חמי דורון: לבטל פטור מטעמי מצפון

[CountDust]

ומהם טעמים פוליטיים?

חייל המסרב לירות לכיוון שווקים פלסטיניים כיוון שבהכרח כרוך בכך הרג של חפים מפשע - לא פוליטי. חייל המסרב להסתער לאזור השוק כיוון שבהכרח כרוך בכך הרג של חפים מפשע? חייל המסרב לצאת לפעולה בשוק כיוון שבהכרח כרוך בכך הרג של חפים מפשע? חייל המסרב לצאת למבצע כיוון שבהכרח כרוך בכך הרג של חפים מפשע? חייל המסרב לצאת למלחמה כיוון שבהכרח כרוך בכך הרג של חפים מפשע? לא ברורה לי ההבחנה בין "פוליטי" ל"לא פוליטי". מתי השיקול הוא לגיטימי ומתי לא? אם החיילים בטבח כפר קאסם היו מסרבים לבצע את הפקודה לירות בעוברי אורח - לא פוליטי. ואם היו מסרבים מראש לצאת לפעולה כזו? זה היה הופך פתאום להיות פוליטי? מה ההבדל?

 

[יובלאישמרכז]

תראה זה עיניין מורכב והתסריטים

האפשריים הם כמעט בלתי סופיים. לירות סתם כך על שווקים - לא פוליטי. סירוב גורף לבצע מבצעים שהרי תכליתם היא לא הרג אזרחים רק בגלל שעלולים גם, דגש על גם, אזרחים להיפגע סירוב לא לגיטימי, פוליטי מבחינתי. הפינוי הוא החלטת ממשלה, שמירה על ישובים בשטחים היא גם החלטת ממשלה, כאן הסרבנות היא לא לגיטימית. חייל המסרב לצאת למלחמה?, זהו דבר גורף מידיי, נובע מהחלטת ממשלה, זה ברור שאם פתאום ישראל נגיד תחליט לתקוף משום מקום את יוון, אז כנראה שהצבא והמדינה יתפרקו, אבל זה לחלוטין לא סביר.

 

[CountDust]

רק התכוונתי להראות שלמעשה

מבחינת סוג השיקול - אין הבדל בין מה שמכנים שיקולים "פוליטיים" לבין שיקול דעת "סתם". בסופו של דבר השאלה היא שאלה של הצדקה. לעיתים למנוע מאדם חולה להגיע לטיפול יהיה מוצדק ולעיתים לא. לעיתים להרוס בית יהיה מוצדק ולעיתים לא. לעיתים ירי באדם יהיה מוצדק ולעיתים יהיה בלתי מוצדק. כאשר המעשה מוצדק - חובה לציית לו.כאשר הוא בלתי מוצדק - חובה לסרב לו. בכפר קאסם, התשובה היתה שהירי הוא בלתי מוצדק ולכן חובה היה לסרב לו. שאלת ההצדקה אינה יכולה להיות שאלה עובדתית חד משמעית, זוהי שאלה שמאוד סביר שהדעות עליה יהיו חלוקות. בהחלט יתכן שבכפר קאסם חשב מישהו שהירי מוצדק והכרחי לשמירה על הסדר והקפדה על העוצר וביצוע הפעולה בהצלחה ואילו אחר חשב שהוא אינו מוצדק. לכן במובן מסוים שאלת ההצדקה היא תמיד פוליטית ותמיד בלתי פוליטית. היא לא פוליטית במובן שיקולים מפלגתיים אינטרסנטיים, אלא פוליטית במובן זה שמעורבת בה בחינה אינדיבידואלית של המציאות ומסקנה אישית. זה מה שהיה צריך לעשות החייל בכפר קאסם וזה מה שצריך לעשות תמיד. העובדה שבחינת המציאות והמסקנה מתיישבות עם מצע פוליטי של מפלגה כלשהי ממש אינה רלוונטית. אם המסקנה היא שמדובר בפגיעה בלתי מוצדקת - חובה לסרב. אם ירי במישהו הוא בלתי מוצדק - חובה לסרב. אם הסתערות לתוך הכפר היא בלתי מוצדקת - חובה לסרב. אם כיבוש הכפר בלתי מוצדק - חובה לסרב. גם אם הנתונים הנכנסים בשיקול הדעת הם רבים יותר ותמונת המצב רחבה יותר, עדיין סוג שיקול הדעת הוא זהה. אתה יכול לקרוא לו "פוליטי", אתה יכול לקרוא לו "א-פוליטי", אבל אין מנוס משימוש בו (אלא אם כן דוגלים בציות מוחלט כמובן).

