הרהורים בקשר לקצבת ילדים ונספחיה
כדי לשמור על גודל אוכלוסיה צריכה כל אשה ללדת בממוצע כ 2 ילדים (למעשה 1.9 אך כל המספרים בקרוב בלבד), בארצות שונות אשה יולדת בממוצע 1.7 ולכן האוכלוסיה קטנה והן משתדלות לפתור בעית ההזדקנות ע"י עידוד הגירה.
בארץ הגידול הוא בערך 3.1 ילדים לאשה בממוצע, כלומר האוכלוסיה גדלה, הבעיה עם הממוצע שבשני מגזרים שונים, החרדים והבדווים מספר הלידות רב בהרבה .
קיצבאות הילדים לא ניתנות לילדים אלא להורים כדי לעודד יותר לידות, דבר שהיה חשוב מאד מבחינה דמוגרפית עם קום המדינה - קיצבאות הילדים הן קצה הקרחון בהוצאות הממשלה על ילג, למעשה אם נבדוק בתקציבי החינוך והבריאות בלבד (בלי להתייחס להשלמת הכנסה, הקלות בארנונה ועוד) נמצא שהמדינה מסבסדת כל ילד בממוצע מהיוולדו עד גיל 18 בכחצי מליון שקל, כלומר ניתן לראות (מבחינה סטטיסטית בלבד) כאילו משפחה עם 10 ילדים מקבלת מהמדינה מענק של 5 מליון שקל - דבר שקיצבאות הילדים מתגמדות לידו - ונשאלת השאלה האם זה הוגן שמשפחות המחליטות לא ללדת ילד שלישי בגלל קשיי פרנסה תשלמנה עבור גידול ילד תשיעי של משפחה בדווית או חרדית שתרומתה לכלכלת המדינה נמוכה בהרבה מהממוצע
מסקנה - ביטול קיצבאות הילדים (והוכח סטטיסטית שכשהוקטנו הקיצבאות ירד מספר הלידות הממוצע לאישה חרדית וכשהועלו גדל) יביא למדינה חסכון כספי אדיר בהוצאות לחינוך ובריאות שניתן יהיה לממשו בגידול ילדים יותר משכילים ויותר בריאים.