רגע, רגע, בוא נבהיר דבר אחד.. בעצם שניים אבל קודם את מה שחשו
חשוב.
בשום שלב בשרשור הזה או בשום שלב אחר, לא טענתי לא אמרתי ולא רמזתי, שהאפשרות לגרור את תשלום חשבון כרטיס האשראי טובה יותר מאוברדרפט בנקאי. אני נגד!!! אני משלמת עד הסנט האחרון את כל ההוצאות שלי שלושה ימים לפני מועד הפרעון שלה. אני אמרתי שאין בקנדה אפשרות לחריגות מהחשבון (אוברדרפט) זה הכל. אני אמרתי שכן היה קשה בהתחלה להתרגל שכשנגמר הכסף בחשבון אז אין כי אין אישור לחריגות. אז עשיתי\ עשינו, שינוי פאזה ומאז חיים הרבה יותר טוב.
ועכשיו רק כדי לסבר את הפנטזיות שלך. נכון אתה לא מכיר אותי. אני מצאתי לנכון לשלם 58 אלף דולר ולקנות מכונית שאני מצאתי לנכון לקנות. כי חשבתי שמגיע לי לנהוג באוטו שנוח לי לנהוג בו. ולא. לא משכנתי את הבית שלי בשביל זה. וכן אני יכולה להרשות אותו לעצמי. וכן אני יכולה להרשות לעצמי גם אוטו יותר יקר, וגם אוטו יותר זול אבל אני לא רוצה אוטו אחר, נהגתי על מספיק גרוטאות בחיים וגם על רכבים אולי לא פחות טובים בכדי שאוכל לפנק את עצמי. ולא אני לא מאלה שמחליפים מכונית כל שנתים שלוש. הלקסוס שלי בת חמש ואני עדין נהינת לנהוג בה. לא ויתרתי על שום חיסכון, ולא הרעבתי אף אחד כדי לקנות אותה. נשבעת. כל ש.. אתה לא מכיר אותי בכלל וגם לא יכול לחשוב שאתה מכיר ויודע.
לאף אחד מהשכנים שלי אין לקסוס. בשבילך הלכתי לעשות סיבוב בשכונה.תמצא שם מכוניות עממיות נפלאות אחרות. לא חושבת שאי מי מהשכנים היקרים יותר או יקרים פחות שלי נושאים עיניהם ללקסוס שלי. הם אולי שואבים השארה מסידור הפרחים בגינה שלי, אבל זהו.ובשביל האנדיקוטה, היה לנו שכן רוסי שנראה קצת מאפיונר, ובאמת היה חריג כאן עם צי מכוניות הBMW שרכש (בליסינג) לו ולאשתו.. וגם אותו החברים ביקרו בכל שעות היממה חמושים במכוניות נוצצות עם מערכות שמע שלא היו מביישות רמקולים בהופעת רוק. כולנו סבלנו בשקט. עד שיום אחד הגיעו מהשרות הפדרלי ועצרו אותו.. מסתבר שהוא לא רק נראה מאפיונר. הוא היה ראש אירגון מפחיד. בתוך שבועיים מכרו את הבית (ואת המכוניות) והשקט חזר לשכונה. וכדי שלא תדאג. , שכונת טואונהוז שקטה חביבה בה אני גרה כבר למעלה משלושים שנה. ולמרות שרוב השכנים התחלפו ועברו לבתים גדולים עם חדרים גדולים לא עברנו, ולא כי לא יכולנו להרשות לעצמנו, כי אנחנו אוהבים את השכונה. והמיקום הנוח.
אהה ובקשר לתיקים (לא משוק הפנינים דווקא) הם מחזיקים מעמד כבר 8-9 שנים לא נקרעים ולא בטיח. ואני דווקא מחליפה אותם די הרבה בתיקים אחרים עם שמות "מופצצים" ולא, לא הייתי בסין אפילו פעם אחת. ככה זה .
אבל הי אני לא היחידה. ככה זה באויירה כזו גם כל החברים שלי, ויש הרבה. אז אולי אנחנו גרים בשתי קנדות. אבל אתה יום אחד תגיע לשלי, ותזכור את השיחה הזאת.
סיכמנו? ונפרדנו בידידות?