חנה וסע
תסריט מציאותי. אתה מגיע למגרש חניה גדול המוצע לבאי אירוע מסויים. הצפיפות הולכת וגוברת באופן טבעי בקטעי החנייה הקרובים יותר לאתר הארוע. כאשר האירוע מסתיים, אתה מוצא עצמך בפקק מבולגן ומגיע לאחר זמן רב ליציאה ומשם מפלס את דרכך הביתה בשעה מאוחרת ממה שתכננת.
בדרך כלל השיקול שמנחה אותנו בנושא החנייה הוא לנסות להחנות קרוב ככל האפשר למקום הארוע. זהו שיקול הגיוני אבל מתעלם לגמרי מהעובדה הפשוטה של "פרויקט היציאה מהארוע". כלומר, אם היית חונה קרוב ליציאה המרוחקת 3 דקות הליכה מהחנייה הקרובה לאירוע, היית נמנע מכל הבלגן אחר כך ויוצא מיד לדרך.
המלצתי היא ,שכשאתה מגיע לחנייה כזו תחשוב על המקום וגם על צורת העמדת הרכב, באופן שיאפשרו לך לצאת בצורה הקלה והמהירה ביותר, גם אם המקום נמצא במרחק מה מהאירוע. כלומר, תוצאה ישירה של מחשבה מראש תביא אותך לחנות במקום הכי טוב עבור היציאה מחנייה זו.
לא נולדתי אתמול ואני יודע שלא תמיד מצוי מצב אידיאלי זה בכל חנייה אליה מגיעים. אני מדבר כמובן על חניונים שקיימת בהם אפשרות תמרון ויכולת להחליט היכן לחנות. דוגמה טובה יש בחניה החיצונית של מתחם הסינמה סיטי בגלילות. קצת קשה להסביר זאת בכתב אבל אנסה. החניות הקרובות לכניסה לבנין יגרמו לחונים בתום הסרט להתנקז למעגל תנועה המוביל ליציאה. להגיע למעגל זה לוקח לפעמים 15-20 דקות, כי כולם יוצאים!! אם מביטים טיפה יותר רחוק בחניון רואים שמי שחונה באזור זה יכול בעת היציאה לשבור ימינה ולצאת מייד דרך תחנת הדלק. תבדקו את זה בפעם הבאה כשאתם מגיעים לשם.
בהקשר זה, משהו מרגיז. מי מאיתנו הנהגים לא נקלע למצב הבא: בחנייה מלאה עד אפס מקום, החנייה היחידה שמצאת היא חצי חנייה שהרכב החונה ליד, חנה באופסייד ותפס מקום וחצי!!! למה חוסר ההתחשבות הזה? כל כך קשה להחנות לפי סימון החנייה?! זה משהו בתרבות שלנו אולי, אבל התחושה שלי היא שכאשר הגיע הרכב שחונה באופסייד, הוא הגיע לשם כשמקומות החנייה סביב היו פנויים והרכב חנה איך שיצא לו . אין לי ספק שהנהג לא חשב באותו רגע שהמקומות סביב יתמלאו ברכבים ושהמקום וחצי שהוא תפס יהיה חשוב עבור נהג המחפש חנייה בחניון המלא ואינו מוצא. ההרגל שיש להקנות כאן לכולנו זה לחנות בדיוק במקום המוקצה לרכב - גם כאשר החניון ריק.
תסריט מציאותי. אתה מגיע למגרש חניה גדול המוצע לבאי אירוע מסויים. הצפיפות הולכת וגוברת באופן טבעי בקטעי החנייה הקרובים יותר לאתר הארוע. כאשר האירוע מסתיים, אתה מוצא עצמך בפקק מבולגן ומגיע לאחר זמן רב ליציאה ומשם מפלס את דרכך הביתה בשעה מאוחרת ממה שתכננת.
בדרך כלל השיקול שמנחה אותנו בנושא החנייה הוא לנסות להחנות קרוב ככל האפשר למקום הארוע. זהו שיקול הגיוני אבל מתעלם לגמרי מהעובדה הפשוטה של "פרויקט היציאה מהארוע". כלומר, אם היית חונה קרוב ליציאה המרוחקת 3 דקות הליכה מהחנייה הקרובה לאירוע, היית נמנע מכל הבלגן אחר כך ויוצא מיד לדרך.
המלצתי היא ,שכשאתה מגיע לחנייה כזו תחשוב על המקום וגם על צורת העמדת הרכב, באופן שיאפשרו לך לצאת בצורה הקלה והמהירה ביותר, גם אם המקום נמצא במרחק מה מהאירוע. כלומר, תוצאה ישירה של מחשבה מראש תביא אותך לחנות במקום הכי טוב עבור היציאה מחנייה זו.
לא נולדתי אתמול ואני יודע שלא תמיד מצוי מצב אידיאלי זה בכל חנייה אליה מגיעים. אני מדבר כמובן על חניונים שקיימת בהם אפשרות תמרון ויכולת להחליט היכן לחנות. דוגמה טובה יש בחניה החיצונית של מתחם הסינמה סיטי בגלילות. קצת קשה להסביר זאת בכתב אבל אנסה. החניות הקרובות לכניסה לבנין יגרמו לחונים בתום הסרט להתנקז למעגל תנועה המוביל ליציאה. להגיע למעגל זה לוקח לפעמים 15-20 דקות, כי כולם יוצאים!! אם מביטים טיפה יותר רחוק בחניון רואים שמי שחונה באזור זה יכול בעת היציאה לשבור ימינה ולצאת מייד דרך תחנת הדלק. תבדקו את זה בפעם הבאה כשאתם מגיעים לשם.
בהקשר זה, משהו מרגיז. מי מאיתנו הנהגים לא נקלע למצב הבא: בחנייה מלאה עד אפס מקום, החנייה היחידה שמצאת היא חצי חנייה שהרכב החונה ליד, חנה באופסייד ותפס מקום וחצי!!! למה חוסר ההתחשבות הזה? כל כך קשה להחנות לפי סימון החנייה?! זה משהו בתרבות שלנו אולי, אבל התחושה שלי היא שכאשר הגיע הרכב שחונה באופסייד, הוא הגיע לשם כשמקומות החנייה סביב היו פנויים והרכב חנה איך שיצא לו . אין לי ספק שהנהג לא חשב באותו רגע שהמקומות סביב יתמלאו ברכבים ושהמקום וחצי שהוא תפס יהיה חשוב עבור נהג המחפש חנייה בחניון המלא ואינו מוצא. ההרגל שיש להקנות כאן לכולנו זה לחנות בדיוק במקום המוקצה לרכב - גם כאשר החניון ריק.