רק מראה שכנראה ל Stress מחום יש השפעה
לא אינסולין ולא נעליים. אני Type-2 ומטופל כרגע בגלוקומין 850 אחד ביום.
הקריאה של 160 היתה חריגה יחסית למספרים שאני מודד באופן רגיל (בין 110-130) ואני מייחס אותה לתגובה של הגוף לחום. גם שתיתי במהלך העבודה לא מעט מים, כולל כמה דקות לפני המדידה, ואני לא בטוח עד כמה ההשפעה של שתיית מים על המדידה. ההגיון אומר שבמים אין סוכר, אבל מצד שני יכול להיות שזה עורר משהו בקיבה לסחוט עוד כמה "מציאות" ממה שנשאר בה מארוחת הבוקר. אז מה דין שתיית מים לפני מדידה? מודדים שעתיים אחרי אוכל ושתיה או רק אחרי אוכל?
אני גם תמה מה היו ההשפעות האפשריות של עור היד הנפוח מלחות על התוצאות. חלק מעבודת הסידור של המחסן כללה מיון של חלקי אופניים מפורקים ובסיומה של המלאכה כפות הידים שלי נראו כמו של טנקיסט: שחורות ומגורזות. עמלתי לא מעט לנקות אותן לפני המדידה. קרצפתי בסבון ובמים עד שהעור נהיה נפוח וגלי (כמו אחרי שיוצאים מהאמבטיה או הבריכה). אני לא יודע איזו השפעה יש לזה על המדידה (אם בכלל).
האמת היא שזו סתם סקרנות. מדדתי הבוקר (לפני צחצוח שיניים) 108 ככה שנראה לי ש"חזרתי לנורמה" ואני לא באמת מוטרד מהמדידה החריגה החד פעמית הזו. אנסה לבצע עוד כמה מדידות כאלה, לאחר מאמץ בחום, ואראה אם זה משהו קונסיסטנטי או יוצא דופן.
ודרך אגב - עוד נקודה מעניינת: בבדיקות הדם האחרונות שהגיעו מהמעבדה יצא 107 (דם שנלקח מהווריד במזרק), כשבמדידה בדקירת האצבע (דם פריפראלי) שעשו לי במרפאה ממש באותו זמן שלקחו דם מהוריד יצא 131. הפרש לא קטן ודי מסקרן... הסברים?