PennyPacker
New member
חסומה פסיכולוגית או שזה פשוט לא זה?
היי לכולם , שמי פני בת 25 , במקור מקנדה. לפני כשנה בערך הכרתי בחור ישראלי בקנדה כאשר הייתי בביקור משפחתי ארוך. הקשר בינינו התפתח בצורה מהירה מאוד , גרנו שם ביחד במשך שלושה חודשיים ולאחר מכן טסנו לטיול משותף בארה''ב שבסיומו הוא היה חייב לחזור לישראל ואילו אני נשארתי בקנדה אצל משפחתי. רוב התקופה יחדיו בחו''ל הייתה מקסימה בשבילי , הוא נתן מעצמו פשוט המון בשבילי וגרם לי להרגיש נאהבת כמו שאף פעם לא הרגשתי. החלטנו להחזיק את הקשר ולשמור אמונים עד שגם אני אחזור לארץ לאחר מספר חודשים. "תקופת ההמתנה" הייתה קשה לשנינו ,הרגשות הטשטשו , הקשיים שהיו לו בארץ התווספו למרחק ממני , ואילו לי הייתה קשה ההרגשה שאני מפספסת גברים אחרים שהתעניינו בי באותה תקופה , אך הפחד לפספס את מה שיש לי איתו היה גדול מכך ולכן נשארנו יחד. מאז שחזרתי לארץ היחסים בינינו לא כמו שהיו בחו''ל , אנחנו רבים המון , ומעבר לכך אני לא בטוחה בקשר שלי איתו , הוא מרגיש את זה וזה כמובן מקשה עליו המון. דיברנו על כך ואנחנו עומדים לסיים את הקשר הזה כי הוא מרגיש שאני לא שם איתו , שאני לא באמת אוהבת אותו , אבל אני עדיין לא בטוחה בסיום הקשר ומפחדת שאני עושה טעות. לפני הבחור הזה היה לי רק קשר אחד רציני של חצי שנה שגם הוא התחיל כהבטחה גדולה , אך עד מהרה הייתי מאוד מבולבלת ופתאום לא בטוחה באהבה שלי (כמו עכשיו) והחלטתי שאני לא אוהבת באמת את הבחור. לכן קשה לי מאוד להשוות את הרגש שיש לי לבחור הנוכחי למשהו בעבר , שכן אינני יודעת אם זאת באמת אהבה. הסיבה שלשמה אני פונה אליכם לעזרה היא שאני לא יודעת אם הבעיה בעצם טמונה בי , בעברי , שיוצרת איזשהו מחסום פסיכולוגי(בן זוגי טוען שעברי מונע ממני להתקרב לאנשים שנותנים לי יותר מדי אהבה כי אינני רגיל לכך ואני מפחד מכך) שאינני יכולה לאהוב לאורך זמן (עברתי מספר תקופות קשות בילדותי ובנערותי , במסגרת הבית ובמסגרת החברתית) ואולי טיפול פסיכולוגי יוכל לשחרר אותי לאהוב את הבנאדם שאני כרגע איתו(כי הוא באמת מקסים ובאמת אוהב אותי). או שמא זה פשוט לא היה "זה" ולא יהיה "זה". אני ממש אודה לכל מי שחושב שיוכל להגיד משהו שיעזור לי להבין את עצמי יותר טוב. תודה פני
היי לכולם , שמי פני בת 25 , במקור מקנדה. לפני כשנה בערך הכרתי בחור ישראלי בקנדה כאשר הייתי בביקור משפחתי ארוך. הקשר בינינו התפתח בצורה מהירה מאוד , גרנו שם ביחד במשך שלושה חודשיים ולאחר מכן טסנו לטיול משותף בארה''ב שבסיומו הוא היה חייב לחזור לישראל ואילו אני נשארתי בקנדה אצל משפחתי. רוב התקופה יחדיו בחו''ל הייתה מקסימה בשבילי , הוא נתן מעצמו פשוט המון בשבילי וגרם לי להרגיש נאהבת כמו שאף פעם לא הרגשתי. החלטנו להחזיק את הקשר ולשמור אמונים עד שגם אני אחזור לארץ לאחר מספר חודשים. "תקופת ההמתנה" הייתה קשה לשנינו ,הרגשות הטשטשו , הקשיים שהיו לו בארץ התווספו למרחק ממני , ואילו לי הייתה קשה ההרגשה שאני מפספסת גברים אחרים שהתעניינו בי באותה תקופה , אך הפחד לפספס את מה שיש לי איתו היה גדול מכך ולכן נשארנו יחד. מאז שחזרתי לארץ היחסים בינינו לא כמו שהיו בחו''ל , אנחנו רבים המון , ומעבר לכך אני לא בטוחה בקשר שלי איתו , הוא מרגיש את זה וזה כמובן מקשה עליו המון. דיברנו על כך ואנחנו עומדים לסיים את הקשר הזה כי הוא מרגיש שאני לא שם איתו , שאני לא באמת אוהבת אותו , אבל אני עדיין לא בטוחה בסיום הקשר ומפחדת שאני עושה טעות. לפני הבחור הזה היה לי רק קשר אחד רציני של חצי שנה שגם הוא התחיל כהבטחה גדולה , אך עד מהרה הייתי מאוד מבולבלת ופתאום לא בטוחה באהבה שלי (כמו עכשיו) והחלטתי שאני לא אוהבת באמת את הבחור. לכן קשה לי מאוד להשוות את הרגש שיש לי לבחור הנוכחי למשהו בעבר , שכן אינני יודעת אם זאת באמת אהבה. הסיבה שלשמה אני פונה אליכם לעזרה היא שאני לא יודעת אם הבעיה בעצם טמונה בי , בעברי , שיוצרת איזשהו מחסום פסיכולוגי(בן זוגי טוען שעברי מונע ממני להתקרב לאנשים שנותנים לי יותר מדי אהבה כי אינני רגיל לכך ואני מפחד מכך) שאינני יכולה לאהוב לאורך זמן (עברתי מספר תקופות קשות בילדותי ובנערותי , במסגרת הבית ובמסגרת החברתית) ואולי טיפול פסיכולוגי יוכל לשחרר אותי לאהוב את הבנאדם שאני כרגע איתו(כי הוא באמת מקסים ובאמת אוהב אותי). או שמא זה פשוט לא היה "זה" ולא יהיה "זה". אני ממש אודה לכל מי שחושב שיוכל להגיד משהו שיעזור לי להבין את עצמי יותר טוב. תודה פני