חלף עבר לו

[פרוזק]

חלף עבר לו

אז זהו היום הארוך ביותר בחיים שלי נגמר ועכשיו אתם תסבלו בלשמוע עלייו זה אתחיל ב9 בבוקר אצל הפסיכיאטר שלי שסוף סוף אמרתי לו על זה שאני לא ישנה והוא נתן לי כדורים שאני יתחיל לקחת אותם ממחר (בתקווה שאני יצליח לקום בזמן כדיי ללכת לבית מרקחת לקנות אותם) מעבר לזה היה ממש בסדר חוץ מזה שאני לא מבינה את הדחף האופססיבי אזה של אנשים לחבק אותי ולגעת בי. מה בידיוק יצה לו מזה שהוא אוביל אותי בחיבוק עדין (שדיי כאב למישהי שיש לה בעיה שנוגעים בה) לתוך החדר שלו? הייתי כל כך בהלם ואיו שם אנשים מסביב כך שדיי קפאתי על המקום ואפילו לא עצלחתי להתנגד ולומר לו לא לגעת בי (אם זו איתה הפסיכולוגית שלי היא איתה חותפת) אבל בכל זאת חבל לי עלייו. ב3 אחר הצאריים התייצבנו אמא שלי שתיי האחיות הקטנות שלי ואני לשיפוץ סופי ואחרון במספרה חזרנו הביתה ב6 עיפות מוות רק בשביל להתלבש ולצאת לאולם. וזהו משם הזמן עבר מהר לא זוכרת מי היה אל תשאלו אותי איך היה האוכל כי לא ממש אכלתי אני רק יודעת שהיה רעש והרבה רעש וזהו עכשיו שקט הראש שלי מתפוצץ ואני עייפה מוות אז נראה לי שכדיי שאני הלך לישון או לפחות לעצום עניים. חיזקו ועימצו ואל תשכחו היום זה כבר לא כזה נדיר שהילדים מחתנים את ההורים פרוז

 

[רחל-נשמה]

פרוזק-מקווה שישנת טוב

הזדהיתי עם מה שכתבת "חוץ מזה שאני לא מבינה את הדחף האובססיבי הזה של אנשים לחבק אותי ולגעת בי. מה בדיוק יצא לו מזה שהוא הוביל אותי בחיבוק עדין (שדי כאב למישהי שיש לה בעיה שנוגעים בה) לתוך החדר שלו? הייתי כל כך בהלם ואיו שם אנשים מסביב כך שדי קפאתי על המקום ואפילו לא הצלחתי להתנגד ולומר לו לא לגעת בי (אם זו היתה הפסיכולוגית שלי היא היתה חוטפת) אבל בכל זאת חבל לי עלייו" הזכרת לי משהו-עם רופאים, אני במקומך בלי להזז הייתי מעיפה לו את היד , שמה לו מבט חריף, מזהירה אותו שישמור מרחק-כי בפעם הבאה זה יעלה לו בסטירה. אם כבר היית מכירה אותו הרבה זמן, ופגש אותך במסדרון ליד כולם ושם חיבוק חברי זה אחרת-אל תרשי לו לגעת בך בחדר לבד זה מתחיל מידידות ואח"כ לא תהיה על זה שליטה. שי-מפחד מלחיצת יד-(שאפילו אני לפעמים מתפוצצת מצחוק)-כי אני דברתי איתו בעבר על "ניצול רופאים, מטפלים את מצבי החולים מטפלים". אני מאוד חופשיה עם אחד הרופאים שלי, מדברת על הדברים הכי אישיים, שלפעמים בא לו כמו אבא כזה לחבק-ואת רואה את היד שלו בדרך אלי, המבט והוא נזהר-כי ברור לו שיחטוף סטירה -עד כאן-יש לי רפלקס כאלה כמו קפיץ!!! לגבי חתונת אמך, טוב זהו חתונה זה כמו סרט משקיעים חודשים לביים, להכין, לצלם, בסוף יש סרט של שעתיים והכל נגמר. אז עכשיו יש תחושת ריקנות, אבל אני כבר בטוחה שתמצאי לך מישהו אחר לחתן

רחל-נשמה שאוהבת לקרוא את סיפורייך, וממש לא סובלת.

