טליה מספרד 1
New member
חמש שנים
היום לפני חמש שנים פגשתי את הבן שלי בפעם הראשונה
היום לפני חמש שנים קרן אור האירה את עורו השקוף
והעולם נצבע בכל צבעי הקשת הבוהקים והיפים
לעולם לא אשכח את מילות הפרידה בשדה התעופה
"Go bring our son home"
כך בדיוק ראינו את הנסיעה לאמץ אותו. ללכת להביא את הבן שלנו הביתה
היום לפני חמש שנים הרגשתי שחיי השתנו, חיי באמת השתנו
מאותו הרגע ממש הפכתי לאמא. אמא לילד הכי מדהים בעולם
כבהנפת מטה קסם כל כאבי הלב חלפו והוא הוצף ברגשות עצומים לגוזל המיוחד שלי
ידעתי שאגן עליו. ידעתי שאעשה הכל כדי לדאוג לאושרו
ידעתי שלא אתן לדבר לפגוע בו, להכאיב לו
חמש שנים אחכ. אני כואבת ומותשת מכך שהעולם (או נכון יותר הסרטן) חזק מהכל
חמש שנים אחכ. צבעי הקשת הוחלפו בשחור
לפני כחמישה חודשים (כ... אני יודעת לספור בכל רגע נתון את הימים והשעות) הבן שלי איבד את אבא שלו
לפני כחמישה חודשים הבנתי שאני לא יכולה למנוע ממנו את הכאב המפלח של האובדן והגעגוע למי שנפשו היתה קשורה בשלו
יושבת אל מול השמיים ומחפשת מהם תשובה.
הדרכה.
מרגוע.
אולי גם מנוח לכל הכאב הזה
שלי ובעיקר לשלו
האימוץ הפך לשולי. ועם זאת דווקא היום החלטתי לכתוב ולשתף
זה היה היום המאושר בחיינו- שלי ושל אבא של יונתן
חמש השנים האלו היו המאושרות שלנו
אין לי מושג איך הייתי ממשיכה להתקיים בלעדיו
חמש שנים שהוא הבן שלי. מחמל ליבי. בבת עיני
שלא תדע עוד צער לעולם אהוב ליבי הקטן
היום לפני חמש שנים פגשתי את הבן שלי בפעם הראשונה
היום לפני חמש שנים קרן אור האירה את עורו השקוף
והעולם נצבע בכל צבעי הקשת הבוהקים והיפים
לעולם לא אשכח את מילות הפרידה בשדה התעופה
"Go bring our son home"
כך בדיוק ראינו את הנסיעה לאמץ אותו. ללכת להביא את הבן שלנו הביתה
היום לפני חמש שנים הרגשתי שחיי השתנו, חיי באמת השתנו
מאותו הרגע ממש הפכתי לאמא. אמא לילד הכי מדהים בעולם
כבהנפת מטה קסם כל כאבי הלב חלפו והוא הוצף ברגשות עצומים לגוזל המיוחד שלי
ידעתי שאגן עליו. ידעתי שאעשה הכל כדי לדאוג לאושרו
ידעתי שלא אתן לדבר לפגוע בו, להכאיב לו
חמש שנים אחכ. אני כואבת ומותשת מכך שהעולם (או נכון יותר הסרטן) חזק מהכל
חמש שנים אחכ. צבעי הקשת הוחלפו בשחור
לפני כחמישה חודשים (כ... אני יודעת לספור בכל רגע נתון את הימים והשעות) הבן שלי איבד את אבא שלו
לפני כחמישה חודשים הבנתי שאני לא יכולה למנוע ממנו את הכאב המפלח של האובדן והגעגוע למי שנפשו היתה קשורה בשלו
יושבת אל מול השמיים ומחפשת מהם תשובה.
הדרכה.
מרגוע.
אולי גם מנוח לכל הכאב הזה
שלי ובעיקר לשלו
האימוץ הפך לשולי. ועם זאת דווקא היום החלטתי לכתוב ולשתף
זה היה היום המאושר בחיינו- שלי ושל אבא של יונתן
חמש השנים האלו היו המאושרות שלנו
אין לי מושג איך הייתי ממשיכה להתקיים בלעדיו
חמש שנים שהוא הבן שלי. מחמל ליבי. בבת עיני
שלא תדע עוד צער לעולם אהוב ליבי הקטן