חניכים ותנאי מזג אויר

[חגי]

חניכים ותנאי מזג אויר

ציפור לחשה לי שבתבור השבת המריאו גם חניכים של גיא. הבתי שהתנאים בשבת לא היו לחם וחמאה אלא יותר לכיוון ציפס וקצ'ופ האם היה זה יום מתאים להוציא חניכים בטיסות גובה ראשונות? אני אישית התעסקתי עם אישה וילדים (תמונה מצורפת כמובן...לא יכולתי להתאפק) אבל מגולש רב ניסיון הבנתי שזה לא היה יום שגרתי והיתה פעילות טרמלית די עצבנית ולכן אני תמהה ותוהה האם היה זה לגיטימי ונכון להוציא את אותם חניכים

 

[natyh]

מאחר והעליתי את הנושא אז אגיד

יש לאגודה מדריך מעולה עם המון רצון טוב , שנותן את הנשמה בשביל החניכים באמת משב רוח מרענן . אך עודף מוטיבציה עלול להיות הרסני כאשר יש טעות עקרונית בהבנה של תהליכי לימוד . אי אפשר לקצר תהליכי למידה , גם כשמדובר בחניכים כשרוניים במיוחד והבעיה שאם ניסיונות מסוימים לקצר תהליכים נסיונות שנובעים מרצון טוב של גולש מעולה ומדריך בעל רצון טוב במיוחד מצליחים , אזי עשויה להיות חזרה על נסיונות אלו . עד שפעם אחת יקרה ניסיון לכופף את התנאים קצת יותר מדי אז בפעמים הראשונות זה יהיה בסדר .... עובדה שמטיסת הגבה הראשונה שלי בתבור יצאתי בריא ושלם רק מאד מאד כועס על עצמי שנכנסתי לספורט המטורף הזה .... להפתעתי הייתי היחיד שהרגיש כך , האחרים מאד נהנו , נכון בדיעבד זה לא היה מסוכן כי המדריך הנחה אותי נכון הוא רק לא הביא בחשבון שברגע הנחיתה ארצה ללכת הביתה כמה שיותר מהר , למחרת כמובן כבר לא המראתי. אז עכשיו השאלה מהי המטרה להוציא חניכים בתנאים גבוליים , אם כי אפשריים ולהוציא להם את החשק להתעסק בספורט , או לשוק את היופי בספורט ולהתקדם איתם בצורה איטית הדרגתית ולחשוף אותם לאט לתנאים חזקים יותר . אני אישית בהמראת הגבה הראשונה שלי פקפקתי ביכולת הגלשן הישן והחבוט שלי להחזיק מעמד במכבסה הזו . יכולת שאין שום בדיקת כשירות או מאמצים שיכולה להוכיח שגלשן בן 20 שנה כמעט יכול באמת להחזיק מעמד בתנאים כאלה . אז כדאי אולי למדרכים צעירים נמרצים מאד דומיננטיים ובעלי המון רצון טוב להביא גם את השיקולים הללו בחשבון ולהווריד ולו קצת את הרגל מדושת הגז . אפשר להתקדם גם במהירות של שמונים קמ"ש על האוטוסטרדה של כביש החוף לא חייבים לסחוט את הטורבו ולטוס ב 220 קמ"ש שזה קצת מעל המהירות המותרת ....

 

[atzmony]