 

[נטע....]

את שואלת מה גורם להם לחבק

ואני עונה לך, לפי איך שזה נראה לי בכל אופן: כל האנשים האלה שיש להם את הדחף לחבק אותך הם לדעתי, אנשים שבעצמם זקוקים לחיבוק ולמגע ומבטאים את זה בזה שהם מחבקים אותך. אבל אני בהחלט מצטרפת לדבריה של רחל: אני יודעת שלפעמים זה קשה, אבל אם את לא אוהבת את החיבוקים האלה, אזרי אומץ ותתנגדי אליהם ואפילו בתוקפנות אם צריך. לאף אחד אין זכות לגעת בך בלי שתסכימי לכך והכוונה לכל סוג של מגע. נטע

 

[פרוזק]

אל תחניסי אותי לסרטים עכשיו

זה מה שחסר לי אתקפיי חרדה לא היה שםם דבר מיני במגע שלו ואני אפילו לא מסוגלת לחשוב על זה בצורה כזאת שיו אפחדת אותי לפני חודשים הפסיכית שלי ניסתה לגעת בי וחתפה צעקה עדירה וקפה ודיי אבינה שאסור לה אבל לו לא יכולתי לומר כלום ומה שעוד יותר מפחיד אותי זה שדיי אהבתי את זה זאת אומרת היה לי נעים אבל לזה איגעתי רק אחריי שיצאתי ממנו וחשבתי על זה ברור שלא אמרתי לו כלום לא יכולתי לדבר על זה בכלל במעחל השיחה אין סיכוי שהוא ינגע בי כי הוא יושב מאחוריי שולחן ענק למזלי

 

[סהר-תמיכה]

מותר לך לא להסכים

פרוזק יקרה, אני שמחה שאת מודעת ומרשה לעצמך למחות בינתיים בינך לבינך, על מגע שלא הסכמת לו. אכן יש לך רגישות לעניין ומותר לך לבקש מאנשים שאת הולכת לפגוש עוד מספר פעמים בחייך, לא לגעת בך אלא אם ביקשת אחרת. אולי קשה להגיד את זה בו במקום, אבל אפשר להגיד אחר כך, בזמן פגישה נפרדת, כדי שיוסקו לקחים לעתיד. ומקווה שתשלימי שעות שינה, גם בלי כדורים, ככה, מעייפות טבעית. אז לילה טוב

 

[פרוזק]

הבהרה

זה לא שאני לא רוצה שיחבקו אותי או שיגעו בי אני מעוד רוצה ויודעת שאני מעוד צריכה את זה אבל... יש במגע או אולי ברצון הגדול שלי להזדקק לו משהו מעוד מפחיד מאיין חוסר יכולת להתמודד עם חיבוקים ונגיעות לפנאי חודשיים כשהפסיכולוגית שלי חתפה ממני על זה שהיא נגעה בי זה היה אינסינקט אבל אחרכך ובעצם גם היום לפעמים אני מעוד רוצה שהיא תחבק אותי וזה מפחיד

 

[רחל-נשמה]

