חלמתי פעם ראשונה על אמא מאז שנפטרה

[EYהודית]

חלמתי פעם ראשונה על אמא מאז שנפטרה

וזה קרה רק עכשו, אחרי שאבי נפטר. יש למישהו הסבר לזה?

 

[א ת י 10]

יהודית - ../images/Emo24.gif

נראה לי שזה קרה (אולי) בעקבות כך שהשלמת גם בתת ההכרה עם לכתה. לשם כך היית זקוקה לזמן ולתהליך של עיבוד האבל וקבלת האובדן. אני כותבת זאת, כי אני לא מצליחה לחלום על אבא שלי. אני קוראת לו בחלום, אני קוראת לו בהקיץ - וכלום. אני קושרת זאת לעובדה כי עדיין לא הצלחתי להוציא מפי משפט כלשהו על אבא בלשון עבר. תמיד יוצא לי: "ואבא שלי שיהיה בריא אומר" וכד´. אני שמחה בשבילך מאד שהצלחת לחלום על אמא.

 

[EYהודית]

אם היית יודעת איך נראתה בחלום,

היית מתה מצחוק. עם בגד גוף וטייץ´ רולים בשער, אחלה חתיכה. כמו אחת שיצאה הרגע ממכון כושר... כנראה טוב שם למעלה

 

[נגה כוכבית]

זה לכבוד אבא../images/Emo68.gif

 

[שושה 100]

אמא../images/Emo25.gif

יהודית, אל תשכחי שהיא פגשה שם את אבא.רולים בשיער זה לכבודו.

 

[חנה גונן]

ליהודית-אני חלמתי על...

סבי שבוע לאחר מותו(הייתי אז בת שש)עד היום זה לא ממש ברור לי כי הכל נראה כל כך אמיתי,צילו המוכר הופיע בדלת,בא והתישב לידי,הרגשתי את מגעו ואז הלך...לפי דעתי זה יהיה נהדר אם באמת הצלחת להגיע לתחושת השלמה עם הזיכרונות כי אני כליתי באבלי 12 שנה כימעט של תחושת חוסר והחמצה שרק עכשו אני מתחילה להתמודד איתה בין השאר דרך הפורום הזה. שלך חנה גונן

 

[הבת של]

ליהודית וגם לאחרים - ביקור הורים

25.09.2000 ביקור הורים מעת לעת אני מבקרת אצל ההורים. בת יחידה, הולכת לבד, לא מטרידה אחרים. פעם נהגתי להתקין עצמי לכבודם, להביא פרחים, היום כבר לא, אני לא אוהבת לזרוק את הנבולים. אני קופצת כשמתחשק, למרות שאני יודעת שהם נחים, בת יחידה, אתם יודעים, אני בטוחה שהם לא כועסים. השמיעה שלהם מצויינת, מכל השתיקות שלי הם לומדים על חיי, על הבעל, על הילדים. אמא שלי משוויצה, ללא ספק מספרת לשכנים, מה לעשות, ככה זה אצל הפולנים. מעת לעת אני מבקרת אצל ההורים, בלי שום קשר לחגים ולמועדים, סתם כשמתחשק לי לשבת על אבן ולדבר עם עצמי. אבל אני יודעת שקשה להם לארח, אז אני מביאה אותם כמעט מדי לילה הביתה, לתוך חלומי.

 

[חנה גונן]

פעם אחרונה הלכתי.....

ודי לא אלך עוד הם הרי לא רוצים בי שם זה ברור כי בכל החלומות שהיו לי הם תמיד אמרו לי לכי שעות הסתובבתי בכל בית הקברות הגדול שפתאום נשתנה בו הכל, נעלמו לי כל הסימנים וכל כך חם וכאבו הרגלים...

 

[א ת י 10]

לא מצליחה להביא עצמי לבקר

את האבן שמתחתיה "מונח"(?) אבא שלי. מעדיפה לדבר אליו בליבי. לכתוב לו מכתבים. רוצה לספר לו שלאמא עכשיו קשה. שלי קשה איתה. אבל הוא לא עונה. אבא, הבטחתי לך לשמור על אמא. איך אשמור אם פתאום התגלה לה סרטן והיא הולכת בשבוע הבא לכריתת שד? איך אשכנע שכדאי להמשיך והיא רק רוצה לחדול? אין לי תשובות בשבילה. אין לי תשובות בשבילי. רק שאלות. מעסיקה עצמי במינהלות. סידורים, מקום החלמה. לא מוכנה לחשוב מעבר לשבוע הבא. אני נורמלית?

 

[tiyah]

אתי...

אבא בלב. את נושאת אותו עמך לכל מקום. את נורמלית לחלוטין לפי כל הקריטריונים שלי. מפני שאם לא, אז מה אני?

 

[נגה כוכבית]

כן חמודה. את נורמאלית ועוד איך!

לחלק את הקושי למנות קטנות ונסבלות. סביר בהחלט. נורמאלי לחלוטין. ואת הרי מתפקדת נפלא. במנות מדודות. שתהייה בריאה אמא שלך, וגם את. וכל המשפחה. שיגיע השקט, שאמא תהייה אחרי, שאת תוכלי לנוח. אל דאגה, אבא יחכה, הוא לא בורח לשום מקום. חיבוק לחיזוק אתי, לאיתך, מיכל.

 

[EYהודית]

אתי, את הכי נורמלית שאפשר בימים

טרופים אלה... אני לא הייתי אצל אימי אף פעם, להוציא אזכרות. היא בליבי. אבא איתך כל הזמן, בליבך. יותר טוב מכל אבן שמדברים אליה. ואמא, שתעבור את הניתוח בקלות. שתהיה בריאה.

יהודית

 

[קרוב1]

אתי- את מאד נורמאלית

ומאד מסורה...

 

[בת יוסף]

בתיה, אם חלומות מבטאים גם משאלות -

לב, - זו ההוכחה. אני ממש יכולה להרגיש את החסך, את הגעגוע העמוק שלך.

ועוד משהו: מתת-אל כשרון הכתיבה שלך.

 

[בת יוסף]

אף פעם לא חלמתי

על אבא שלי. עשרים ושש וחצי שנים מאז שהלך לעולמו. בעצם, גם כשחי התהלך רק בעולמו בשקט בשקט בשתק...

 

[נגה כוכבית]

לא צריכה לחלום אותה... היא חייה בי.

זזה, צוחקת, שורקת, מחייכת, משחקת עם הנכדים. אמא שלי זכרונה לברכה. (בוכה) הבת שלה, שמתחילה לקלוט שחסר לה מישהו.

 

[גילי 10]

האם אני שומעת

מן התפייסות מנחמת , שלך עם אמא ? את מתקדמת , זה בטח עושה לך טוב בנשמה, שמחה בשבילך תילי