אני מרגיש צורך

להגיב למרות שאיני מכיר אותך או את המקרה שלך .מדבריך אני נוטה לחשוב שעיקר האשמה היא של המדריך האם הבנתי נכון ?אני אומנם לא למדתי בארץ אבל משפט אחד שנאמר לי כל הקורס כל הזמן : לא קופצים מאיפה שמפחדים כלומר אם אתה לא מרגיש בטוח אתה לא יוצא נקודה! גם אם המדריך אומר לך שזה בסדר (כי חוסר בטחון ביציאה מביא לתאונות כמו שהזכיר מיקי וויס בשירשור אחר )בארץ זה קצת פחות רלוונטי כי הלימוד נעשה מגובה אחיד וללא ממדרגות גובהה כך שמקפיצה מגובה של 20 מטר אתה עובר ל350 ויותר אבל עדיין לא עוברים עד שלא בטוחים מספיק (אל תבלבל בין התרגשות בריאה וטבעית לפחד מקפיא כי כאן האסון ). הבעיה בספורט הנ"ל ובצורה בא מלמדים בארץ שקשה למדריך לצפות לפעמים אייך יתנהג חניך באוויר בעיקר בגבהים כאן ניכנס הניסיון שלפעמים גם מדרכים בעלי וותק וניסיון לא יכולים לצפות חניך שיכנס לקיפאון ולא יתפקד ויחזור להר למרות שאגותיו בקשר ובמגפון.

 

[natyh]

לא מדויק

הבעיה היא לא ההתנהגות שלי באויר שהיתה סבירה , המדריך הכיר את היכולות שלי ואת היכולת שלו להנחות אותי ,הבעיה היא לשים סייגים : בא נגיד אני ועוד עשרים מתוך 21 נצא מזה בשלום אז מה ? מה יקרה לחניך ה 21 שהמדריך היה בטוח במאה אחוז שיהיה בסדר ? בא נהיה הוגנים, על מדריך שמאד משתדל יש לחץ אדיר וסידרה שלמה של פעולות לבצע , גיא בחור מאד מוכשר ומאד מרוכז ,והביא לגבה עשרה חניכים. בזמן הלחץ העצום הריכוז של כולנו מתרופף בא אתן דוגמה אנ מחזיק מעצמי מאד קפדן יסודי וקוהרנטי אבל : בהמראה בגבעה לפני מספר שבועות שכחתי לקשור את רצועת הרגליים גיא שם לב לכך והשב את תשומת לבי לחומרת הענין , זה לא נבע מחוסר ידע אלא מרצון למהר ולהספיק, דוגמא נוספת בתבור בשבת לפני ביטול ההמראה שכחתי לרכוס את הרוכסן, פעם שניה ברציפות שאני מבצע טעות בטיחות חמורה ושוב זה לא קרה בשל זילזול נבע ממצב נפשי של לחץ וחוסר תיפקוד , כשזיהיתי את המצב הזה ביטלתי את ההמראה שלי מידית . עכשיו בא ניקח מדריך שרוצה להספיק 12 המראות לששת החניכים שלו , בא נוסיף 25 מרחפים שרוצים לצאת במקביל ועוד שני גולשים נוספים , השאלה עד כמה שיקול הדעת של המדריך יהיה מדויק במצבי לחץ כאלו במיוחד כשמדובר בקורס ראשון ? אז בקיצור אני מעלה נקודה לדיון , שאומרת כשיש ספק אין ספק לא לקחת חניכים לאתר טרמלי מאד פעיל בהמראות בקורס נקודה אני מציע לשים כאן סיגם ברורים על הענין הזה , המדריך יגיד ובצדק מבחינתו שעבד מאד חזק לפחות פי ארבעה יותר מכל מדריך אחר שאני מכיר עם החניכים ובצדק והוא מכיר את יכולת התגובה שלהם . הוא יגיד עוד ובצדק שיש לו יכולת להנחות חניכים מוכשרים במצבים לא טריויאליים ושוב בצדק ואני הוכחה לכך . ועדיין אני אומר שהרצון הטוב הזה לא במקומו עדיף ללכת לאט ואם כבר להביא מתחילים לאתר טרמלי פעיל אז רק אחרי שסימו קורס מלא ,למרות שמדובר בחניכים מוכשרים מאד , כי מה יקרה אם כתוצאה מלחץ בלתי נתפס המדריך יטעה בהנחיות או בשיקול הדעת ? בקיצור השורה התחתונה אני אומר לא להשאיר למדריך את שיקול הדעת הזה נקודה יש אתרי גבה רגועים לא טרמליים ושם למיטב הבנתי צריכות להתבצע טיסות הגבה בקורס נקודה .

