חמש שנים

חמש שנים

היום לפני חמש שנים פגשתי את הבן שלי בפעם הראשונה
היום לפני חמש שנים קרן אור האירה את עורו השקוף
והעולם נצבע בכל צבעי הקשת הבוהקים והיפים

לעולם לא אשכח את מילות הפרידה בשדה התעופה
"Go bring our son home"
כך בדיוק ראינו את הנסיעה לאמץ אותו. ללכת להביא את הבן שלנו הביתה

היום לפני חמש שנים הרגשתי שחיי השתנו, חיי באמת השתנו
מאותו הרגע ממש הפכתי לאמא. אמא לילד הכי מדהים בעולם
כבהנפת מטה קסם כל כאבי הלב חלפו והוא הוצף ברגשות עצומים לגוזל המיוחד שלי

ידעתי שאגן עליו. ידעתי שאעשה הכל כדי לדאוג לאושרו
ידעתי שלא אתן לדבר לפגוע בו, להכאיב לו

חמש שנים אחכ. אני כואבת ומותשת מכך שהעולם (או נכון יותר הסרטן) חזק מהכל
חמש שנים אחכ. צבעי הקשת הוחלפו בשחור
לפני כחמישה חודשים (כ... אני יודעת לספור בכל רגע נתון את הימים והשעות) הבן שלי איבד את אבא שלו
לפני כחמישה חודשים הבנתי שאני לא יכולה למנוע ממנו את הכאב המפלח של האובדן והגעגוע למי שנפשו היתה קשורה בשלו

יושבת אל מול השמיים ומחפשת מהם תשובה.
הדרכה.
מרגוע.
אולי גם מנוח לכל הכאב הזה
שלי ובעיקר לשלו

האימוץ הפך לשולי. ועם זאת דווקא היום החלטתי לכתוב ולשתף
זה היה היום המאושר בחיינו- שלי ושל אבא של יונתן
חמש השנים האלו היו המאושרות שלנו
אין לי מושג איך הייתי ממשיכה להתקיים בלעדיו
חמש שנים שהוא הבן שלי. מחמל ליבי. בבת עיני
שלא תדע עוד צער לעולם אהוב ליבי הקטן
 

tuttifrutti

New member
אוי טליה. מה אפשר לומר כדי לנחם? אין מילים

במצבך שיפחיטו את הכאב שלך.

רק חיבוקים אולי. קיבלי ממני חיבוק ווירטואלי

 

אבי351

New member
ייקירה כמה מרגשים וכואבים דברייך יחד שולח לכם

חיבוק כל כך גדול מאיתנו רק לפני כשבועיים נפגשנו באקראי בפסטיגל וכמה כייף היה לראותך ולחבק אותך לאחר שכמה שנים לא התראינו ממפגש הפורום האחרון.לא ידעתי על האסון ואת חייבת להמשיך להיות חזקה כפי שראיתי אותך למען ילדך המקסים.שולח לך שוב חיבוק ענק ואשמח מאוד להיפגש אתכם
 
פתחתי את המחשב בהמתנה למשהו שחשבתי שהוא חשוב

וקבלתי בום חזק לפנים... לא יודעת מה לומר...אני מחבקת אתכם חיבוק חם ומקווה שהאהבה והזכרונות יצליחו ולו במעט לרכך את הכאב שפעם....עוד המון זמן...יהפוך לגעגוע.
 
כמה קשה. חיבוק ענק

הודעה קצרה שמקפלת לתוכה כל כך הרבה מכל כך הרבה כיוונים.

ובאין מילים יכולה רק שוב לשלוח חיבוק חזק חזק
 

סביון1

New member


טליה אין לי מילים, אני פשוט נחנקת מול המסך.
זה כל כך טרי וכל כך כואב.
חיבוק גדול לך ולגוזל שלך.
 
אין לי מילים מול כאבכם

שנת 2013 הייתה רצופה עבורינו בהתקלות במוות, אך מוות כה קרוב נראה כבד מנשוא.

האם מוטב לאהוב ולאבד מאשר לא לאהוב כלל?
מבחינתי כל צבעי הקשת לפני חמש שנים עדיפים על חמש שנות חיים אפורים. מקווה שיום אחד זה יהווה נחמה עבור שניכם.
בינתיים אני שולחת המון אהבה וחיבוקים בתקווה ויקלו ולו במעט.
 

KallaGLP

New member
אוי, טליה, פשוט אין מילים ואין אוויר.

לאף אחד לא מגיע לחחוות אובדן וכאב כזה. אין צדק בעולם, פשוט אין. נשאר רק לשלוח
לך ולבנך היקר.
 

