בחלום), ולחושב מה הלאה. או לעבוד על הצלילות והייציבות כדי להתאמן על חלומות ארוכים. אם כל חלום צלול זה הדבר הראשון שתעשו, זה יתחיל להיות אוטומתי, ואז ישר תגיעו למקום שבו אתם יודעים שזה המקום לייצב את החלום, וזה כבר בטח ייצב קצת בעצמו. עוד דבר שמתי לב, שלמרות שהלכתי לישון בשלוש וחצי (בבוקר) וקמתי ב 8, לא הייתי עייף בכלל. אני ממש עם המון כח (ולא כמו בימי בית ספר, שאפילו שאני ישן 7 שעות, אני קם כמו סמרטוט, שרוצה לחזור לישון
חלומות פז
,
Variety-
היי לכולם, סוף סוף חזרתי לעצמי, ואני שוב על מסלול החלומות הצלולים!!! אני לא זוכר עם עשיתי משהו מיוחד לפני השינה שגרם לי להיות צלול, רק, אני פתאום נזכר שנרדמתי על הצד. על צד ימין כשהכתף השמאלית למעלה (לא יודע, אולי זה יעזור למישהו). הנה החלום אני עובר תהליך מיון, ואומרים לי ללכת לדלת השמאלית, פותח אותה, ויורד במדרגות קטנות את בן דוד שלי שנראה שמנמן יותר. אני מראה לו מחזיק מפתחות שקיבלתיונפרד מחבר, ונכנס למעלית. במעלית,, מישהו אומר לי לתפוס מקום לעמוד בו, כי אח"כ יבוא משהו שנקרא "הנמלה" שיהרוג אותי אם אני לא יעמוד במקום טוב. אני נעמד, והמעלית יורדת. בחריצים של הדלת רואים את הקומות עוברות, ובחלק, רואים חיילים עתידיים כאלה. אח"כ המעלית נעצרת, ומויפע על הרצפה "בונוס". הבונוס זה להכנס לדלת אחת במעלית, ואם זה בונוס טוב, אני מקבל נקודות ומתקדם אם לא, אני מת. אני לוקח את הבונוס ומסתכן. אני פתאום מבין שזה חלום. ומתופף על אוזניי. זה לא עוזר מאוד, אבל זה משפר את הצלילות. אח"כ אני משפשף ידיים שלא עוזר. ואז, אני מסתכל על כפות הידיים שלי, ועל קיר בחדר במעלית, שכולו ממתקים זוהרים. ושוב על ידיי ושוב על הקיר, והחלום מתייצב. אני מופיע מחוץ למעלית, באיזשהו גינה גדולה שחוגגים בה מסיבות, עם אגם ממש יפה. אני מרגיש עייפות של בוקר על הפנים, שהשיטות לייצוב חלום לא הורידו, אז חשבתי אולי אם אני אשתוף פנים בחלום זה יעזור. אני הולך לחדר שרותים ושותף את הפנים בכיור. זה עוזר. אני יוצא החוצה. ומטייל, הולך ליד האגם ואומר "כל דקה היא שעה". קצת קשה לי לדבר, אני מרגיש שהפה משותק. אבל, אני יכול ללכת. אני רואה אנשים מוכרים, וכנראה מאבד את הצלילות, ומתעורר. אני כולי משותק, אבל יכול לקום אם אני רוצה. אני עוצם עיניים למרות שאני חושב שאולי, אם אני אזוז, אני אצא מהגוף כי הגוף משותק (ממה שקראתי באיזה ספר). אני עוצם עיניים, ורואה שחור, מתרכז וחוזר לחלום (לא ראיתי את שלב המעבר). בחלום, אני שוב משפשף ידיים, ומסתכל על כפות הידיים, ואז על חפץ בחלום (שוב על הקיר ממתקים במעלית), ומופיע ליד האגם שוב. ואומר "כל דקה היא שעה". ומסתכל על השעון שלי (שהפך למחוגים ולא לדיגיטלי) ומנסה לראות את הזמן מואט אבל השעון מטושטש מדיי. אני הולך לצד השני של האגם, ורואה (כנראה איבדתי את הצלילות כאן), והוא מתלהב, ואני הולך משם. ליד הגדה של האגם, אני משפשף ידיים, ושוב