פרוזק-יקרה

אני יכולה לספר לך מנסיון, אם את רוצה שהיא תחבק אותך תבקשי חיבוק. זה בכלל לא בושה לאמר בסוף הפגישה, יאלה תביאי חיבוק וניפרד להיום. ובימים שהיא תרצה לתת חיבוק , תואמרי לה עזבי אני בקריזה היום לא כדאי להתקרב אלי. ככה אני עושה עם אמא , וככה עשיתי בעבר עם המטפלת שלי, וככה אני עושה עם חברות שלי, לפי ההרגשה . לפעמים את תרצי מאוד חיבוק, והיא תרצה מאוד לחבק אותך, אבל היא תחשוש בגלל אותה פעם , שאולי את לא רוצה ולא תרצה לפגוע בך, וככה שתיכן תפסידו הרגשה טובה. תזרמי עם מה שאת מרגישה באותו רגע, אגלה לך סוד גם לי היתה בעיה עם חיבוקים-לא נתתי שיחבקו אותי הרבה פעמים, ולפעמים אם חיבקו הבעתי רתיעה, את יודעת איזה סיוט בשבילי היה לעמוד עם אמא בחתונות של אחיי בפתח (כי אבי לא היה), ולקבל חיבוקים ונשיקות מכל העולם. כמה שתחשבי שזה דפוק הפעם הראשונה שהתחלתי להרגיש שאני ממש רוצה את החיבוקים, זה דווקא דרך אנשים שאני אוהבת ברשת. התחלתי לרצות את החיבוק הוירטואלי ממישהי שאני אוהבת והרגשתי טוב עם זה, ועכשיו במפגשים מאוד פחדתי מהחיבוק , ודווקא ממש התנהגתי(בהפתעה לעצמי), בסדר גמור. את Mאיה, וזמרת בארים חברתה -המקסימות שבאו אלי אתמול, חיבקתי כבר לא רק חיבוק אחד של נימוסים,בכניסה או ביציאה, אלא מלא מלא פעמים, והייתי יכולה לחבק אותן עוד מליון פעמים-וזה ממש הפתיע אותי. כנראה שהכל זה עניין של הרגל, ככל שמעיזים לעשות דברים שלא עשינו קודם ולא משנה עכשיו מה ההיסטוריה ומאיפו החסך, אז מתרגלים ואולי גם אוהבים את זה, והכל עניין של רגשות. אני שולחת לך מכאן חיבוק ממני ולא מאיקונים תרגישי אותו. {{{{{{{{{{{{{פרוזק}}}}}}}}}}}}}-אני כבר מחכה לקרוא מה שמך-הכינוי פרוזק לא מתאים לך!!!!!!!!!!!!!!1 יום נפלא רחל-נשמה

 

[נטע....]

רחל, אנ י ממש מקנאה בך

מאוד נגע לליבי מה שכתבת לפרוזק על הצורך בחיבוקים והצורך לבטא את הצורך הזה. אצלי גם קורה דבר מוזר: מאבא שלי אני ממש לא אוהבת לקבל חיבוקים ואין לי הסבר למה. פשוט לא מרגישה נוח עם זה. אבל מכל אחד אחר (חוץ מאשר מהמפלצת שממנה אני לא רוצה כלום ובטח שלא חיבוק) אני זקוקה נואשות לחיבוקים ולמגע, ועם זאת אני לא מעזה לבטא את הצורך הזה, למרות שאני יודעת שזאת הדרך היחידה להשיג את זה. ככה למשל עם המנחה בקבוצת הפסיכודרמה שבה אני נמצאת. לאנשים אחרים בקבוצה אין בעיה לבקש ממנו או לומר לו: אני רוצה לחבק אותך. ולי יש הרבה מקרים שאני ממש זקוקה לזה אבל אין לי אומץ לבקש, ואולי בעיקר בגלל שהוא בעל סמכות ויש לי בכל זאת קצת רתיעה מבעלי סמכות גם אם אני מאוד אוהבת אותם. נראה לי שזה מה שקורה גם עם פרוזק, כי מטפלים, הם בכל זאת בעלי סמכות כלשהי. אז אני רוצה לשלוח עכשיו חיבוק ענקי לשתיכן (ובינתיים אני נאלצת לעשות את זה רק באייקונים)

באהבה נטע

 

[רחל-נשמה]