נתנאלה2

New member
אוי טליה, איזה הודעה קורעת


האושר וגווניו הצבעוניים
האבל וגווניו הכהים,
שנוטים להשתלט,
מאחלת לך שביום מן הימים, לאחר הגשם, עם בוא השמש,
תחזור קשת הצבעים להאיר מעל ראשכם,
על שלל גווניה היפים
.......גוון אחד לא ישוב לעולם..............
 

year of the cat

New member


למרות שמעולם לא נפגשנו,
אחרי שנות הפורום והבלוג,
זה מרגיש כמו מכרים ותיקים

זה כמו בוקס כזה גדול בבטן
אני כלכך מצטערת
ויודעת שאי אפשר לנחם

שולחת לכם חיבוקים חמים

הלוואי ולא תדעו עוד צער
 

fatfat

New member
כל כך קיוויתי שהטיפול יעזור...

משתתפת בצערכם. אין מילים שתנחמנה. לפחות במשך כמעט חמש שנים יונתן זכה שתהיה דמות אב בחייו, אב שיונתן היה משוש חייו. ואני באמת מאמינה שלמרות הכאב של האובדן והגעגועי שרק הולכים וגוברים, הוא יצא נשכר מחמש השנים שבילה במחיצת אביו וזה יהווה לו נכס לחיים.
היו חזקים ואם את צריכה משהו אל תהססי לבקש.
 

נוני 75

New member
שברת את ליבי


אין מילים
כמי שחלתה
כמי שמתמודדת היום עם אם חולה באותה מחלה ארורה אני עצובה וכועסת וזה לא פייר.
ואני מחבקת אותך והמומה
זוכרת את ההודעה שאתם הורים
ואין מילות נחמה על אובדן, ואיך אפשר?
ויונתן היקר ,זכית לאהוב.

ועוד חיבוק

 

משתפרת

New member
אוי!

איזה כאב אישי ענק, שמועצם על ידי הכאב של הילד האהוב שלך... שלכם...
ילד קטן שללא ספק סיפק נחמה והעניק כוחות לאביו המתיסר, כשם שהיום הוא מאפשר לאמו לשרוד את הימים הקשים הללו. איזה משא על כתפים רכות כל כך! כנראה שהגורל שידע לכוון אליכם חץ מורעל ידע גם לכוון את הילד המופלא הזה. אני חושבת על הכוחות של הילד הזה ויודעת שהוא שואב אותם ממך, ששואבת את כוחותיה ממנו, ילד הקסם שהאיר את חייה. ביחד.
בוודאי נמאס לך מכל החכמים שאומרים "תהיי חזקה" ו"תהיי חזקה כמו שניים" ו"את חייבת בשביל הילד", אז לא אגיד לך את זה. גם לא אבטיח לך שהזמן ירפא. רק מקווה שתלמדו לחיות עם מה שנשאר, עם מה שיש...
שלא תדעו עוד צער.
 
נשבר לי הלב לרסיסים

טליה יקירה,
פעם באחד המפגשים סיפרת לי שבעלך חולה ומקבל טיפול בארץ הולדתו.
אחר כך סיפרת שחזר והוא בסדר.
כל כך קיוויתי והתפללתי שכך ישאר, והנה הגורל האכזר החליט אחרת.
קשה לתפוס את גודל האובדן הנורא ואת מימדי האסון המחריד הזה עבור יונתן, עבורך ועבור כל מי שאוהב אתכם
אין לי מילים. שולחת חיבוק גדול. ליבי בוכה איתכם.
 

Otisco 12

New member


ראיתי את ההודעה מוקדם בבוקר, וקראתי אותה עוד פעם כדי לבדוק שזה באמת מה שאני קוראת.
כמה כואב וכמה לא הוגן לשום ילד ועוד יותר לילד שאומץ לאבד את אביו. וכמה כאב את צריכה להכיל, את שלך ואת שלו.

אין מילים מנחמות. הפכתי לאמא במקביל לדעיכתו של איש יקר שניפטר מסרטן רק כמה ימים לפני שפגשנו את הבכורה שלנו. לפעמים אני רוצה שהוא יחיה כדי להגיד לו שזה הרבה בזכותו. שבלעדיו ההבנה שצריך לחיות כאן ועכשיו הכי חזק שרק אפשר היתה מגיעה הרבה יותר מאוחר, אם בכלל. וככה לקחנו את החלטה הכי חשובה בחיים שלנו.

שלא תדעו עוד צער ושהחיים ימשיכו לטפטף לך רגעים מנחמים כדי להצליח להמשיך להתקדם.
 
אוי איזה כאב נורא. שולחת לך טליה חיבוק ענק.

המקום ינחם. כואב כל כך. אך בנך זכה לחמש שנים עם אבא ואין לזה תחליף.
כל כך לא פייר.
 
למעלה