חלוקת מזון לנזקקים
יצא לי לשמוע היום את מנחם בן בתכניתכם, לגבי מה שעשה לו רע...(אגב, גם אני מכרמיאל), הצורה שבה "עוזרים" לנזקקים בעמידה בתורים צפופים וארוכים, קבל עולם, כדי לקבל אוכל! אז ככה: אני שייכת לאחת מיני אלה, שעד לפני 7 שנים, היתה "כאחד האדם", עובדת(במשרות ראויות), מתפרנסת בכבוד, מעורבת ופעילה, והמדינה עושה בתלוש המשכורת שלה כראות עיניה(כלומר, 30 שנים חצי ממשכורתי הלכה למדינה..). ואז, נפלו עלי השמים, חליתי, ולא יכולתי להמשיך לעבוד. לקח לי זמן רב לעכל את "מעמדי" החדש, ולמצוא עצמי מהצד השני של הביטוח הלאומי. זאת שזקוקה להם ולא זאת שמממנת אותם. כך גם הכרתי את שירותי הרווחה, ונרשמתי אצלם כ.....נזקקת. מאז, כל "האני" שלי, כבודי כאדם, נעלמו. למרות שזאת לא אשמתי, המפגש עם אלו שמשלמים להם כדי לעזור לך, נותנים לך להבין שאתה....אשפת החברה. מאז, כל שנה הם משאירים לי הודעות במשיבון(אני לא עונה לטלפון מהם), בזמן החגים, שאני מוזמנת לבוא לקבל מצרכים לחג. פעם ראשונה(כשעוד עניתי), שאלתי אותם אם יש אפשרות שמישהו ישים לי החבילה ליד הדלת של ביתי, כי אני מתבישת לחשוף עצמי ואיש אינו יודע על מצבי. כמובן שנעניתי בשלילה ובשנים האחרונות הם כבר הפסיקו להתקשר אלי. למה? לא די במה שעובר על אדם שנזקק לתרומות, צריך להוסיף לכך ההשפלה הנוראית של חשיפתו בפני אנשים והגועל נפש של צורת החלוקה? מעדיפה לחיות בצנעה-understatement -ולא לעבור את זה. מאד אשמח אם תמשיכו להעלות נושא זה מדי פעם, אולי מישהו יתעשת שם. חג שמח
יצא לי לשמוע היום את מנחם בן בתכניתכם, לגבי מה שעשה לו רע...(אגב, גם אני מכרמיאל), הצורה שבה "עוזרים" לנזקקים בעמידה בתורים צפופים וארוכים, קבל עולם, כדי לקבל אוכל! אז ככה: אני שייכת לאחת מיני אלה, שעד לפני 7 שנים, היתה "כאחד האדם", עובדת(במשרות ראויות), מתפרנסת בכבוד, מעורבת ופעילה, והמדינה עושה בתלוש המשכורת שלה כראות עיניה(כלומר, 30 שנים חצי ממשכורתי הלכה למדינה..). ואז, נפלו עלי השמים, חליתי, ולא יכולתי להמשיך לעבוד. לקח לי זמן רב לעכל את "מעמדי" החדש, ולמצוא עצמי מהצד השני של הביטוח הלאומי. זאת שזקוקה להם ולא זאת שמממנת אותם. כך גם הכרתי את שירותי הרווחה, ונרשמתי אצלם כ.....נזקקת. מאז, כל "האני" שלי, כבודי כאדם, נעלמו. למרות שזאת לא אשמתי, המפגש עם אלו שמשלמים להם כדי לעזור לך, נותנים לך להבין שאתה....אשפת החברה. מאז, כל שנה הם משאירים לי הודעות במשיבון(אני לא עונה לטלפון מהם), בזמן החגים, שאני מוזמנת לבוא לקבל מצרכים לחג. פעם ראשונה(כשעוד עניתי), שאלתי אותם אם יש אפשרות שמישהו ישים לי החבילה ליד הדלת של ביתי, כי אני מתבישת לחשוף עצמי ואיש אינו יודע על מצבי. כמובן שנעניתי בשלילה ובשנים האחרונות הם כבר הפסיקו להתקשר אלי. למה? לא די במה שעובר על אדם שנזקק לתרומות, צריך להוסיף לכך ההשפלה הנוראית של חשיפתו בפני אנשים והגועל נפש של צורת החלוקה? מעדיפה לחיות בצנעה-understatement -ולא לעבור את זה. מאד אשמח אם תמשיכו להעלות נושא זה מדי פעם, אולי מישהו יתעשת שם. חג שמח