חלופיים (Spares)

  • פותח הנושא .YUD
  • פורסם בתאריך

.YUD

New member
חלופיים (Spares)

בשיטוטיי בקניון הקרוב למקום מגורי, בסקציית המוזלים של סטימצקי, נתקלתי בספר "חלופיים" של מייקל מרשל סמית. קראתי אותו אתמול והיום, והאמת שכבר מזמן לא נתקלתי בספר כזה מטלטל (מאז "הדרור"). באווירה הוא הזכיר לי את "דאלגארן" ובתוכן את "נוירומנסר" ובכלל סיפורים של סייברפאנק, ותרשו לי להמליץ עליו בחום למרות שלפעמים הוא גולש לז´אנר המותחן בגרוש. אז עכשיו אחרי שהצלחתי לספק פסקה אחת של תוכן (אוף, זה היה קשה), מותר לי כבר לשאול: מישהו פה קרא את הספר "חלופיים"?! (ורוצה לומר לי את דעתו עליו?) י.
 
אאז"נ זייגון טוען שהספר טוב

לא קראתי, לא יודע, אבל השוואה עם הדרור זה לא בדיוק מחמאה לטעמי. יותר בגדר המלצה להתרחק כמו מאש. זה באמת כ"כ נורא כמו הדרור? כי זייגון כבר כמעט שכנע אותי לקרוא...
 
נכון. וגם עכשיו טעיתי. הא לך ../images/Emo3.gif

הייתי מתרשם מטענתך המעמיקה יותר אם רק לא היית טוענת שספר יום הדין קריא.
 

alond

New member
רגע אחד!!!

ספר יום הדין גרוע? אני הולך לרצוח מישהו! השקעתי בו ובכלב לא מעט שקלים. אני דורש החזר!
 
נראה לי שבקשר ל"הדרור"

גם למד"ר יש חילוקי דיעות. ראש אחד(בוג´י) טוען שהוא ספר נהדר ראש שני(הייזל) טוען שהוא בכלל לא מד"ב. כנס למאמרים ותראה.
 

alond

New member
החיים קשים

אין דרך לדעת אם ספר הוא טוב עד שקוראים אותו. באסה.
 

alond

New member
קניתי את הדרור,ספר יום הדין וכלב

בגלל רשימה ב-ynet על ספרי מד"ב טובים אז אני מקווה שהדרור הוא מד"ב. אני קורא עכשיו רק מד"ב או פנטסיה.
 

גרומיט

New member
קנית ספרים מצוינים

ספר יום הדין הוא אמנם מד"ב רך מאוד, אבל הוא גם ספר מצויין, מדכא מאוד ואחד הספרים שהכי נהניתי לקרוא בשנים האחרונות. מלבד הכלב גם כן טוב מאוד ושונה מאוד בסגנונו מספר יום הדין. והדרור? לא רע בכלל - מטיפני מדי לטעמי, רדוד מהרבה בחינות, אבל בכל זאת מעורר מחשבה ומצליח להגיז כמו שצריך.
 
אני מסכים עם גרומיט בהכול חוץ מב..

בחלק שאמר שהדרור מטיפני מידי. הוא באמת מטיף הרבה לנצרות אבל אני לא חושב שיותר מידי וראסל עושה את זה בצורה דיי יפה ולא יותר מידי בולטת.
 

alond

New member
בסדרת אנדר

ובמיוחד בשלושת הספרים שאחרי המשחק של אנדר, קארד מטפל הרבה בדת אבל עושה את זה יפה לדעתי. זה משהו בסגנון הזה?
 

הייזל

New member
הממ.. לא!

זה הרבה יותר גרוע. תקרא את המאמר שלי ותעשה חיפוש בפורום
 

גרומיט

New member
אל תאמין לה!