 

[חגי]

התאורים שלך קצת דרמטיים אבל שכחת

שבכל דבר ודבר יש סיכון מסויים - הספורט הוא ספורט מסוכן ומי שמרגיש לא נח , אכן עדיף שיוותר. לגבי העניין עצמו ,קיימת רק סוגייה אחת - האם המדריך הורה לחניכיו להמריא בתנאים שלא התאימו את רמת הטיסה שלהם. זו שאלה כמובן שאין אפשרות לענות עליה בצורה של שחור ולבן ולעיתים רק מבחן התוצאה מגלה ליקויים בשיקול הדעת. לתבור אין שום בעייה להיות אתר טוב ללימוד גם לחניכים ואני זוכר שחלק מהטיסות הסמכה עשינו בתבור. למבוא חמה יש פעילות טרמלית חלשה יותר בדכ אבל שם שדה הנחיתה מאד לא אידאלי למתחילים שהתרגלו לנחות ברוח בחוף הים. אגב - אני לא פוסל טיסה של חניכים גם ביום עם פעילות טרמלית מסויימת. יש כאלה שמסתדרים עם זה מצויין ואחרים יכנסו קצת לשוק. מה שבטוח שיש 2במקרה זה גולשים מתחילים - האחד הרגיש בטוח, נח ונחת מאושר והשני חשש מהתנאים וכנראה שלא היה מוכן נפשית וביצועית לטיסה. אין לי שום נסיון הדרכה עם חניכים אבל כנראה המדריך צריך לגשש ולהבין מה מצבו הנפשי של החניך לפני המראה - וכשאני אומר את זה אני נזכר בתאונה הקשה של הבחור הבריטי (שקרתה בתבור...)(שהודרך ע"י עמירם )שגר כיום באפיקים שעיקר המסקנה של צוות הבדיקה (ולנסקי ואנכי) היתה שמצבו הנפשי של הבחור לפני המראה גרם לכך שהוא לא תפקד באוויר ולמעשה מרגע שהמריא הוא טס בקשת רחבה חזרה להר מבלי שעשה דבר אחד כדי לצאת מהמצב.

 

[natyh]

המסקנה שלך מדויקת

ההשואה בין חניכים צריכה גם להביא בחשבון את נסיון הטיסה הקודם שלהם האחד טס טיסת רכס של יותר מ 15 דקות בפעמים קודמות ועוד טיסות ארוכות והשני חזר מפציעה אחרי הפסקה ארוכה . באות התאריך שביצע טיסת רכס החניך הראשון המדריך חשש ולא הוציא להמראה את החניך השני למרות שזה היה מוכן לטיסה הרבה לפני האחרים ודילג עליו עד שהגיעה החשיכה . אז אם כך הוא המצב אז איך אותו חניך יכול להיות כשיר אחרי הפסקה ארוכה מאז אותו תאריך של טיסת הרכס של החניך הראשון לטיסה בתנאים חזקים בהרבה ? אז הנה עוד שאלה בענין שיקול הדעת. בא נוסיף לכך עוד שני גולשים דרגה 2 הראשון מביניהם ניגש להמריא מיד לאחר המראת החניך הראשון וביטל את ההמראה הזו כי הרוח היתה חזקה מדי בשבילו ולכן המתין עד סביבות השעה 1130 לניסיון המראה נוסף , באותו זמן חניך 1 המתין למטה בשדה הנחיתה ולכן אינו יודע מה התרחש , וגולש דרגה 2 שני שתאר את התנאים בשירשור אחר . נוסף לכך המדריך הזהיר את חניך 2 שיום זה הוא פעיל מאד טרמלית , (אגב דברי המדריך אינם תואמים את דברי חניך 1) . ומאד דומה להמראה הקודמת שלו בתבור והדגיש את הבעיתיות של המראה הזו ,ובענין הפעילות אני נוטה להסתמך על דברי המדריך עתיר הניסיון על פני נסיונו המועט של חניך 1 . בסך הכל הטענה הא שהספורט מסוכן אך הוא מסוכן יותר באתר טרמלי ועכשיו נשאלת השאלה האם זה נכון להוסיף לחניכים דרגות קושי ולהוציא אותם באתר כזה או שהדרך הנכונה היא לתת להם להתקדם לאט באתר לא טרמלי . ההשואה בין שני החניכים לדעתי אינה נכונה כי רמות המיומנות והניסיון הן שונות ואפילו בהרבה .

