חלימה

[מיכל הררי]

חלימה

אני לא מצליחה להביא את עצמי למצב שאנסה לזכור להסתכל בכפות הידיים, כשאני ישנה. זאת אומרת, רוב הזמן איני זוכרת שאני רוצה זאת. יש כל כך הרבה דברים אחרים שתופסים את תודעתי. דברים שתורמים להתפתחות האישית שלי, ושהם נתפסים כחשובים יותר, או משהו כזה. אז חשבתי שאם יש עוד כמה אנשים שגם רוצים להביא את עצמם לחלימה, עצם הנסיון המשותף והאישי של כל אחד מהאנשים להביא את עצמו לשם, יעזור לי לזכור זאת. אז מי שגם רוצה לזכור שהוא ישן ולמצוא את כפות ידיו במהלך השינה, שישתף. כשכמה אנשים חותרים לאותה המטרה, קל יותר לזכור לחתור אליה, או לנסות להגשים אותה. אפשר לאחד כוחות. למשל, לדווח בפורום על הצלחות או אי הצלחות, לדווח על איך מנסים להגיע לשם, לתת תרגיל למשתתפים, או כל דבר אחר.

 

[מיכל הררי]

תרגיל

במהלך היום לשאול את עצמך - "האם אני ישן/ה כרגע או ער/ה?"

 

[אשכר]

"ש כל כך הרבה דברים אחרים שתופסים א

"יש כל כך הרבה דברים אחרים שתופסים את תודעתי. דברים שתורמים להתפתחות האישית שלי, ושהם נתפסים כחשובים יותר, או משהו כזה." למרות שאת שמה על זה את האצבע, לכאורה את לא מראה נכונות "למצוא מוצא" לנקודה הזאת באופן ישיר.

 

[מיכל הררי]

כן.

אני עדיין מרגישה שיש דברים חשובים יותר. היה נראה לי שאני יכולה לחזור לזה, מבלי להגדיל את סדר החשיבות של זה בחיים שלי. אולי אני רוצה משהו שהוא בלתי אפשרי

 

[מיכל הררי]

וגם עברה בתוכי מחשבה

שאם אצליח לחזור אל זה מבלי לעשות מזה עניין ולהפוך את זה לדבר חשוב, סדר החשיבות של זה יעלה באופן טבעי.

 

[nivinivini]

יש איזו נקודה שאני מנסה לתפוס

נראה כאילו כל העניין של החלימה לא ממש בשליטה שלי, וזה בא יותר מדי בצורה ספונטנית. יכול להיות אצלי, למשל, יום שלא חשבתי על זה בכלל והייתי עסוק בענייני יום יום, אבל פתאום איזה שעה שעתיים לפני אני יודע שמאוחר יותר תיהיה לי חלימה. זה מתבטא לפעמים בשיחה של אלפית שנייה אבל נראית כמו שיחה רגילה עם דמויות שאני הולך לפגוש מאוחר יותר בחלימה, וכאילו אנחנו קובעים שניפגש וזה קורה. אבל אני ממש לא מצליח לגלות איך זה קורה ובהקשר למה שעבר עליי באותו יום או איזה סטייט אוף מיינד אני נמצא. זה נראה יותר מדי ספונטני.

מוכר לך?

 

[מיכל הררי]

מעניין. לא אני לא מכירה את זה.

השיחה מתרחשת במצב שאתה ער? אתה יכול לתאר אולי מה זה אומר עבורך "חלימה"? או איך זה מתרחש אצלך? אם תוכל לספר על מקרה מסויים למשל? כשאני אומרת "חלימה", אני מתכוונת למצב בו אני ישנה, ואז במהלך השינה אני מגלה שאני חולמת. ואז אני מסתכלת בכפות הידיים שלי ומנסה לקבע את סביבת החלום (ולא לעבור ממנה). ומידי זמן תכוף מסתכלת בכפות הידיים. ואז יכולים להגיע טיפוסים כמובן וכל מיני דברים, ואני יכולה ללכת או לעוף, אבל מנסה להישאר מקובעת בסביבה, ולא פתאום שהמראות יתחלפו בלי שבחרתי.

