חלומות של אוטופיה
חלומות של אוטופיה "שיר עתיק יומין הולך בערך כך: ´אני אוהב לישון, לחיות תמיד בתוך חלום.´" פתח המרצה "למעשה כולם מעדיפים לישון, זה הספורט הלאומי שלנו. אי אפשר להגיד שלא, כמעט כל אחד יודה שקרה לו יותר מפעם שנרדם באמצע פעולה. היום יגיד לך כל אחד שהדבר הכי קשה על סדר היום לו זה לקום בבוקר, לצאת מבין הכרים הרכים לתוך אור היום. אנו מעדיפים לבלות את הזמן בחלומות אפילו בחלומותינו. יש המוצאים זאת מוזר, למה אנו חולמים בחלומותינו, ומה אנו חולמים בחלומותינו? איש לא יודע כיוון שאנו תמיד מתעוררים אז." המרצה נעצר לשפשף את עיניו האדומות "הנקודה הזו, לכמה ממוחותינו הבכירים, לא נראת סתמית. הם הגיעו למסקנה שבחלומותינו אנו חולמים את חיינו. אנו חלומות של חלומות, ומדוע לא? סקר שנערך לאחרונה במדגם של מחצים מאוכלוסית אוטופיה גילה שלהוציא מיליונית האחוז, כולם חולמים על חיים על כדה"א בתחילת המאה ה21. תקופה כה רחוקה אחורה עד שכל הידע שלנו עליה יוכל להיכנס לשני עמודי טקסט. למרות זאת אנו חולמים על תקופה שאין אנו מכירים כמעט, נשאלת השאלה למה הם חולמים עלינו?" לחשושים בקעו מהקהל "מה זאת אומרת?!" המרצה התפרץ "זה ברור כשמש למה אנו חולמים עליהם אם הם חולמים את חיינו, בעצם כשאנו קמים הם מתחילים לחלום ולהפך. נחזור עכשיו לשאלה למה הם חולמים עלינו? ההנחה המקובלת היא שאנו האידיאל עליו הם שואפים." "ואם אנחנו נפסיק לחלום?" נשמעה שאלה מהקהל "מה יקרה? הם יפסיקו להתקיים?" "אנחנו לא יודעים." השיב המרצה "כרגע נערך ניסוי בשאלה זו. אני ועוד כשלושה הוגים בכירים, קיבלנו כמות אדירה של מונעי שינה ואנו ערים כבר כמעט שבוע. לפי ההערכות יש עוד" הוא הציץ בשעונו" כחמש דקות עד שהתוצאה תתממש." הוא צעד למרכז הבמה והמתין, חמש הדקות חלפו להם ודבר לא קרה, ועוד דקה בודדת נקפה ובשניה שהיא הסתימה התמוטט המרצה... צוות שבדק אותו מאוחר יותר גילה שהוא כבר נפל מת
חלומות של אוטופיה "שיר עתיק יומין הולך בערך כך: ´אני אוהב לישון, לחיות תמיד בתוך חלום.´" פתח המרצה "למעשה כולם מעדיפים לישון, זה הספורט הלאומי שלנו. אי אפשר להגיד שלא, כמעט כל אחד יודה שקרה לו יותר מפעם שנרדם באמצע פעולה. היום יגיד לך כל אחד שהדבר הכי קשה על סדר היום לו זה לקום בבוקר, לצאת מבין הכרים הרכים לתוך אור היום. אנו מעדיפים לבלות את הזמן בחלומות אפילו בחלומותינו. יש המוצאים זאת מוזר, למה אנו חולמים בחלומותינו, ומה אנו חולמים בחלומותינו? איש לא יודע כיוון שאנו תמיד מתעוררים אז." המרצה נעצר לשפשף את עיניו האדומות "הנקודה הזו, לכמה ממוחותינו הבכירים, לא נראת סתמית. הם הגיעו למסקנה שבחלומותינו אנו חולמים את חיינו. אנו חלומות של חלומות, ומדוע לא? סקר שנערך לאחרונה במדגם של מחצים מאוכלוסית אוטופיה גילה שלהוציא מיליונית האחוז, כולם חולמים על חיים על כדה"א בתחילת המאה ה21. תקופה כה רחוקה אחורה עד שכל הידע שלנו עליה יוכל להיכנס לשני עמודי טקסט. למרות זאת אנו חולמים על תקופה שאין אנו מכירים כמעט, נשאלת השאלה למה הם חולמים עלינו?" לחשושים בקעו מהקהל "מה זאת אומרת?!" המרצה התפרץ "זה ברור כשמש למה אנו חולמים עליהם אם הם חולמים את חיינו, בעצם כשאנו קמים הם מתחילים לחלום ולהפך. נחזור עכשיו לשאלה למה הם חולמים עלינו? ההנחה המקובלת היא שאנו האידיאל עליו הם שואפים." "ואם אנחנו נפסיק לחלום?" נשמעה שאלה מהקהל "מה יקרה? הם יפסיקו להתקיים?" "אנחנו לא יודעים." השיב המרצה "כרגע נערך ניסוי בשאלה זו. אני ועוד כשלושה הוגים בכירים, קיבלנו כמות אדירה של מונעי שינה ואנו ערים כבר כמעט שבוע. לפי ההערכות יש עוד" הוא הציץ בשעונו" כחמש דקות עד שהתוצאה תתממש." הוא צעד למרכז הבמה והמתין, חמש הדקות חלפו להם ודבר לא קרה, ועוד דקה בודדת נקפה ובשניה שהיא הסתימה התמוטט המרצה... צוות שבדק אותו מאוחר יותר גילה שהוא כבר נפל מת
מה שהבנתי זה שבגלל שהמרצה מנע מעצמו שינה, הוא הפסיק לחלום על בני כדה"א במאה ה-21, ולכן הם הפסיקו להתקיים, מה שמנע מהם לחלום עליו, ולכן הוא מת?! רגע, נראה לי שפספתי משהו. כי מספיק שיש *מישהו* שישן וחולם עליהם כדי שהם יתקיימו, לא? אני כרגיל - לא מתביישת לבקש הסברים. (כלומר אני כן מתביישת אבל אין הביישן למד או משהו כזה, ואני באופן כללי שונאת לא להבין). לסיכום, ההתרשמות שלי היא שיש שם רעיון או רעיונות בעלי פוטנציאל, והצגת הסיפור דרך הרצאה היא מוצלחת. הייתי מוסיפה למרצה התנהגויות ביזאריות להדגמת העייפות בה הוא שרוי, עוד לפני שהקוראים לומדים על כך.
