חלומות ופחדים...
שלום
בני בן 3 בדיוק. מאז שנולד ועד היום לא היו לנו בעיות שינה
תמיד היינו משכיבים במיטה, אומרים לילה טוב ונותנים נשיקה, ויוצאים מהחדר. ער, ישן - זה לא משנה. הוא נרדם בכוחות עצמו ולא היינו שומעים ממנו עד הבוקר. בימים האחרונים המצב השתנה... הוא לא מוכן שאצא מהחדר, רוצה שאשב איתו עד שיירדם. אם אני מנסה לצאת כשהוא ער הוא מיד מזנק, מתחיל לבכות ו/או בא אחרי בריצה. בסופ"ש הגענו למצב של שעתיים בהן החזרתי אותו שוב ושוב למיטה והסברתי לו שצריך לישון והוא שוב ושוב יצא אחרי וצרח ובכה... ניסיתי גישה נוקשה, ניסיתי גישה רכה, ניסיתי לשאול למה הוא בוכה ולא קיבלתי תשובות שאני יכולה ממש להתייחס אליהן. הוא גם לא אומר שהוא מפחד. הוא רק אומר שהוא לא רוצה שאצא, רוצה שאהיה לידו, מבקש חיבוקי ואז נתלה עלי פיזית ממש ולא משחרר, ויצא גם שאמר שהוא רוצה שאבא ישמור עליו
זה נשמע ונראה לי כמו פחדים, למרות שהוא לא אומר את המילה. אני אובדת עצות... לא היה שינוי משמעותי לאחרונה שאני יכולה לקשר את זה אליו, אני מניחה שזה פשוט שלב נורמלי שכזה, רק שאני לא יודעת איך "נכון" להתייחס. הוא אומנם עבר למיטה חדשה לא מזמן, אבל זה לא נראה לי קשור כי הבעיה התחילה רק כחודש אחרי המעבר, שהלך די בקלות. הבעיה היא גם בשנת צהריים כשהיינו בבית בסופ"ש וגם בלילה - ההירדמות בערב יחסית סבירה כי הוא מאוד עייף כנראה (אם כי לא קלה כמו פעם) אבל בלילה הוא מתעורר. בגן אין שום בעיה והמטפלות לא שמו לב לשינוי (אני מניחה שבגלל ששם יש הרבה ילדים + מטפלות שמסתובבות כשהם הולכים לישון אז אין לו בעיה). גם בבית אם אשאר לידו הוא נרדם תוך דקות ספורות ואף פחות, אבל אני מפחדת להגיע למצב שאאלץ לשבת לידו המון זמן כל יום עד שיירדם... זה אף פעם לא היה לנו, ולא מתאים לי להתחיל עכשיו. חשבתי לתת לו איזה דובי לשעות הלילה ש"ישמור" עליו, אבל גם כאן אני מפחדת שהוא יפתח תלות ונמצא את עצמנו בצרה חדשה שנצטרך "לגמול" אותו מהדובי. אבל אולי זו בכ"ז הדרך הנכונה והבריאה ביותר? אשמח לקבל עצות ולשמוע את דעתכן...
שלום