שלום VampireL וברוך בואך לפורום!
החלום שייך לסוג החלומות הנפוץ, ששום דבר לא הולך בסדר ויש המון עיכובים. העיכובים הופכים לסיוט ואז מתעוררים - כדי להיווכח שהכל היה חלום והכל בעצם בסדר!!
איני חסידת החלומות הנבואיים גם כי הם נדירים ביותר וגם כי אי אפשר לדעת מראש – מה נבואי ומה לא. אבל בהמשך אתייחס לאפשרות שהחלום הוא "כאילו נבואי" ואתה תשפוט. החלומות הם בהחלט מסר מעצמך לעצמך – כדי להנחות אותך באיזו דרך ללכת או להימנע ולפעמים הם ביטוי חזק למצוקות היום יום, או מילוי משאלה.
החלום הוא כמעט כולו דיאלוג פשוט ואין בו הרבה תנועה, יש בו סימנים של מחלה (סופנית) ( כאב, שחור בעיניים) למרות שאימך והדודה ממהרות להזמין מונית למיון ( ולא אמבולנס!) – גם הן אינן מתרגשות מהמצב ואינן מביעות דאגה, אלא מסתבכות בטעות בכתובת והמונית אינה יכולה להגיע. בגלל זה - "אימא היתה בהלם" (כלומר נבהלה מכך שטעתה בכתובת, אבל בחלום היא לא נבהלה מייסוריך ) .
למרות מצבך הקשה - אתה מצליח לדבר בהיגיון(!) ומציע להן הצעת ייעול - שאתה (!) תזמין מונית באפליקציה -כלומר מצבך אינו כל כך סופני כפי שהוא נראה!! בסוף החלום – יש דיון לא בדיוק רלבנטי למצב אקוטי ... דיון - מי ילווה אותך למיון: סבתא, אימא, סבא? לעלית החלום בעצם אין סוף ממשי. המונית לא הספיקה להגיע. אתה התעוררת מסיוט וקטעת את הסוף [ה... טוב!!]. הרגשות הקשים - הופיעו ביקיצה.
כתובת המגורים שלכם הנכונה בחלום, היא כתובת ישנה שאינה נכונה במציאות. זו הכתובת של דירה שגרת בה הרבה שנים, אולם מאז – עברת שלוש פעמים דירה! כלומר – החלום משקף גם התעלמות מהדירה שבה אתה גר עכשו. החלום משקף זמן שבו – איך שהוא, היית קבוע במקום אחד. אז עוד היתה איזו שהיא יציבות בחייך, ואילו עכשו כשאתה גר בבית הוריך (?) אינך חש יציבות. גם החלום המבטא סימני מחלה וצורך להגיע לבית חולים – מסמל שאתה מרגיש בלתי יציב אעפ"י - ששום דבר במציאות הפרטית שלך - לא קרה באמת! הכל נובע מתחושה פנימית כמו שאומרים "הכל בראש" אולי ביטוי קצת בוטה אבל מתאים. כאן יש לך מסר מעצמך לעצמך: עד כמה אתה מאפשר לתחושה הפנימית שלך – לנהל את חייך ואת חיי הסובבים אותך. האם יש לכך הצדקה? ואם לא – אתה צריך לפעול כדי לקחת שליטה על הרגשות הללו. איך? את זה החלום אינו אומר. חלומות אינם נותנים תמיד פתרונות. הם לא פעם מציבים דילמות וגורמים לך לחשוב ולמצוא את הפתרון בעצמך.
החלום אומר לך- שיש לך "כאב לב" ו-" שחור בעיניים" על רקע דיכאונות העבר ועל רקע, המאוד עצוב של ההווה שכולם חווים בימים אלה ורבים מאוד מוטרדים ( בלשון המעטה) מן המצב ואנשים רגישים כמוך – לוקחים את המצב, קשה יותר מאחרים שעובדים, או יש להם רשת חברתית ענפה ובת זוג תומכת. לך יש משפחה תומכת: אימא, דודה, סבא וסבתא וקשרים טובים איתם, אבל הם משתקפים בחלום כאנשים ( מן הסתם מבוגרים) שקצת מסתבכים בעצמם. גם הם זקוקים לעזרה! ומי עוזר להם לעזור לך?? – אתה בעצמך!!