 

[shaison]

זמן טוב לעזוב את הספורט

נתי שלום אין דרך קלה להגיד את זה אבל חניך שלי שפעמיים במהלך הקורס יעבור ארוע בטיחות ( רצועות רגליים , רוכסן) עקב חוסר צומת לב לבד"ח לפני המראה או חוסר ריכוז או איך שתרצה לקרוא לזה יקבל את כספו חזרה וישלח הביתה. אני לא רוצה להשמע רשע או שלילי אבל אין לי מושג איך המדריך שלך ישן בלילה. אולי אתה יכול לתחקר האם הבעייה היא בך או בהדרכה אבל מאז 93 ראיתי רק חניך אחד שלי (3 שנים אחרי הקורס) שהלך להמריא עם רצועה של אחת הרגליים פתוחה לך זה כבר קרה פעמיים! אולי זה לא ספורט עבורך? (קשה לי להאמין שהאשמה היא במדריך ) תחשוב טוב שי לנואל ניוזילנד

 

[קורליאונה האחת]

אופפפף כמה שאתה צודק במקרה הזה!!!

 

[Bartov Alon]

אני מסכים עם שי!!

פרוש נתי פרוש

 

[natyh]

אתה אחרון ברטוב שצריך לדבר

אם בכלל .

 

[Bartov Alon]

אין לי בעיה בלהיות האחרון ולומר לך

שהכתובת על הקיר - פשוט תפרוש!

 

[natyh]

אתה מתפרץ לדלת פתוחה אלון

המראתי בשבת ? אם לא אז מדוע ? זיהיתי שאסור לי להמריא באותו יום ווויתרתי.

 

[חגי]

ושוב בעניין העברית לתשומת ליבך

כי בצומת יש בדרך כלל מכוניות. ולא הבנתי מה רע ב- "האישה והילדים"

 

[הר לב ארנון]

../images/Emo23.gifאתה חי??

אם כן צור קשר איתי בבקשה ארנון הר לב בקשר למגבלות רוח להמראה לדרגה 2 בסע"מ כתוב 15-20 מיל שזה 24-32 קמ"ש 30 מעלות מציר ההמראה. קיבלתי מידע לעגור שהרוח לא הייתה במגבלות אלו! בברכה ארנון הר לב עגור

 

[נולד לעוף]

תלוי באיזה שלב של היום מדברים

בשלב הרלוונטי להוצאת החניך (אותי), הרוח כן היתה במגבלות (הרי כתבתי את זה באופן הכי ברור.. מה לא היה מובן). אני מדגיש שוב (למי שקשה להבין)! אני הוצאתי מהכיס את מד הרוח, מדדתי את הרוח, החזרתי את מד הרוח לכיס, ומייד אחרי זה נקשרתי. האים זה מספיק ברור עכשיו לכל הבוחשים במרק?? וזה רבותי, המידע הכי מדוייק שתקבלו....!

 

[natyh]

