חמותי פגעה בנו. דעתכם בבקשה (ארוך)
לא חשבתי אף פעם לקטר בפורום כזה אבל מה שהיא עשתה רק בשבת האחרונה ממש ערער את אדישותי הרגילה כלפיה- הרקע- היא גרה שני מטר מאיתנו אבל לא מורגשת ולא עוזרת אלא נורא מרחמת על עצמה וכל הזמן מקטרת שקשה לה. לא עושה בשבילנו כלום אבל אין לה בעיה לבקש את עזרת בעלי כשהיא צריכה. אף פעם לא חיבקה את בני (וגם את בעלי בילדותו אבל זה סיפור אחר)ולא נוגעת בו (טוב אולי עדיף ככה), קונה בקושי מתנות ותמיד פושטיות, מתנהגת אצלנו כמו אורחת זרה, לא מזמינה לארוחות שבת וחג ועוד ועוד אבל היא חושבת שהיא בסדר. התרגלנו לחיות ללא עזרה- משפחתי הקטנטנה רחוקה מכאן. אבל מה ששבר אותי, קרה בשבת האחרונה. עשינו מסיבונת קטנטונת ליומולדת שנתיים לבננו. המוזמנים- אמי, אחי וחברתו והיא. לי אין אבא ובעלי הוריו גרושים ובינו לבין אביו אין קשר נורמלי. הגיעה משפחתי מרחוק, הקטנצ´יק פותח מתנות והוא כ"כ מאושר. אבא ואמא איתו, הסבתות והדוד. לא הרבה, אבל מספיק. 10 דקות אחרי שהגיעה (לבושה כמו עוזרת בית, עם כפכפים ומתנה עלובה ולא עטופה), היא קיבלה טלפון מהבית שהגיעה אליה במפתיע איזה חברה. היא פשוט לקחה את עצמה והלכה. לא אמרה אפילו שלום לנכד שלה ששיחק ולא ראה אותה הולכת. הבית שלה קרוב והיא יכלה לפחות ללכת ולחזור אבל פשוט לא שמענו ממנה יותר עד הערב שאז היא התקשרה וכשבעלי "העיז" להגיד לה שנפגענו היא טענה שמי שנפגע זו היא.......... מה אגיד לכם- למרות שהתרגלתי להתנהגות שלה ואני כבר לא לוקחת אותה ללב, הפעם ממש נפגעתי. גם בשביל בעלי ובעיקר בשביל בני. זהו, שפכתי סוף סוף מה שיושב לי על הלב. מה דעתכם?
לא חשבתי אף פעם לקטר בפורום כזה אבל מה שהיא עשתה רק בשבת האחרונה ממש ערער את אדישותי הרגילה כלפיה- הרקע- היא גרה שני מטר מאיתנו אבל לא מורגשת ולא עוזרת אלא נורא מרחמת על עצמה וכל הזמן מקטרת שקשה לה. לא עושה בשבילנו כלום אבל אין לה בעיה לבקש את עזרת בעלי כשהיא צריכה. אף פעם לא חיבקה את בני (וגם את בעלי בילדותו אבל זה סיפור אחר)ולא נוגעת בו (טוב אולי עדיף ככה), קונה בקושי מתנות ותמיד פושטיות, מתנהגת אצלנו כמו אורחת זרה, לא מזמינה לארוחות שבת וחג ועוד ועוד אבל היא חושבת שהיא בסדר. התרגלנו לחיות ללא עזרה- משפחתי הקטנטנה רחוקה מכאן. אבל מה ששבר אותי, קרה בשבת האחרונה. עשינו מסיבונת קטנטונת ליומולדת שנתיים לבננו. המוזמנים- אמי, אחי וחברתו והיא. לי אין אבא ובעלי הוריו גרושים ובינו לבין אביו אין קשר נורמלי. הגיעה משפחתי מרחוק, הקטנצ´יק פותח מתנות והוא כ"כ מאושר. אבא ואמא איתו, הסבתות והדוד. לא הרבה, אבל מספיק. 10 דקות אחרי שהגיעה (לבושה כמו עוזרת בית, עם כפכפים ומתנה עלובה ולא עטופה), היא קיבלה טלפון מהבית שהגיעה אליה במפתיע איזה חברה. היא פשוט לקחה את עצמה והלכה. לא אמרה אפילו שלום לנכד שלה ששיחק ולא ראה אותה הולכת. הבית שלה קרוב והיא יכלה לפחות ללכת ולחזור אבל פשוט לא שמענו ממנה יותר עד הערב שאז היא התקשרה וכשבעלי "העיז" להגיד לה שנפגענו היא טענה שמי שנפגע זו היא.......... מה אגיד לכם- למרות שהתרגלתי להתנהגות שלה ואני כבר לא לוקחת אותה ללב, הפעם ממש נפגעתי. גם בשביל בעלי ובעיקר בשביל בני. זהו, שפכתי סוף סוף מה שיושב לי על הלב. מה דעתכם?