נטע-יקרה ומתוקה

בואי אסביר שוב-אולי הובנתי לא נכון אז ככה: לגבי החיים האמיתיים חוץ מהמטפלות הפסיכולוגיות שלי(שהראשונה כעסה עלי שבקשתי-אז לא הספקתי לבקש ולדקור אותה על זה-היא נעלבה מזה כי אני אמורה להבין שהיא אוהבת אותי בלי חיבוק), ואמא לעולם לא ביקשתי חיבוק מאף אחת/ד וכנראה שלא אעיז לבקש לעולם(למרות שלפעמים בא לי לקבל חיבוק מכמה דוקטורים שהכרתי, אבל הם מפרשים את הדברים בצד הרומנטי ויש בעיה

). לגבי אנשים מהאינטרנט, אז עד לא מזמן לעולם לא ביקשתי חיבוק מאף אחד, ולא הסכמתי (וממש נעלבו) לחבק אנשים כשבאו אלי הביתה מהצטים-ממש דחיתי את החיבוק והזהרתי שלא ינסו. נימוס כן לחיצת יד ואולי לנשים נשיקה בלחי. בפעם הראשונה שביקשתי חיבוק ברשת (ואח"כ נעלמתי לכמה דקות מהמסך בתירוץ מטופש ששכחתי אותו

) היה דווקא כאן בסהר-תמיכה, כי פשוט סבלתי. היתה לי מהסהרים הרבה זמן כמה חודשים הרגשה שהם שונאים אותי, דוחים אותי , ואם היה אפשר להטיס אותי לאן שהוא היו עושים את זה(זה קשור לבעיה שגיליתי אח"כ הצורך באישור חברתי).....ככה חייתי הרבה זמן.....יום אחד בשיחה אישית ביקשתי חיבוק-אין לי מושג מאיפו היה לי האומץ לאמר כמה זה חשוב לי-היום לא הייתי מעיזה לחזור על זה

, אבל לעולם אני לא מתחרטת רק דבר טוב יצא מזה, כי הרשיתי לעצמי לבקש חיבוק ממישהי שהיא לא מטפלת , "ולשרוד" אחרי זה, וזה פשוט עשה לי טוב. אח"כ כשבאו החברים מהפורום השני לביתי ביקשו חיבוק קיבלו , וחיבקו בעצמם אבל הרגשתי לא נוח עם זה האמת, בפעם הראשונה אבל לא נורא.....וכשבאו אח"כ ביום שישי חברים ובשבת הזו, היה חיבוקים והרגשתי אחרת והבנתי שפשוט טוב לי לחבק מישהו שאני מרגישה אליו , חיבה, הערכה, אהבה-וקשה לי לחבק ולהרגיש טוב עם זה מישהו שאין לי רגשות אליו בכלל עדיין-וזה לגיטימי וזה בסדר. אני רוצה לאמר לך שלמשל מ-Mאיה לא צריך לבקש חיבוק-את רואה אותה-את רואה חיבוק מהלך-משהו בדמות שלה, ברגישות שהיא מקרינה, בחום שיוצא ממנה נראה לך טבעי כזה להכנס לזרועות שלה, ולחבק אותה. אולי פשוט הכימיה שיש בינינו מהשיחת טלפון הראשונה שהיתה כמה שעות כאילו הכרנו שנים. תראי יש אנשים בעלי סמכות -שמשדרים פתיחות וחבריות, ויש אנשים לא בעלי סמכות שמשדרים קרירות-תזרמי עם מה שתרגישי בקצב שלך. ושולחת לך מכאן חיבוק שלי {{{{{{{{{{{{[נטע}}}}}}}}}}}} תרגישי את החיבוק זה לא רק הקלדה על המסך.ואם את רוצה חיבוק מהמנחה בפסיכו דרמה זרקי לו כשהן מבקשות חיבוק "מה איתי מה אני עז?" אני מאמינה שהתגובה תהיה "או חיכיתי שתבקשי גם"-תנסי מה יכול להיות? רחל-נשמה