 

[יובלאישמרכז]

תראה...

יש שיקול דעת ויש דעה פוליטית. אם יש ירי על אזרחים תמימים אז הוא בלתי מוצדק. אם יש ירי לכיוון מחבלים המסכנים את החיילים/אזרחים אבל בעצם הירי יש סיכון בפגיעה באזרחים בהם המחבלים מתגוננים - ירי כן מוצדק. הריסת בית שאין בו פעילות חבלנית כלשהי - לא מוצדק הריסת בית שיש בו פעיול חבלנית/חמושים מתגוררים/נשק מיוצר - כן מוצדק. כיבוש כפר בלתי מוצדק? - מי מחליט, אתה?, אני?, בשביל זה יש ממשלה יש הוראות שהצבא מקבל ואותם הוא יבצע. כפר קאסם הוא מקרה ברור של ירי לא מוצדק וגם אם החייל חשש לחייו והאמין שזה נדרש ומוצדק היה עליו להיענש בחומרה, אני יודע שזה לא קרה וחבל. סירוב לפקודה מאד ספיציפית יכולה להיות מקובלת בתנאים מסויימים. כיבוש ופינוי הוא לא אחד מהם.

 

[CountDust]

אם השיקול אם מוצדק לפעול נגד

בית אחד או לא - הוא אינו פוליטי. והשיקול אם מוצדק או לא לפעול נגד כפר שלם - הוא כן פוליטי. אז מה האבחנה? מספר הבתים? עד 5 בתים - לא פוליטי, מעל 5 בתים - כן פוליטי?

 

[יובלאישמרכז]

אתה מנסה להתפלסף?

 

[CountDust]

תמיד ../images/Emo13.gif

 

[CountDust]

אבל השאלה רצינית

 

[יובלאישמרכז]

אני בכל מקרה לא מתעסק

בתסיריטים אפשריים לסירוב פקודה כי אין לזה סוף, כמות המשתנים היא עצומה, אין טעם להיכנס לזה כי זה לא יגמר מה שאני יודע שמציאות שלנו כיום ששני הסיבות העיקריות לסרבנות הם או ה"כיבוש" או הפינוי, ישו גם הפציפיזם אבל אלא מיקרים מעטים, כל אלה בכל אופן פסולים, הם פוגעים בכולנו, הם אוכלים אותנו מבפנים, כל סרבנות מצד אחד נותנת לגיטימציה לסרבנות מהצד השני ולהיפך וזה לא נגמר, ההשלכות וזה הכי חשוב הם עצומות, אסור להתעלם מזה.

 

[CountDust]

אשמח אם תתן דוגמא

לסרבנות (בישראל או בכל מקום אחר בעולם בכל מהלך ההסטוריה) שגרמה לנזק ממשי וההשלכות שלה היו עצומות. באותה הזדמנות אשמח גם אם תחשוב על דוגמאות לצייתנות שגרמה לנזק ממשי וההשלכות שלה היו עצומות.

 

[יובלאישמרכז]

אם יש סרבנות פרטית כדבר נדיר

זה מה שנקרא נסבל, היום זה הפך ממש לתופעה, מאות מהשמאל שהתחיל ואלפים מהימין שהמשיך, ההשלכות, פירוק צה"ל, איבוד אפקטיביות שלו, קרע בחברה עד למצב של מלחמת אחים, חורבן אמיתי, אני לא מגזים וזה מפחיד אותי יותר מפיגוע כזה או אחר.

 

[יובלאישמרכז]

זה עוד לא קרה בעולם, אבל אני קורא

את הסימנים והם מדאיגים, קורא בין השורות, את ההתנהגות.