 

[nivinivini]

עדיין הקוים בין הסוגים השונים לא

תמיד ברורים, אבל אני מצליח להבדיל בין חלימה לחלום צלול. בשני המצבים אני מודע לזה שהגוף שלי ישן כרגע, אבל איכשהו חלימה מרגישה יותר אמיתית (מצטער על המושג "אמיתית" אבל זה הכי קרוב). בדרך כלל זה כולל פגישות וקרבות ותמיד זה נראה כאילו המקום שבו אני נמצא באמת קיים ואנשים מגיעים אליו באופן קבוע. הצבעים בדרך כלל יותר גוונים של אפור. חלום צלול מרגיש קצת יותר "דמיוני" והוא מרגיש לי קצת יותר אישי כאילו מהראש שלי בלבד. הוא נראה הרבה יותר צבעוני. השיחה שדיברתי עלייה (בעירות, כמה דקות ולפעמים כמה שעות לפני) זה משהו שקורה בשנייה אמנם אבל בשנייה הזאת הכל ברור ואין לי שום ספק שאני הולך להיפגש עם מי שקבעתי איתו. ברגע שהנחתי את הראש ישר אני מגיע לשם, והסביבה נשארת מקובעת למשך זמן ארוך יחסית. חלום צלול קורה אצלי לרוב באמצע השינה.

 

[מיכל הררי]

לגבי הספונטניות

אז זה לא מרגיש לי ספונטני. זה כנראה קשור ליום שעבר עלייך, לכמות האנרגיה שהיתה בתוכך ועוד משתנים. כשחוויתי חלימה, אז זה היה בעקבות כך שהייתי שואלת את עצמי ביום-יום הרבה פעמים - אני ערה עכשיו או חולמת? ואז היו ימים שקלטתי שאני ישנה, והיום ימים שלא. (סביר שזה הושפע מאיזה יום עבר עלי) משהו נוסף שהשפיע מאד זה מאמצים מוגברים ביום מסויים. הם השפיעו על זה שאקלוט שאני חולמת. וגם אם התכוונתי לכך לפני השינה זה עזר. אז יש יכולת להשפיע על זה מאד. כדאי להיות אקטיביים. אז גם אם זה נראה לך ספונטני, זה תלוי בחיים שלך ובאיזה אתה חי את היום. אם מישהו כל הזמן וציא אנרגיה על דברים, נראה לי שזה מקטין את הסיכויים לחלימה. אבל לא חקרתי את זה אז אני לא באמת יודעת.

 

[מיכל הררי]

וציא => מוציא

 

[nivinivini]

הספונטניות אולי תואמת לאורח החיים

הספונטני (מדי) שלי, כנראה.

אין ספק שבימים של עייפות או לחץ אין שום סיכוי לא לחלימה ולא לחלום צלול. הכי קרוב זה שינה על האף.

. בכל מקרה כל עוד אני לא שולט בזה במאה אחוז זה ייחשב בעיניי ספונטני.

 

[מיכל הררי]

כן, אני מבינה.

 

[אסולית]

לא יודעת מה זה אומר....

היתה תקופה קצרה שניסיתי לזכור לפני השינה שאני רוצה להתבונן על הידיים בזמן חלום, ולא הצלחתי. ואז לילה אחד, ללא שום התכוונות, חלמתי, והרגשתי שאני יודעת שאני חולמת, ולכן אוכל לעשות כל מה שבא לי, לכן הרמתי את ידיי והורדתי את ראשי להתבונן עליהן והם התחילו לבהוק לזוהר שסינוור הכל, ומשם אני לא זוכרת. התעוררתי עם תחושה של שמחה, שמה שקרה היה קסם, גם אם זו לא ערות. יותר זה לא קרה... תמשיכי להתכוונן בהצלחה

 

[מיכל הררי]

איזה יופי! מזל טוב!

השלב הבא זה שתוכלי להמשיך להתבונן בכפות הידיים שלך, כשאת ישנה. לגלות שאת ישנה ולהתבונן בכפות הידיים. עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם. היית רוצה שזה יתרחש שוב? ותודה!!! בינתיים הצלחתי לשאול את עצמי שוב ושוב האם אני ערה או חולמת, רק כאשר נכנסתי לממשק הפורום

אבל זה כבר משהו.

 

[אמיר השני]

הטריק המדליק שכל אחד מכיר...

ברגע שקמים בבוקר, אחרי שחלמנו ואנחנו זוכרים מעט מן החלום, לחזור לישון. לחזור לחלום. זה יקרה בקלות, השכל רגיל, הוא מאומן באותו הרגע. אז, כאשר אנחנו חולמים וחצי זוכרים, אפשר להשתמש שוב, באותם הכלים שכבר יש בידינו... אהבה לכולנו

 

[מיכל הררי]

האם אתה מתכוון לכך שקמים

וזוכרים את החלום, וחוזרים לישון, ואז קל יותר לזכור שאנו חולמים?

 

[אמיר השני]

עם מעט המשך

לנסות לישון שתי שינות לא רצופות. ההפרדה מן העולם של ה"חלומות..." תתחבר אט לאט עם ה"מציאות" - זמן עירות. שנת לילה ושנת בוקר מוקדמת, תודה.

