חלום שחלמתי לפני יומיים

[נטע....]

חלום שחלמתי לפני יומיים

ושלמרות שכתבתי עליו גם בפורום "חלומות" הוא עדיין לא יוצא לי מהראש, לכן החלטתי לשתף גם אתכם בחלום הזה והרי הוא לפניכם: התמונה הראשונה שאני זוכרת מהחלום הזה היא שאני נמצאת בלונה פארק חדש שעדיין לא סיימו לבנות אותו. לא זוכרת עם מי הייתי שם באותו זמן אבל זה גם לא ממש משנה עכשיו. בקיצור, אני עולה שם על מין קרוסלה כזאת שהיא בעצם מתקן סגור, מין תא עגול כזה עם כסאות, שעולה ומסתובב. טוב, אז אחרי שאני עולה לאותה קרוסלה אני מגלה שכל המקומות תפוסים ולא נשאר לי איפה לשבת. אני שואלת נערה אחת אם אין מקום לשבת והיא מצביעה לי על כסא שכוח אל אי שם שמסתבר שלא ניתן להגיע אליו בכלל. אני מתכוונת לוותר ולרדת לפני שהקרוסלה מתחילה לפעול. אבל לפני שאני מספיקה, הדלת נסגרת והמתקן מתחיל לפעול ואני, משאין לי איפה לשבת, ולרדת אני כבר לא יכולה, בלית ברירה נאחזת בחבל שנמצא ליד דלת הכניסה, אוחזת בו בכל הכח כדי לא ליפול תוך כדי הפעלת המתקן. אני עוצמת עיניים והקרוסלה בינתיים מסתובבת. כשאני פוקחת את העיניים אני פתאום מגלה שאני בכלל נמצאת באוטובוס. ושאנחנו בכלל רק בדרך ללונה פארק. מולי יושבות שתי בחורות שהכרתי באחד ממקומות העבודה הקודמים שלי. בשלב הזה אני כבר מבינה שאני חולמת ותוך כדי שיחה סתמית עם שתי הבחורות אני מגלה להן שאני לא באמת נמצאת שם ושהן רק חלום שאני חולמת. אז אחת מהן מתחילה לצחוק עלי ולדבר עליי כמו על איזה משוגעת. השניה דווקא מאמינה לי. זמן קצר אחר כך באמת התעוררתי. ואתם יודעים מה? זה לא היה רק חלום. גם בחיים אני עומדת בצד, כמו נטע זר, לא שייכת, לא מוצאת את מקומי ונאחזת בחבל שליד הדלת. וכמו באוטובוס, מרגישה זרה ופוחדת מהצחוק שלהם...

 

[רחל-נשמה]

נטע-יקרה

אני רוצה לגלות לך-שתמיד כשחברות הילדות שלי חלמו חלומות מוזרים....הן באו לאמא שלי וסיפרו לה. לאמא שלי תמיד היו תשובות מוזרות שאני כמובן ממש הגעתי איתה לויכוחים על השטויות שהיא ממציאה-והיא בסוף קלעה בכיוון .אמא מאוד אופטימית....כשתכירי אותה...היא כבר תגרום לך להאמין שכל הפחדים שלך יעלמו ומהר....ושתתחתני יותר מהר ממה שתחשבי....טוב זו אמא.