החלום בעצם אומר, שיבוא יום ואתה תצטרך לעזור לכולם ולכן עליך להיות בריא נפשית ופיזית ואסור לך להיות עליהם למעמסה היום. בחלום אתה העוזר להם לעזור לך – אבל השנים חולפות ובעתיד, תהיה אתה בתפקיד העוזר ואם לא, מה יהיה? וזה הסיוט התת הכרתי שלך. מי יעזור למשפחה התומכת אם לא אתה? החלומות מציפים בעיות או שאלות לעתיד, שבזמן עירות – אנחנו לא ממש חושבים עליהן ובוודאי שלא בגיל הצעיר. המלחמה הנוכחיות והשכול ונפילת אנשים צעירים – מציפה שאלות אלה. חיילים נופלים על משמרתם והם לא יוכלו לעזור להוריהם בבוא היום! זה לא מצב טבעי וזה אכן נורא. ומה איתך? גם אתה בחלום – חש סימני מחלה קשים ואולי מסוכנים לחיים. גם בחיים הרגילים, ברוב שנותיך חשת (?) שאתה "עומד למות" או "מת חי", כפי שהרבה אנשים בדיכאון מרגישים!
אם יש בחלומך "מסר נבואי", הייתי אומרת שהמסר הוא – לטפל בעצמך, להתעשת ולקחת שליטה על חייך, כדי שבבוא היום תוכל אתה להיות המטפל! המטפל של עצמך, של אימא, דודה, סבא וסבתא. בחלום לא הזכרת את אבא וכנראה יש לכך משמעות, אך ללא מידע – לא אוכל להתייחס לכך.
ובעניין אחר - אם תקרא את הספר המצויין של וילאם סטיירון – "חשכה נראית" – יתכן שתגלה את עצמך שם בעלילה הפרטית שלו. זהו סופר מפורסם שכתב על עצמו בכישרון רב ובגילוי לב מופלא. הסופר הזה כתב גם את הספר הנפלא – "בחירתה של סופי" (שעובד לסרט נפלא ועצוב, מומלץ בחום)
הנה מה שכתב יורם קניוק על ספרו זה ( שיצא במהדורה חדשה)
הכאב של דיכאון קשה הוא משהו אשר אלה שלא סבלו ממנו לא מסוגלים בשום אופן להעלות בדמיונם, ובמקרים רבים הוא הורג מפני שאי-אפשר יותר לשאת את המצוקה".
ויליאם סטיירון, חשֵׁכה נראֵית
חשיכה נראית הוא מסמך מרתק, מכאיב, מעורר מחשבה – וגם אופטימי. זהו תיעוד אישי, כן וחושפני, של הדיכאון הקליני שהיכה בסופר ויליאם סטיירון והביא אותו עד אל סף התאבדות. זהו ניסיון אמיץ להביא את הנוכחות הנוראה של הדיכאון אל תודעתם של כל מי שלא חווּ אותו בעצמם, גם אנשי המקצוע למיניהם. וכמובן, סטיירון מושיט כאן יד אל כל אלה שמתמודדים עם דיכאון. ולא מדובר רק בעצם החשיפה, אלא גם ביכולת הספרותית של סטיירון לתאר את מה שעבר עליו בדרך שנוגעת בכל אחד, בכל אחת. חשיכה נראית הוא מסמך ספרותי שאי-אפשר להישאר אדישים אליו.
באופן שהפתיע גם את סטיירון עצמו, ההשפעה של הספר היתה – והיא עדיין – חזקה, וגם מעשית. במבט לאחור, זהו ספר פורץ-דרך מבחינת הנכוֹנוּת לדבר בפתיחות על הדיכאון. במלאת רבע מאה להופעת המהדורה העברית הראשונה ב-1996, ולאור התגובות הנלהבות שזכתה להן, רואה אור עכשיו מהדורה חדשה, עם אחרית דבר חדשה מאת המתרגם יהודה מלצר, ובה, בין השאר, דיון בסיפורי המלחמה של סטיירון ובתופעה הקשה שמוּכּרת היום לרבים כל-כך בישראל – הלם קרב.
"הקושי לתאר דיכאון הוא בדיוק הסיבה לכך שהספר חשֵׁכה נראֵית של סטיירון הוא יצירת-מופת. זה לא רומאן. זה ספר על הדיכאון שלו עצמו, והוא פשוט יוצא מן הכלל – אולי הטוב שבכולם." לואיס ווֹלפֶּרְט, מחבר 'עצב ממאיר: אנטומיה של דיכאון' "זהו ספר שיכול לגרום לאנשים שהאבדון נראה להם כמוצא אחרון לא להתאבד, ואני חושב שאין מחמאה גדולה מזו." יורם קניוק
מקווה שעזרתי. אנא כתוב לי חוות דעת מפורטת ככל שתוכל – מה בפרוש שלי התאים לך ומה לא התאים. כך אלמד לפרש את החלומות הבאים שלך, כשיהיו. ככל שיהיו לי יותר חלומות ( ורקע חדש לכל חלום, אין צורך לחזור על רקע ישן) – כך הפרושים שלי יהיו יותר אישיים ורלבנטיים אליך ולא אוניברסליים המתאימים להרבה אנשים.