בזמן ההמראה של החניכים או ניסיונות

הרוח היתה במגבלות . הבעיה לא היתה בזמן ההמראה הרוח היתה מאד משבית ומאד חזקה אחרי ההמראה . כבר אחרי המראת החניך הראשון ניסה בוגר קורס גולש דרגה 2 להמריא וביטל את המראתו , זה היה ממש אחרי המראת החניך או דקות בודדות מאוחר יותר ויתכן שאותו חניך היה עדיין באויר כאשר הרוח היתה מעבר למגבלות ואכן הגולש ביטל את ההמראה והמתין. הבעיה לא היתה המראה או נחיתה הבעיה היתה תנאים שהשתנו בצורה מאד פתאומית , ופעילות חזקה . קשה לומר שהיתה כאן עבירה על המגבלות כי לא היתה כזו . השאלה היא אם זה היה צעד חכם להביא חניכים לאתר ולדעתי גם אם זה לא היה מעבר למגבלות , זה לא היה חכם לעשות זאת בתנאים שמשתנים בצורה כל כך דרסטית ופתאומית. אותו חניך שענה בקשר להמראה שלו , מדד את התנאים לפני המראתו ואחר כך המתין לאיסוף בשדה הנחיתה כך שאינו יודע מה היו התנאים בזמן שהמתין למטה אגב גולש דרגה 2 חדש נוסף הגיע לאתר קצת לפני המראת החניך הראשון ומיד נסע לכיוון מבוא חמה כדי שלא להמריא במקום, זהו המידע היותר מלא ומשקף את מה שאירע . . .

 

[נולד לעוף]

אותו חניך, כפי שאתה קורה לי, כבר

לא היה באוויר בזמן שהגולש המוסמך רצה להמריא. ואיך אני יודע את זה אתה שואל??? ובכן: א. כי הוא חיכה שאני אנחת. ב. לכולנו יש מכשיר קשר, ולכן הייתי מעודכן. ג. אותו גולש רצה שגיא יעזור לו עם ההמראה, וגיא ,כמובן, היה עסוק איתי. נתי, הכי מצחיק אותי זה איך שאתה היחיד שיודע מה כל אחד הרגיש וחשב במיוחד לאור העובדה שהיית עסוק בכל מיני דברים כמו: הרכבת הגלשן שלך, בלהיכנס לרתמה שלך בלי לרכוס אותה, בלהפוך חזרה את הגלשן שלך כי אתה לא יודע שצריך לשמור על האף ביום עם רוח ובאופן כללי עסוק בלפחד ולכעוס על כל העולם על כך (אפילו על מזג האוויר). אני פשוט תוהה איך יכול להיות ששמת לב לכל מה שקורה עם כולם כאשר אתה הוא זה שהיית הכי לא בפוקוס שם? הגולש שרצה להמריא אחרי הוא במקרה (או שלא במקרה) גם חבר שלי, והוא גם סיפר לי שהוא לא הרגיש בטוח כאשר התכוון להמריא. הוא עשה את הדבר כי נכון וביטל את ההמראה. זכותו וגם חובתו לנהוג כך!! אתה אמנם מפרש את זה כתנאים מעבר למגבלות, אבל זו רק פרשנות שלך. התנאים בהחלט יכולים להיות טובים, ועדיין גולש ירגיש לא בטוח. זו הרגשתו הסובייקטיבית, והיא לא חייבת לשקף את מה שאתה טוען. בחייאת נתי, תפסיק כבר עם כל השטויות שלך. יש לך כנראה יותר מידי זמן פנוי (ולנו אין). מצא לך תחביב אחר שמתאים לך יותר, ועזוב אותנו באמא ש'ך.

 

[natyh]

מה שכתבת

מאשר שהיית למטה בשדה הנחיתה . כך שאינך יודע מה קרה למעלה . מכשיר הקשר שלך לא קלט שיחות שנעשו בין האנשים למעלה ואין לך שום מושג מה קרה מאחר ולא היית שם . בענין שאר התגובה שלך היא לא שוה תגובה .

 

[נולד לעוף]

למה אתה צריך ציפור שתלחש לך?

