lost in dreams
New member
חן אהובה שלי!!!
אם רק היית יודעת כמה אכפת לי! אם רק היית מצליחה להבין כמה אני אוהבת אותך וכואבת איתך! אין לי מושג אם אי פעם אני אצליח לגרום לך להבין... אבל אני ממשיכה לנסות... ואני אמשיך לנסות לגרום לך להבין, אני אמשיך להגיד לך כמה אכפת לי... אני אמשיך לשאול ואנסה לגרום לך לדבר איתי... לספר... אבל אני לא יכולה להכריח אותך! את ילדה גדולה ועצמאית עם רצון משלה! ומה לעשות, את לא נפתחת, לא מספרת ולא מדברת... וכמה שזה נשמע אדיוטי ואגואיסטי מצדי לומר את זה- תתפלאי, אבל גם לנו זה קשה ומביך! ואנחנו לא יודעות מאיפה להתחיל... תנסי להבין, אף פעם לא היינו במצב בו היינו צריכות לנחם חברה שאחיה הקטן נהרג! זה קצת קשה גם לנו... (ואני חלילה לא מנסה להשוות את זה למה שאת עוברת מדי יום ביומו...) קשה למצוא מה להגיד... איך להגיד... איך לנחם... מאיפה בכלל להתחיל... ואת לא משתפת פעולה, מה שמקשה עלינו עוד יותר! אהובה שלי... אם רק היית יודעת כמה אני רוצה לעזור! כמה לילות לא ישנתי בגלל מה שקרה ליקיר (ואני אפילו לא הכרתי אותו)! כמה כאב לי עליו, וגם עלייך!!! כל כך כאב לי לקרוא את מה שרשמת... זה היה כמו סכין שמפלחת את הלב ופוגעת הכי קשה שרק אפשר... לקרוא שלאף אחת מהחברות שלך לא אכפת ממך... לקרוא על ה"חברה" שלך שמבלבלת לך את השכל... רציתי למות! את יודעת, הזכרת לי פתאום את אמא שלי, שחושבת שאני השטן בהתגלמותו... כמה בכיתי... כמה רעדתי... כמה אני עדיין בוכה ורועדת... והיום בערב אני עוד צריכה לראות אותך... אני לא יודעת איך אני אסתכל לך בעיניים... אין לי עוד מה לומר לך אהובה... וכואב לי כל כך לדעת שעד היום עוד לא הבנת כמה אני אוהבת אותך וכמה אכפת לי! אם יש דבר אחד שבאמת גורם לי לרצות למות ובאמת פוגע בי יותר מכל דבר אחר- זה כשאנשים חושבים שאני רעה ואגואיסטית. אני באמת חושבת שאני לא, אבל ייתכן מאוד שאני טועה... ויקרה שלי, כמה שאני אוהבת אותך וכמה שאכפת לי- אני מצטערת, אני לא מסוגלת להסתכל לך בעיניים ולדעת שזה מה שאת חושבת עלי... עזבי... אני כבר לא יודעת מה לומר... גרמתי כבר מספיק נזק לעולם... נ.ב.- 1 אני מפרסמת את המכתב הזה בפורום "המכתב שלא נשלח", כי לא התכוונתי בהתחלה לשלוח אותו... אבל עכשיו במחשבה שנייה אני דווקא רוצה שתקראי את המכתב הזה... אז אני מפרסמת את זה גם בפורום "תמיכה נפשית לצעירים", כי אני יודעת שפה את תקראי את זה... נ.ב.- 2 אני רק רוצה להעיר את תשומת לבך לכך שה"חברה" השטנית הזו שלך חרשה הרבה פורומים בתפוז על מנת למצוא אותך... להבין קצת את איך שאת מרגישה... ובמקרה נתקלתי במה שנתקלתי... אני לא מצפה שתעריכי אותי בגלל זה אבל... רק רציתי שתדעי.
אם רק היית יודעת כמה אכפת לי! אם רק היית מצליחה להבין כמה אני אוהבת אותך וכואבת איתך! אין לי מושג אם אי פעם אני אצליח לגרום לך להבין... אבל אני ממשיכה לנסות... ואני אמשיך לנסות לגרום לך להבין, אני אמשיך להגיד לך כמה אכפת לי... אני אמשיך לשאול ואנסה לגרום לך לדבר איתי... לספר... אבל אני לא יכולה להכריח אותך! את ילדה גדולה ועצמאית עם רצון משלה! ומה לעשות, את לא נפתחת, לא מספרת ולא מדברת... וכמה שזה נשמע אדיוטי ואגואיסטי מצדי לומר את זה- תתפלאי, אבל גם לנו זה קשה ומביך! ואנחנו לא יודעות מאיפה להתחיל... תנסי להבין, אף פעם לא היינו במצב בו היינו צריכות לנחם חברה שאחיה הקטן נהרג! זה קצת קשה גם לנו... (ואני חלילה לא מנסה להשוות את זה למה שאת עוברת מדי יום ביומו...) קשה למצוא מה להגיד... איך להגיד... איך לנחם... מאיפה בכלל להתחיל... ואת לא משתפת פעולה, מה שמקשה עלינו עוד יותר! אהובה שלי... אם רק היית יודעת כמה אני רוצה לעזור! כמה לילות לא ישנתי בגלל מה שקרה ליקיר (ואני אפילו לא הכרתי אותו)! כמה כאב לי עליו, וגם עלייך!!! כל כך כאב לי לקרוא את מה שרשמת... זה היה כמו סכין שמפלחת את הלב ופוגעת הכי קשה שרק אפשר... לקרוא שלאף אחת מהחברות שלך לא אכפת ממך... לקרוא על ה"חברה" שלך שמבלבלת לך את השכל... רציתי למות! את יודעת, הזכרת לי פתאום את אמא שלי, שחושבת שאני השטן בהתגלמותו... כמה בכיתי... כמה רעדתי... כמה אני עדיין בוכה ורועדת... והיום בערב אני עוד צריכה לראות אותך... אני לא יודעת איך אני אסתכל לך בעיניים... אין לי עוד מה לומר לך אהובה... וכואב לי כל כך לדעת שעד היום עוד לא הבנת כמה אני אוהבת אותך וכמה אכפת לי! אם יש דבר אחד שבאמת גורם לי לרצות למות ובאמת פוגע בי יותר מכל דבר אחר- זה כשאנשים חושבים שאני רעה ואגואיסטית. אני באמת חושבת שאני לא, אבל ייתכן מאוד שאני טועה... ויקרה שלי, כמה שאני אוהבת אותך וכמה שאכפת לי- אני מצטערת, אני לא מסוגלת להסתכל לך בעיניים ולדעת שזה מה שאת חושבת עלי... עזבי... אני כבר לא יודעת מה לומר... גרמתי כבר מספיק נזק לעולם... נ.ב.- 1 אני מפרסמת את המכתב הזה בפורום "המכתב שלא נשלח", כי לא התכוונתי בהתחלה לשלוח אותו... אבל עכשיו במחשבה שנייה אני דווקא רוצה שתקראי את המכתב הזה... אז אני מפרסמת את זה גם בפורום "תמיכה נפשית לצעירים", כי אני יודעת שפה את תקראי את זה... נ.ב.- 2 אני רק רוצה להעיר את תשומת לבך לכך שה"חברה" השטנית הזו שלך חרשה הרבה פורומים בתפוז על מנת למצוא אותך... להבין קצת את איך שאת מרגישה... ובמקרה נתקלתי במה שנתקלתי... אני לא מצפה שתעריכי אותי בגלל זה אבל... רק רציתי שתדעי.