את התרגיל עם כפות הידיים, והצלילות חוזרת אליי. אנשים אחרים הולכים על המים, והחלטתי לנסות גם. אני הולך על פני המים, ונהנה. מנסה קצת לרוץ. בחוץ חושך. אני רוצה שיהיה אור, אז בעזרת הידיים אני יוצר בוקר, וזה לא עוזר, אז מסתובב, ובסיבוב חזרה, יש בוקר מאוד יפה, שגורם לרצפה לזהור בצבע של אור בוקר מסנוור. אח"כ אני הולך ורואה קופבת גפרורים שזשזה מעצמה ומטיילת על הרצפה. אחרי שהתמקדתי בזה, זה שיפר את הייציבות של החלום, ואת הצלילות. אני מתעורר! הולך, ורואה שחושך בחוץ. ואת ההורים שלי מדברים עם האורחים (מה שבאת לא נכון כי יום בחוץ, ואין לנו אורחים). אז החלטתי לחזור לישון ולהמשיך את החלום הצלול. כשחזרתי לישון, אני שוב מופיע במעלית, משפר את הייציבות והצלילות ויוצא החוצה... ------------------------------------------------------------------ טוב, אז אני מודע שלא עשיתי משהו מעניין בחלום, אולי חוץ מללכת על המים שנראה לי מאוד כיפי. ניסיתי יותר לעבוד על ייציבות החלום, והצלילות. הצלילות שלי השתנתה לכל אורף החלום, בחלק היא הייתה מאה אחוז, ובחלק אחר פחות ולפעמים איבתי אותה קצת אבל היא תמיד חזרה. בעזרת התרגילים של ייצוב החלום כמו שפשוף ידיים, טיפוף באוזניים ולהסתכל על כפות הידיים, להתמקד, ואז על משהו מהחלום (מה שבן טל שחר אמר). ולדעתי משכתי את החלום על חצי שעה בערך. החלום הצלול הכי ארוך שהיה לי. וגם הכי צלו (למרות שזה השתנה מדי פעם). לדעתי השיטה של עצירת הזמן לא פעלה כי לא התמקדתי מספיק. אני שמתי לב שלא הכי האמנתי במה שאמרתי, וגלל זה, אבל מה, זה האריך לי את החלום. וכל פעם שאמרתי "עצור זמן" או משהו דומה, החלום היה ארוף הרבה יותר (15 דקות, 20 דקות ועכשיו - 30 דקות). לכן, גם אם לא נצליח לעצור את הזמן, שווה לנסות את זה כדי להאריך את החלום. עוד דבר, כל פעם שראיתי דמויות בחלום, הן הורידו לי את הצלילות בצורה ממש חזקה. לא יודע למה זה, אבל אני התחלתי לדבר איתן על סתם דברים. מה שאני ממליץ, זה שלפני השינה, תגידו משהו כזה "כשאזהה שאני חולם/ת, אני אעבור למקום בלי אנשים, או חדר בלי אנשים". כשמגיעים לחדר, ליצור תמונות על הקירות. וכל פעם שהצלילות והייציבות יורדת, להתמקד על התמונות ועל השידיים (כמו שבן אמר), ולעשות שיטות אחרות. עד שהייציבות היא 101% והצלילות גם. להגיע לרמה שחושבים כמו בחיי היום יום לפחות! להוריד את עייפות הבוקר הזאת מהפנים (בחלום), ולחושב מה הלאה. או לעבוד על הצלילות והייציבות כדי להתאמן על חלומות ארוכים. אם כל חלום צלול זה הדבר הראשון שתעשו, זה יתחיל להיות אוטומתי, ואז ישר תגיעו למקום שבו אתם יודעים שזה המקום לייצב את החלום, וזה כבר בטח ייצב קצת בעצמו. עוד דבר שמתי לב, שלמרות שהלכתי לישון בשלוש וחצי (בבוקר) וקמתי ב 8, לא הייתי עייף בכלל. אני ממש עם המון כח (ולא כמו בימי בית ספר, שאפילו שאני ישן 7 שעות, אני קם כמו סמרטוט, שרוצה לחזור לישון
חלומות פז
