חלומות

[רוני של יובל ומאיה]

חלומות ../images/Emo199.gif

גם לכן יש חלומות שקשורים ללידה ולתינוק? בלידה הראשונה החלומות שלי היו ביזאריים לחלוטין, כולל כל מיני חייזרים ולידות מוזרות ביותר. עכשיו החלומות שלי קצת יותר "פרקטיים" אם כי עדיין יש בהם אלמנט משונה מעט. הלילה חלמתי שפתאום מתחילה לי לידה, ואני וגבי באוטו נוסעים לכוון הבית אבל אנחנו במרחק שעה נסיעה בערך. הוא מתקשר בטלפון (לא ברור לי למי, קצת מעורפל אבל לא למיילדת שלי) ואני בינתיים עם צירים לא נוראיים. אנחנו עוצרים באיזה פארק ופתאום אני יולדת. בלי כאבים, בלי עניין. לידת עכוז. בן קטן. מישהו מגיע לקחת אותנו לבית החולים ומכאן זה קופץ הביתה - התינוק לא יונק. אני מטפטפת לפיו חלב מהשד והוא לא מצליח להתחבר. כאן יש קפיצות בזמן מהבית שלי (שלא נראה בכלל כמו הבית שלי) למרפאה שבה אני עובדת, בה שתי יועצות אחרות מנסות לעזור לי. מיד לפני שאני חושבת שהוא מצליח להתחבר, אני מתעוררת. ואני מרגישה כזו החמצה, כאילו נכשלתי.

 

[אשכר ש]

../images/Emo178.gif חתיכת חלום!

תשמעי, לא יודעת לפרש חולומות, אבל יכולה לתאר לעצמי שיש תחושה לא נעימה כשקמים מכזה חלום!

 

[רוני של יובל ומאיה]

תודה על ה../images/Emo24.gif. חשבתי קצת על

החלום הזה הבוקר (כן, אצלי עוד בוקר

) ונראה לי שהוא נוגע בכל הפחדים הבסיסיים שלי בנוגע ללידה ולתינוק הזה. הלידה הקודמת שלי, למשל, היתה מאוד מהירה. היה לי מזל שהייתי קרובה לביה"ח בו התכוונתי ללדת משום שהוא היה רחוק כשעה וחצי מביתי, וזה היה בדיוק בשעת עומס בכבישים. אחרת הייתי יולדת באוטו בדרך לשם. בעלי לא הספיק להגיע. עכשיו כמובן החשש שלי הוא שזה יהיה כל כך מהיר שגם המיילדת שלי לא תספיק... עוד חשש שיש לי הוא מצג עכוז, שהיה עם שתי הבנות. שתיהן "בוגרות" היפוכים חיצוניים מוצלחים. חשש מס' 3 - שאצטרך לעבור לביה"ח, כי הפעם אני רוצה ללדת בבית. והחשש הכי הכי חזק שלי הוא ההנקה. משום מה, אולי בגלל שאני יודעת הפעם הרבה יותר על מה יכול להשתבש ועד כמה זה לא תמיד תלוי בי ובידע שלי, אני חוששת מבעיות בהנקה (שלא היו לי בפעמים הקודמות). כמו שאומרים - עם הידע באות הדאגות

 

[שושה בלה]

רוני את יוצרת את המציאות כמי שפעם

קודמת המיילדת לא הגיעה 13 דקות ממני בלילה . הפעם המיילדת הגיעה והייתה איתי ומהתחלה היה לי ברור שהכל יסתדר. אז תיצרי מציאות שאת רוצה. דרך החלומות הרבה פעמים אנחנו משחררים את הפחדים שלנו. יצירה קלה ומדהימה. כי את יוצרת את המציאות

 

[רוני של יובל ומאיה]

את יכולה להרחיב קצת?

מה הכוונה שלך - שאם אני אחליט באופן מודע שהמיילדת תגיע, אז היא תגיע? לא כל כך הבנתי מה הכוונה ב"את יוצרת את המציאות"

 

[שושה בלה]

אני ארחיב קצת כמה שיתאפשר לי

אני מאמינה ויודעת כי אני מזמינה ויוצרת את המציאות שלי ע"י המחשבות והמילים שלי. מכאן אני יכולה לספר לך שבהלך ההריונות שלי אני עובדת הרבה עם דימיון מודרך בו אני רואה את הלידה,כאשר עלו פחדים בדקתי את המקור שלהם, וחלק מתהליך השחרור היה גם הצהרות חיוביות. מקווה שקצת חידדתי את הנקודה. שושה

 

[ס ו ל ה]

אם אפשר להוסיף - אני בהחלט מאמינה

מתוך נסיון בחיי, שכל מחשבה היא תחילת אנרגיה שיוצרת את המציאות! לדוגמא: פחד וחשיבה על ממה מפחיד עלול ליצר את הפחד על הוויתו! מחשבות אהבה מביאות אהבה.. וכו' זה על קצה המזלג. זה לא אומר שצריך להתעלם מפחדים להפיך לראותם להבינם, ואז פשוט להתייחס אליהם כענן אותו אנו משלחים ברצון מאיתנו! אני יודעת זה אולי נשמע פלצני, מתיימר? וכו' הייתי חייבת להביא את מישנתי. פרויד טען על חלומות שהם שומרים על השינה שלנו! מאפשרים לנו לעשות סובלימציה לחוויות ריגשיות. וביינתיים המשיכי לחלום לך אני קצת מקנאה אין לי חלומות בזמן האחרון....