 

[CountDust]

אשאל את זה אחרת:

מתוך התבססות על ארועים ותופעות הסטוריות, איזו תופעה מסוכנת יותר - סרבנות יתר או צייתנות יתר? אנא פרט, נמק והבא דוגמאות

 

[יובלאישמרכז]

אני מתבסס על הסרבנות הספציפית

שלנו רק על המציאות שלנו, לא מיקרים היסטוריים שרלוונטים לאותו מקום/זמן/מציאות. אני לא יודע מה זה "סרבנות יתר" או "צייתנות יתר", גם המצבים שבהם מצייתים או מסרבים הם לא חקוקים באבן, הכל תלוי בסיטואציה ובמציאות בהם המיקרים/פקודות ניתנות. אני יודע במצבים מורכבים יש פקודות ויש את החייל המבצע אותם, הוא מפעיל שיקול דעת, אני יודע את זה מנסיון שלי, אין צייתנות "יתר". כל המיקרים שתארתי קודם במוצדק או לא, כל מה שבלא, לא קורה, אם נהרגים אזרחים כאילו "בכוונה" כמו שהשמאל הקיצוני מנסה לצייר, זה בגלל טעות. במקרה של הנאצים ואני מייחס את זה למנטליות הגרמני, הם עבדו כמו רובטים, ציות עיוור, כמובן שאני נגד, מאחר ואני לא יכול להשוות את זה אלינו, מאחר והמנטליות שלנו שונה, הסיטואציה שלנו היא שונה, המטרה שלנו שונה. אני גם נגד וזה אלף אלפי הבדלות, אני לא משווה, ציות יתר לחוק הבינלאומי, או"ם, אמנות למיניהן, ללכת לעשות דמוקרטיה "לפי הספר". סרבנות פאסיבית ככל שתהיה, כאן יותר קשה לתת דוגמאות כי רוב הצבאות הם מיקצועיים, לא צבא העם. נגיד שאזרחים אמרקאים שגוייסו במלחמת העולם השניה היו בוחרים ב"כוח זה לא הפתרון", הימנון פציפיסטי עלוב וידוע, נגיד שזה היה בכמויות, זו היתה פגיעה חזקה בחברה האמריקאית, פגיעה בסולידריות. תראה מה סרבנות עשתה לאמריקאים במלחמת ברירה שנויה במחלוקת כמו ויטנאם, היה שם קרע אמיתי והם לחלוטין לא במצב שלנו. מה שמסוכן אצלינו בעיקר הם ההשלכות, מזה אני מפחד מאד, בזב שכל פקודה בצה"ל תהפוך פתאום לנושא לוויכוח ויש אינסוף פקודות כאלה.

 

[eviv]

עוד לא הצלחת להבין את הסמנטיקה../images/Emo35.gif

פוליטי זו סוגייה אשר נמצאת בוויכוח והיא לא נמצאת בקונסנזוס. האם לסרב לודא הריגה זה פוליטי? לא האם לסרב להרוג ילדה שנכנסה לתחום המוצב בעירה זה פוליטי? כן האם לסרב לירות טיל גרעיני על עזה זה פוליטי? לא האם לסרב לירות פגז על משפחה זה פוליטי? כן.

 

[CountDust]

ואיך יודעים מה בקונצנזוס ומה לא?

זה קל כשמציגים מקרי קצה מובהקים או מקרים שבדיעבד התגבש סביבם קונצנזוס. לא רק זה - אלא אפילו מקרים שנתפסים בקונצנזוס כלגיטימיים עשויים להיות פסולים וחובה לסרב להם. כיצד אפשר לדעת אם שאלה מסויימת היא בקונצנזוס או שהיא בויכוח? מה היקף הויכוח הנדרש? לא לגבי כל פעולה ספציפית יש קונצנזוס או ויכוח. האם לעכב אמבולנס זה בקונצנזוס? התשובה היא שבמקרים מסויימים ה"קונצנזוס" יאמר שזה לגיטימי ובמקרים אחרים יאמר שלא. אתה בעצם מבחין בין שלושה סוגים: - לגיטימי לפי הקונצנזוס. - שנוי במחלוקת (פוליטי). - פסול לפי הקונצנזוס. האם הטענה היא שרק למקרים מהסוג השלישי חובה לסרב?