הקראתי לה את החלום שלך-ואמרתי לה נו אמא מה תמציאי

היא ישר התחילה עם הפרשנות שלה...אני כמובן

אמרתי לה מאיפו השטויות האלה?, אז היא החזירה לי -תזכורת לכל הפעמים הקודמות שככה הגבתי כשפירשה. טוב בלי לפתח אופטימיות, בלי שום יכולת ניבוי, סתם אופטימיות של אמא, הנה נסיון אחד שלה לפרשנות.....והיא לא מכירה אותך....אז הפרשנות שלה נראית רחוקה ממה שבטח יראה לך....שיהיה.. היא אומרת ככה: הקרוסלה-זה מקום שתגיעי אליו עם כסאות והרבה אנשים, ויהיה שם כסא פנוי שיהיה לך קשה להגיע אליו והארוע יתחיל ולכן תישארי בדלת. משהו כמו אולם חתונות עמוס....או כמו מסיבה עם מלא אנשים...מפגש חברתי כלשהו...(אני כמובן קפצתי אמאאאאאאאאאא על מה את מדברת....).אבל היא נשארה בשלה אמרה לי תרגעי. הנסיעה באוטובוס-זו איזה שהיא דרך חדשה שתלכי בה בחיים, אולי שתתחילי לצאת להכיר חברים חדשים, אנשים חדשים, מקום עבודה חדש, איזה שהוא שינוי בחייך שתעשי . החברות שצוחקות-כן אלה חברות שהכירו את נטע הקודמת...את נטע לפני השינוי...וכשאת מנסה לספר להן על מה שאת היום הן צוחקות...כי הן בעצם לא יודעות על השינוי שהתחולל בחייך....ואת מנסה להסביר להן שהן חלק מהחלום....כי את כבר מסתכלת על התקופה הקודמת בחייך, כחלום ולא כמציאות, המציאות שלך היא חייך החדשים. אמא מאמינה שהולך לקרות לך משהו טוב בחיים.....השינוי שאת תעשי בחייך....יוביל אותך לטוב. אז נטע אמא לא יודעת.....שאת מלאת חרדות לפגוש אנשים....ושאת אכן בשבועות האחרונים עשית שינויים מדהימים. אמא לא יודעת מה שציפור קטנה לחשה לי באוזן----שאת ושני וסטון -יצאתם לסרט ולבית קפה....ולא קניתם לי את הגלידה שלי

. אמא לא יודעת שאת התחלת להיות יותר אמיצה, ואת מתקשרת מידי פעם אלינו שאנחנו אוהבים אותך. אמא לא יודעת שהכרת את האנשים שאוהבים אותך כמו שאת בסהר-תמיכה, ויש פה הרבה.... אז מי יודע אולי אמא צודקת....ואת בדרך החדשה שלך.....ואולי באמת....עוד כמה חודשים...תפגשי שתי חברות שהכירו אותך ממקומות עבודה קודמים, עם בטחון העצמי של אז, עם החרדות של אז, ופתאום יראו נטע אחרת....שאולי גם תעשה שינוי בלבוש, שינוי חיצוני במראה בתספורת לכי תדעי..... הן תצחקנה ממבוכה, כי הן פשוט לא תביננה מי זו נטע? מי יודע אולי תוזמיני לאיזו חתונה או ארוע שתתפסי אומץ ללכת ויהיה מקום פנוי, ותחכי בדלת כי יהיה קשה להכנס, ואיזה בחור מקסים יצא החוצה לעשן סיגריה, ויתחיל לפטפט איתך...... מי יודע מה החלום הכין לך....נטע עם האופטימיות של אמא שלי......לא היה ארגון סהר-תמיכה , היה ארגון אושר-ללא הפסקה. רחל-נשמה

 

[נטע....]

רחל היקרה!

הייתי רוצה להאמין לפרשנות של אמך אבל כשמדובר בחלומות שלי (שהם שלי בלבד) אני מאמינה שאיך שאנימפרשת אותם זאתהפרשנות האמיתית. למרות שלמען האמת, אחרי שעזבתי את אותו מקום עבודה שבו הכרתי את שתי הבחורות, ומצאתי מקום עבודה יותר טוב, היו לי חלומות שבהן הבוס שלי ממקום העבודה ההוא, בא פתאום לביקור במקום העבודה הנוכחי ורואה אותי עובדת שם ואני עומדת מולו בגאווה על כך שאחרי שהוא חשב שהוא מעניש אותי בזה שהוא מפטר אותי, פתאום מתברר לו שרק צמחתי מזה. זה היה חלום טוב. אז נכון שאני עושה שינויים אבל עדיין מאוד מפוחדת. ואותו חלום על הלונה פארק והקרוסלה, הוא ביטוי לפחדים שלי ובזה אני בטוחה. ואגב: נכנסתי לכאן וקראתי את התגובה שלך מייד אחרי שהפכתי את החלום הזה לעוד יצירה בעמוד שלי באתר במה חדשה.

 

[רחל-נשמה]

נטע-יודעת מה יפה בפורום?

