זה לא הקטע של ה*צבא*,
זה בכלל כל הסיטואציה הזאת, שתמיד קשה לי איתה.
אני באמת מקווה שאת צודקת, אין דבר שאני רוצה יותר מלחזור עוד חודשיים, לקרוא את ההודעות האלה, ולשאול את עצמי מה לעזאזל חשבתי באותו הרגע[או בכל חצי השנה האחרונה:|]. ועם כמה שאני רוצה, זה עדיין לא הופך את זה לנכון. ונו, בטח שזה יקרה, גם עכשיו אני לא מפסיקה לדבר על הצבא עד כדי כך שזה נראה לי הדבר היחידי בעולם, השאלה היא מה אני אגיד.
["יש מצב שאפילו לא תהיי מעודכנת בהופעות של עברי" - גאד, אני לא עד כדי כך גרועה, טוב אולי כן...אבל לא..
אממ, יש לי צורך להתחיל להכחיש כל אובססיה כלפיו, כלפי הופעות או כלפי שאר הנספחים, אבל אין לי כוח וזה במילא מיותר, אז פשוט תדמיינו שעשיתי את זה.
והאמת, זה די ברור שזה יקרה, בלי קשר לאיך אני אסתדר בצבא...] הנה, גם אני חופרת.