לזרום איתה
צהריים טובים רונית, כל אחד מאיתנו, יודע עד כמה קשה להבליג ולא לקחת ללב את ההתפרצויות האלה של יקירנו החולה. זה ממש לא אנושי. אבל, אין ברירה, אלא לזרום איתה. אם מדובר בהתפרצויות מילוליות או פיזיות קשות, יש לפנות לרופא המטפל כדי להתאים לה תרופת הרגעה. אבל גם כל הסובבים את חמותך יכולים לעשות הרבה כדי להפחית את ההתפרצויות. רבים מהחולים ממש משתוללים מכעס כשמנסים להוכיח אותם על הדברים הלא נכונים שהם חושבים או אומרים. ואם מפסיקים להתעקש איתם על אותם דברים לא הגיוניים ולא נכונים, אז רמת הכעס וההתפרצות פוחתת. אם היא טוענת שגונבים לה אל תראו לה שזה לא נכון, אם היא רואה דמויות או כל דבר לא הגיוני פשוט תסכימו איתה. תנסו לשנות נושא שיחה ולענין אותה בדברים אחרים. ובשום פנים ואופן, וזה החלק הקשה, לא להיעלב ממה שהיא אומרת. למכרה שלי, סבתא שמטפלת בבעלה החולה לקח הרבה זמן לא להתעמת איתו ולהזעיק את הילדים ואותי כשבעלה האשים אותה בבגידה עם הדמות הבידיונית שהוא רואה. ככל שניסינו להסביר לו שאשתו אוהבת ונאמנה ושהיא לא בוגדת כך גבר כעסו עד התפרצויות פיזיות. כדור הרגעה וקבלת הדברים, בשתיקה הפחיתו את התופעה עד למינימום. פעם ב... ולקח זמן והיא הפנימה שלא בעלה הוא המטיח בה דברים קשים ושיקריים, ולא מודה לה על המסירות חסרת הגבולות שלה.... אלא המחלה הארורה. היום היא לא נעלבת.