שההודעות נשמרות להרבה זמן......... אז ניתן לתגובה הזו להישאר...מי יודע מה יקרה...תיזרמי עם החיים, ועם מה שאת עושה למען עצמך.....בעזרת השם אם אהיה בחיים עוד חצי שנה שנה....וסהר-תמיכה עדיין ישארו פה איתנו כמו שמשפחה אמורה להישאר

, נראה מה יקרה....ואני מבטיחה לך אם יקרה משהו בכיוון להוציא מהארכיון את התגובה שרשמתי היום....ולאמר לך הנה.....אמונה.....כרגע זו סתם תגובה חסרת סיכוי-לפי דעתך ולפי תגובתי. אני מודיעה לך היה לי חלום ממש מוזר, על מישהי שיקרה לי-סיפרתי לה אותו וצחקנו יחד על הפרשנות של אמא-ומי היה מאמין שנה אחרי יום אחד בשיחת טלפון הזכרתי לה את החלום.....ואת הפירוש שדברנו עליו אז...כמה מוזר היה החלום..כמה מוזר ולא בכיוון היה הפירוש....וזה קרה.... אז עם עובדות וניסים, וחיים לא מתווכחים......העיקר שיהיה לך טוב. הלוואי וכל הרע בחייך ישאר בחלומות. אגב זה רעיון להתחיל לחלום שאת נאבקת בפחד-את תדמייני אותו כמין מפלצת.....ויש תחום שנקרא "דמיון מודרך"....אני נתתי לכאב שהיה לי צבע , עצמתי עיניים...ו"טיפלתי" בו בדמיון.....חזרתי על זה כמה פעמים..עד שרמת החרדה שלי מהכאב ירדה,התחלתי להאמין בזה שאני יכולה לשלוט בו. רחל-נשמה.

 

[נטע....]

רחל, לגבי הרעיון שלך...

אני כבר הקדמתי אותך ובאותו עמוד אהוב שלי בבמה חדשה, כתבתי קטע שבו אני ממש נאבקת בפחד. מנהלת איתו דיאלוג ומנסה לנצח אותו. הקטע עדיין לא גמור (כשם שהמאבק עוד לא נגמר) ולכן עוד לא הותרתי אותו לפרסום. כשהוא יהיה גמור ויפורסם, אני מבטיחה לצרף כאן, בפורום קישור לאותו קטע, כפי שעשיתי עם סיפור "המסע".

 

[חנה גונן]

לנטעלה-חלום שחלמתי מזמן

את החלום הזה חלמתי כשהייתי בת שש.סבא שלי נפטר כמה ימים קודם לכן.אז עוד ישנתי עם דלת פתוחה.וקשה לי להגיד אם זה היה באמת חלום,הזיה פרטית או שזה קרה במציאות.התעוררתי באמצע הלילה צל אפלולי עומד בפתח הדלת צל ממש ליבי לב ילדה התחיל לדפוק אותו גובה הוא חזר סבא אמרתי התגעגעתי אליך כל כך הצל נכנס לחדר והתישב על המיטה הרגשתי מגע ברגלי סבא אתה מדגדג אותי אמרתי ואז הוא קם והלך. שלך חנה גונן

 

[אף אחד]

קראתי

את החלום שלך, ומשהו קפץ לי מיד. הקטע שבו המתקן התחיל לפעול ואת, מבועתת, עוצמת עיניים. וכשאת פוקחת אותן, את באוטובוס. בכלל רק בדרך לשם. אני מצאתי בזה (באופטימיות לא אופינית לי) קצת תקווה. שכשהחיים (הקרוסלה) נראים איומים ונוראים את נבהלת נורא וקשה לעשות ולפעול. ואת מרגישה מבועתת. ועוצמת עיניים בפחד. אבל אולי אלו הפחדים בלבד, ועדיין יש סיכוי (הרי את עדיין רק באוטובוס). ולא שזה קל, לא שזה "רק" הפחדים. כי אין מספיק תמיכה. החברים לפעמים לא מתייחסים (למרות שחלקם דווקא כן) וזה רק מקשה ומעצים את הפחדים. אבל כמו שאמרת, מה שחשוב זה איך את מפרשת את החלום. מה שאת רואה בו. פשוט רציתי לשתף במה שהרגשתי כשקראתי. מקווה שלא פגעתי. אף אחד.

 

[נטע....]

לא פגעת ../images/Emo13.gif

היה מעניין לקרוא את הפרוש שלך לחלום למרות שאני לא מסכימה איתו. אגב: ציינתי שכתבתי על החלום הזה גם בפורום "חלומות" ומדהים איך מנהל הפורום הכיר אותי רק דרך החלום. הוא הגיע לאותן מסקנות שאני הגעתי: חוסר הבטחון שלי, תחושת חוסר שייכות (עומדת בצד ואוחזת בחבל). מדהים כמה שזה נכון.