הרי כתבתי את זה בצורה ברורה בשרשור שפתחתי על היום המוצלח שהיה לי. החניך(ים??) של גיא שהמריא(ו) הייתי אני.. ההמראה שלי הייתה ב- 10.30 בדיוק (מה לעשות, בדקתי) ועצמת הרוח הייתה 23 קמ"ש (מה לעשות, גם את זה בדקתי לפני שנקשרתי). יש לציין שההפרש בין נקודות הקיצון של המשבים היה כ- 5 קמ"ש (כן, גם זה מדוד). חגורת העילוי של הרכס הייתה נוחה ורחבה, וכמו שציינתי בהודעה הקודמת שרשמתי, עד מעל דבורייה צברתי גובה (ללא טיסת רכס, אלא בטיסה ישרה לכיוון שדה הנחיתה). חגי, הטיסה שלי הייתה (אם להשתמש במילים שלך) "לחם וחמאה". לא נלחמתי ולא היה לי סוער. הרגשתי שעברתי תרמיקה או שתיים, אבל "סימפטיות" כאלה, לא מהסוג שמערבב אותך וזורק אותך קיבינימט, אלא רחבות כאלה ונעימות. האם חדשה לך העובדה שבמשך היום התנאים משתנים? גיא הוציא אותי לאוויר כאשר התנאים התאימו לי, וכאשר התייצבתי בחזרה בעמדה לטיסה שנייה (ולוקח לי הרבה זמן לקפל את הגלשן שלי כי אני פדנט לא נורמאלי

), הודיע לי גיא שאני כבר לא יכול להמריא. אז אני לא ממש מבין איפה הבעיה. אגב, שלושה גולשים רבי ניסיון היו שם וטסו באותו יום, ואף אחד מהם לא קיטר על פעילות עצבנית. אם עדכן אותך גולש רב ניסיון שלא היה שם, הייתי לוקח את הדיווח שלו בעירבון מוגבל למרות ניסיונו הרב (הוא פשוט לא היה שם)... אם העדכון שלך מגיע מאיזה שהוא "גולש" ממורמר, שמתוסכל מזה שהוא חושש מידי להמריא בתנאים טובים, אז עאכו"כ שהייתי לוקח אותו בעירבון מוגבל. ... אני מתאר לעצמי שדברי במשפט האחרון כבר יגררו תגובה זועמת, אבל זה מרתיח אותי, ולא יכולתי להישאר אדיש נוכח יריקות הארס חסרת הרסן וחסרת הבושה של מישהו שמאשים את כל העולם בטעויותיו וחולשותיו.

 

[מיקי וייס]

ספורט אקסטרים ומצב נפשי

לדעתי, אדם שאינו מודע לעצמו, לתחושתיו ואיפה תחושות אלה עלולות להיות לו לרועץ, ינסה לפתח בעצמו קודם כל את החוליה החסרה הזאת (מודעות) ורק אחר כך יתחיל לקחת על עצמו סיכונים. כל זאת כאשר הוא יודע את מידת הסיכון ואת יכולותיו. על החניך לסמוך באופן מחלט על מדריכו. אם אין אמון מלא, שיחפש מדריך אחר ואם לא ימצא כזה, שיפרוש לתחום אחר. קורה לי עד היום, שאני מוותר על המראה, גם כשכל האחרים ממריאים. קורה לי גם שאני קם בבקר, ולמרות שהתנאים מבטיחים, אני שומע לקול הפנימי שלי ונמנע. בסופו של דבר, זכותו המלאה של כל חניך להחליט לותר על המראה, גם כשהמדריך מעודדו להמריא. ההמראה חייבת להתבסס על אופטימיות והרמוניה של כל הגורמים. נתי, אם אתה חש שמשהו בהרמוניה הזאת פגום, תקבע לך את הקצב האישי שלך. אף אחד לא לוחץ עליך למהר. סע באוטוסטרדה 80 קמ"ש. זה בסדר גמור. אבל אני מנסה להגיד לך, שהבעיה שלך היא לא המדריך או התנאים. תביט אל תוך עצמך פנימה. עזוב כרגע את מה שעושים האחרים ואל תהיה המוכיח בשער. ועוד: מדריך איננו פסיכולוג ואין לו הכלים לראות ולהבין סערות נפש כאלה ואחרות. כאן כל אחד אחראי לעצמו. תפקידו של המדריך, לעודד להמריא מצד אחד, אך גם לעודד הימנעות מהמראה, כשיש לו חשד שמשהו באותה הרמוניה אינו שלם.