חלק א

חלק א

אפשר להגיד שתחושת הסחרחורת הייתה בלתי נסבלת, הוא ניסה להביט בנקודה ברורה על הקיר בתיקווה שמוחו יתיצב. גלים ספורים של חוסר יציבות היכו בו, כאילו היה נמצא על סירת מפרש בלב ים סוער במיוחד. הטלפון צלצל והוא נאבק בצורך להקיא. על הקו הייתה הרוקחת של בית המרקחת. נדמה היה לו שהוא יכול לשמוע את המסטיק שהיא לועסת, המרשם היה מוכן, היא תודה לו אם יכין כסף מזומן לשליח. הוא נשען לאחור, ידייו תומכות בראשו. הדמות קראה לעצמה משה. הוא הרהר עצמו שזהו שם סתמי במיוחד, נפוץ, למרות המשמעויות הדתיות, הוא לא הרגיש רוחני במיוחד. היא הופיעה בפעם ההראשונה שהיה בן 10, משחק בעץ הבודד שליד ביתו הוא הרגיש מכה חזקה בחזהו ואז יד לופתת את גרונו. שהרים את מבטו ראה אותה עומדת מולו מבלי לעשות משהו מיוחד, אפילו שלווה, הוא ציין לעצמו. ההבחנה שלו הייתה קצת מוזרה בגלל שאי אפשר היה ממש לראות אותה, לא באופן ברור בכל אופן. הייתה לה צורת אדם אבל זה בערך הדבר היחיד שאפשר להגיד עליה, זה וששמה היא משה, היא הייתה בלתי נתפסת לחלוטין, שניה לאחר שראית אותה, היה נמחק מזכרונך כל סימן מזהה ואז שוב ראית ושוב נמחק. התוצאה הייתה סחרחורת ובליל מראות משתנים. תווי פנים, חלקי גוף ופרטי לבוש המתערבבים לדמות מוצקה להרף עין, נמחקים ואז לובשים צורה שנית.
 

Rivendell

New member
תגובה

מבחינה עלילתית עוד לא קרה כלום, אז אין לי ממש הערות בתחום. מבחינת הטכניקה יש לי כמה תיקונים:
אפשר להגיד שתחושת הסחרחורת הייתה בלתי נסבלת למה "אפשר להגיד"? זה מיותר לחלוטין. אתה הכותב. אם אתה אומר שתחושת הסחרחורת היתה בלתי נסבלת - זה מה יש. תוותר על שתי המילים האלה. המשפט צריך להיות: "תחושת הסחרחורת הייתה בלתי נסבלת"
הייתה הרוקחת של בית המרקחת. בד"כ רוקחת היא בבי מרקחת. או "הרוקחת מבית המרקחת" או - ולדעתי יותר טוב - פשוט "הרוקחת".
הוא הרהר עצמו שזהו שם סתמי במיוחד הרהר *ל*עצמו. אבל למה להסתבך סתם? מה רע ב"הוא חשב שזה שם סתמי"?
שהרים את מבטו ראה אותה *כ*שהרים. כי זה צ"ל "כאשר הרים". ולכן "כשהרים" ולא "שהרים". שהרים זה "אשר הרים". משמעות אחרת.
זה וששמה היא משה, שמה *הוא*. שם זה זכר. אני מציעה שלפני שתמשיך תעשה את התיקונים וגם תיישם אותם על ההמשך
.
 

cwen

New member
הסיפור שלך מורכב מהרבה פרטים קטנים

וה"זוטות" יעשו אותו או יפילו אותו. כל ה"זוטות" האלה מצטברות למשהו שעושה רושם על הקורא, ואם הן לא בסדר, אז לא משנה עד כמה הרעיון שלך גדול - זה לא יעבור. הבסיס לכל סיפור הוא השפה שבה הוא נכתב. ואם הבסיס רעוע - כל הסיפור רעוע.
 

cwen

New member
אה, ולא הבנתי כלום מהסיפור

שכחתי לציין את זה. גם בתור חלק א' זה היה מעורפל למדי.
 

Rivendell

New member
לא.

ושוב אני עם cwen - הפרטים הם הכל. סיפור הוא לא רק עלילה ורעיון - כי עלילה ורעיון לבד הם כלום. פשוט כלום. הביצוע - הוא מה שקובע. וביצוע בנוי מאלפי פרטים קטנים - שימוש נכון בשפה, איות, סגנון, פיסוק נכון. "זוטות"? אם באמת היה מדובר בזוטות, לא היו על כל ספר שיוצא בארץ עורך, מגייה, עורך בכיר ועוד ועוד שהיו עובדים כמה חודשים טובים (ולפעמים יותר) על ה"זוטות" האלה. כנראה - שזה חשוב.
 
למעלה