 

[רוני של יובל ומאיה]

מה פתאום פלצני? בכלל לא. תודה שתיכן

על ההארות המעניינות. אני נוטה להסכים איתכן בסה"כ, ורואה גם בחיי היומיום שלי שאם אני משתדלת לחשוב חיובי, אז יוצא חיובי. רק שלא תמיד זה ככה ויש דברים שאין לי תמיד שליטה עליהם - מדברת על עניינים חיצוניים ולא דברים שבתוך ההוויה שלי כמו פחדים, אהבה, עצמה... אני דווקא כן מעדיפה לחשוב על הפחדים, לנתח אותם, ולהבין מהיכן הם נובעים בשביל שאוכל למגר אותם. החלומות זה חלק מזה והם עוזרים לי להבין את עצמי

 

[סטיוויה]

מסכימה...

זה מרגיש כמו חלום של פחדים. ולדעתי זה חלום חשוב מאד כי הוא פתח לך צוהר לפחדים(המודעים ולא מודעים) שלך. ועכשיו את מבינה אותם ומכירה אותם ויכולה לעבוד איתם. אם יורשה לי לתת עוד רעיון; נסיעה בחלום היא דרך. דרך שעושים בחיים. ז'א שאת וגבי בדרך אל הלידה שאתם בחרתם,בבית. אבל את מרגישה שעדיין יש מרחק ועיכובים. אילו הם הפחדים. ולכן תחושת ההחמצה בסוף החלום.

 

[רוני של יובל ומאיה]

תודה סטיוויה, תמיד יש לך תוספת

שתופסת

זה נשמע לי מאד הגיוני, שהנסיעה בחלום היא מעין סוג של מסע ששנינו עוברים בדרך אל לידת הבית. ברור שיש עוד חששות ועיכובים, שאני מאוד מקווה להתגבר עליהם. החששות (בעיניי אגב, אבל אולי אני טועה

) הם לא מעצם היות הלידה בבית, אלא מדברים שגם בלי קשר לזה יכולים לקרות (כמו שציינתי למשל, מצג עכוז, לידה באוטו לפני שמגיעים, חוסר הצלחה של ההנקה מסיבות שלא תלויות בי). מה שכן, אני משתדלת להתמודד עם כל חשש וחשש בנפרד ובמודע וגם להמציא לו פתרונות יצירתיים והולמים. כמו למשל - אם יהיה מצג עכוז, אין לי ספק שיהיו נסיונות היפוך בכל דרך שהיא, ואם עד הסוף התינוקת לא תתהפך ואאלץ ללדת בבית החולים, אין לי ספק שאני מעדיפה ללדת לידת עכוז ולא ניתוח קיסרי. וזו אופציה שביררתי עם המיילדת והיא קיימת ושרירה (במיוחד בגלל שזו לידה שלישית שלי וכבר דחפתי שתיים לא קטנות במיוחד דרך תעלת הלידה שלי).

 

[סטיוויה]

אני לא חושבת

שאת יכולה לטעות בנוגע אלייך. זה לא שאת מדחיקה או מכחישה.התהליך הזה שאת עוברת הוא מדהים וחשוב. כמו שאת מתארת,את מפרקת כל פחד לגורמים ומתמודדת נקודתית ומעלה פתרונות. ז'א שגם אם יהיה,נניח,מצג עכוז,את תזמיני ותייצרי מציאות של לידה ולא ניתוח. אגב,אני לא הבנתי שהחששות הם מהלידה בבית אלא יותר מ"מה יקרה בדרך אליה". החלום הזה היה מין חבילה של "הכל כלול בפחדים".אבל לדעתי הוא חיובי מבחינתך כי הוא מקדם ומעורר אותך.

 

[swann]

בדיוק על זה חשבתי ../images/Emo24.gif

גם העכוז, גם הלידה עצמה (גמני חלמתי שאני יולדת ללא כאב, ויילדתי את עצמי בבית חולים

), ובעיקר ההנקה. חלומות הריוניים תמיד משוגעים... וגם החלומות של אחרי לידה, מחוסר שינה. קחי עוד כמה

לדרך