 

[white crane]

למיכל - בנוגע לחלימה

למיכל שלום. בספרים של קסטנדה יש התיחסות לכך שכדאי לנסות חלימה בשעות הלילה המאוחרות או הבוקר המוקדמות. זה 1. 2. צריך להתכוונן לזה. בספרים יש הרבה איזכורים לכך שהם משתמשים בהשמעת מילים בקול רם. למשל לפני שאת הולכת לישון, לעמוד ליד המיטה להכנס לשקט פנימי לנשום נשימה עמוקה, ולהצהיר בכל רם עם כל ההתכוונות שיש לך."אני רוצה חלימה". ואם זה מנחם אותך, לרוב זה ממש לא קורה על ההתחלה. מאחר שאנחנו כל כך לא מיומנים, לפחות רובינו זה תהליך שלוקח זמן. הקריאה בקול אל החלל עם התכוונות , זו טכניקה שמופיעה בכמה וכמה ספרים לגבי כמה נושאים שונים. 3. הרעיון של להרדם באמצע היום או אחרי שהתעוררת זה גם רעיון לא רע בכלל (מניסיון) 4. צריך גם לעשות סינון ולבדוק האם היו לך אפיזודות של חלימה בלי קשר למציאת הידים. התעוררת משינה וזכרת חלום שהיה לך ברור שהוא מעבר לחלום רגיל, שהתחושה הפיזית של החלום עדיין היתה חרוטה בגופך, בד"כ בבטן. ואחכ כך לשחזר את זה, במודעות הרגילה, ממש לנסות להרגיש את התחושה בגוף. 5. ביום המאושר שתקלטי בחלום שאת ישנה, וזה מה שצריך לקרות, להיות ער ומודע לעובדה שאת חולמת, זה ממש תחושה ברורה מאוד, צריך להתכוונן לראות את הידים, הם ינועו בכוח ההתכווננות והרצון שלך, והוא צריך להיות מאוד חזק. 6. אני לא רוצה לפתוח פה תיבת פנדורה (יש לי ניסיון רע מלפני כמה שנים מהפורום, וזו לא המטרה) אבל- ישנה אנרגיה שבאופן מובהק משוייכת לאנרגית החלימה ואגירה שלה יכולה להגביר את העוצמה האישית לפתח חלימה. (למרות שיש אנשים שהחלימה אצלם היא דבר טבעי) לאלה שהיא לא דבר טבעי, האנרגיה המינית קשורה באופן ישיר לנושא. אי ביזבוזה עוזר לצבור עוצמה. 7. מילות עידוד אחרונות, בספרים קרלוס מתייחס לכך שהחלימה היא תהליך מאוד מייגע ושנים של התכוונות, גם אם בהתחלה הוא עבר את שלב הידים לקח תקופה ארוכה מאוד עד שהוא חזר ו"חלם". אז ... להיות סבלנים ודרוכים ומכווננים כל הזמן וזה יגיע. בהצלחה. נ.ב.- תירגול של מעברים קסומים גם עוזר. כל הנקודה היא שחלימה מצריחה צבירה מסוימת של אנרגיה בשיתוף עם התכוונות ותנאים . (בספרים יש כמה איזכורים לתנוחות, גב, שכיבה על הצד וכו'.לדעתי זה מופיע באומנות החלימה בפגישה שלו עם הממרה את המוות. ושוב בהצלחה.

 

[מיכל הררי]

תודה עגור לבן ../images/Emo13.gif

בעבר חוויתי חלימה הרבה פעמים. למעשה הצלחתי להיות בחלימה אחרי זמן די קצר שניסיתי. בשלב מסויים עצרתי את הכל. פעלתי בצורה חסרת אחריות בחלימות ועשיתי שטויות אז עצרתי את הכל, עד שאפעל אחרת. השיא היה חלימה שלקח לי מלא זמן להתעורר ממנה וכבר זה התחיל להלחיץ אותי. זה קרה בגלל פעילות לא אחראית שלי שם. אמרתי דברים בשפה כלשהי שאפילו לא ידעתי את פירושה. בכל אופן, הפסקתי את זה. כיום אני רוצה לחזור לזה. זה יותר מאתגר בגלל מה שעברתי. אני מכירה את כל הטיפים, ועדיין זה עזר לקרוא. אגב, החלימות שלי היו בכולן או ברובן בשעות מוקדמות בבוקר.

 

[מיכל הררי]

הצלחתי לשנות את זה!!!!!!!!!!!!!!!!!

חזרתי להיות בחלימות. עשיתי זאת. הפעם ממקום הרבה יותר מודע ומפוכח.