בעצם כן תאמין לה, אבל באופן יותר רך. לאס"ק יש אג´נדה דתית (והומניסטית) והוא מכניס אותה חזק לספרים שלו. זה קיים במשחק של, זה בולט יותר ב"קול למתים" וב"קסנוסייד וילדי המחשבה" זה כבר גולש לפעמים להטפה. גם לראסל יש אג´נדה דתית, רק שאצלה האג´נדה הזאת היא הכל. "הדרור" נכתב בחלק מהקונפליקט שיש לראסל עצמה עם האמונה הדתית. כידוע, היא התגיירה זמן לא מאוד רב לפני שכתבה את הספר והשאלות שהיו לה על האמונה ועל הפולחן הדתי הם התכלית היחידה לקיומו של הספר. הספר מגויס כולו לבחינת השאלות האלה, כשבדרך ראסל מקריבה דברים אחרים למען העמקת הדיון התיאולוגי. כתוצאה מכך, הספר לוקה בבניית הדמויות שבו (הכומר אמיליו הוא הדמות היחידה שם שיש לה עובי משמעותי יותר מאשר לקרטון) וגם העלילה עצמה לא ממש מרתקת (אם כי סבירה בהחלט). הצד התיאולוגי של הספר, כאמור, מעניין הרבה יותר, אבל מהעיניים האתיאיסטיות שלי הדבר נראה לעיתים קרובות כהטפה בוטה. בעולם האמונה של ראסל, מסתבר, הכל לגיטימי מלבד היעדר אמונה ואפילו הדמות החילונית שהיא הכניסה למשלחת שלה חוטאת בלבטים דתיים ברורים. שיהיה. למרות ההטפה, ולמרות הכתיבה הלא גאונית הספר בהחלט מומלץ לקריאה. קארד, בכל מקרה, הוא סופר הרבה יותר טוב.
 

alond

New member
:)

גם אני אתאיסט (הייתי אגנוסטי) ואני נוטה לשנוא אנשים דתיים מהסוג שתארת. אני אישית לא מבין למה אמונה שאין אלוהים שונה עקרונית מאמונה באלוהים אבל זה דיון אחר (שבשמחה אנהל אותו). אני אקרא את הספר. בטוח. שילמתי עליו יותר מדי בשביל לא לקרוא אותו :)
 
אל תאמין לו!

הבעיה בדרור עמוקה מדמויות רדודות והטפה דתית בוטה. מספר מד"ב אני מצפה שיהיה מדע בדיוני. הדרור, למרות שיש בו חוצנים, ולכאורה חברה עתידנית, חוטא בכך שהוא מזלזל בכל אדם שיודע פיסיקה ברמה תיכונית, כימיה של כיתה ח´ ואי פעם טרח לראות תכנית אסטרונומיה בערוץ 8. היה לראסל דבר מופלא בין הידיים - מגע ראשון עם תרבות חוצנית בעלת סיבות היסטוריות מפורטות לצורתה הנכחית. והיא טבחה זאת בשם הדת. חטא בל יסולח, לעניותי.
 

alond

New member
אני יאלץ לקרוא אותו

הספר האחרון שראיתי עליו מריבה כזאת היה תומס קובננט ואהבתי אותו מאוד.הרבה יותר משרה"ט.
 

גרומיט

New member
המממ... אז הבעיה היא שהיא לא כתבה

את הספר שרצית שהיא תכתוב? "הדרור" הוא ללא ספק מד"ב, גם אם הצד המדעי אינו הצד החזק שלו. יש בו מסע בחלל, יש בו הנדסה גנטית ויש בו מגע עם תרבויות זרות. כל זה מספיק בהחלט לעצם ההגדרה של ספר כמד"ב, גם אם העיסוק בנושאים האלה אינו מעמיק במיוחד. עיקר עיסוקו של הדרור הוא לא בטכנולוגיה אלא בתיאולוגיה - דבר לגיטימי לחלוטין בספר מד"ב. אורסון סקוט קארד עצמו עשה דברים דומים ב"קול למתים", אם כי לטעמי הוא עשה את העבודה שלו בכמה רמות טוב יותר מדוריה-ראסל. את ראסל לא מעניינת הפיסיקה של מסע בין-כוכבי או הביוכימיה של חלבונות מכוכבים שונים ואפילו הגזעים החיזריים שהיא יצרה לא ממש סיקרנו אותה. זה מצער ואין ספק שזה גם מחליש את הספר, אבל זה לא פוגע במוקד העיקרי שלו - התיאולוגיה. למרות הפיתוי הרבה, נראה לי שכשמבקרים ספר רצוי לבקר קודם כל את מה שהוא כן עושה ואת רמת הכתיבה שלו. יש הרבה פחות משמעות לביקורת על הספר שהסופרת יכלה לכתוב ולא כתבה.
 
למעלה