אני רץ בין קירות גבוהים
שפעם היו שקופים וצלולים כמים טהורים
ביניהן פסעתי ברכות
כעל חולות ילדות
הזמן עובר במבוכי במהירות
דומה כי אני מולך על כוכב עצום
מלא בשורשי תפלות
מכביד הוא על ליבי ההלום
אני עובר דלת אחת
והנה היא נסגרת
רוחי תרקה אותה
כעוסה היא על העוול שנעשה לה
שכוב אני לבדי
בתוך מבוכי
והאדם שהכי חסר לי הוא
אני
שפעם היו שקופים וצלולים כמים טהורים
ביניהן פסעתי ברכות
כעל חולות ילדות
הזמן עובר במבוכי במהירות
דומה כי אני מולך על כוכב עצום
מלא בשורשי תפלות
מכביד הוא על ליבי ההלום
אני עובר דלת אחת
והנה היא נסגרת
רוחי תרקה אותה
כעוסה היא על העוול שנעשה לה
שכוב אני לבדי
בתוך מבוכי
והאדם שהכי חסר לי הוא
אני