חפירה בזיכרונות קשים

כשגרתי בבית בהתחלה התעקשתי להמשיך ויכוחים אינטלקטואליים ואחר כך כשלא התעקשתי והיו רגילים הפסיקו אתי שיחות באופן מלאכותי ומעצבן, התרגזו על כל דבר שעשיתי, הכריחו אותי לשמוע מה אימא מרגישה במקום להסביר לי מה עשיתי, ואיימו לגרש אותי מהבית אף שאמרתי שאני פוחד למות מרעב ברחוב. פעם אבא משך אותי בערב כשהייתי בפיג'מה לחכות עשר דקות בחוץ ליד הדלת, אז הלכתי לשכנים חברים ואמרתי להם שגירשו אותי ושאני רוצה לגור אצלם, הלכנו לדבר עם הוריי והוריי טענו נגדי שהעללתי עליהם.

חברתי הראשונה הייתה מאוד בעייתית והייתה קוראת לי חנון כי אני אוהב ללמוד ואוהב מדע. היא לא חיבבה אותי ונשארתי אתה 4 שנים כי אהבתי אותה. הוריה היו משוגעים, אימה הייתה מושכת לה בשערות כשלא הצליחה בשיעורי הבית. אני הייתי עוזר לה בשיעורי הבית. פעם אביה החזק אמר לנו לא להיכנס למטבח כשאינם בבית, והיינו נכנסים בכל זאת אז הוא נכנס ובעט בי ופעם אחרת משך אותי בכוח מסיבה אחרת. היא בגדה בי עם החבר הקודם החלאה שלה, וסלחתי לה. אחר כך נפרדנו ואמרה שהיא לא סובלת אותי, התקשרתי אליה כמה פעמים וניתקה ואמרה לי לא להתקשר עוד.

היו לי בארגון אחד פסיכולוג קליני גאון ועובדת השמה. עובדת ההשמה הייתה האישה שהכי אהבתי בחיים. הייתה מלאה חמידות, עדינות, שמחה ורגשות. אמרה לי שהיא מצטערת שאין לנו זמן לשוחח על דברים אישיים. פעם היה לי מנהל עבודה שאהבה ואמרה שיש לו הומור של איש צבא. צחקה מבדיחותיי ומהדרך שחיקיתי עובדת. לקראת סוף הטיפול קניתי לה מתנה יפה אז הנחתה אותי כל הפגישה להגיד בשביל מה המתנה. הפסיכולוג מאוד עזר לי אבל לא הבין שאהבתי את העובדת כי הסתרתי את רגשותיי בעזרת פילוסופיה. הוא עשה לי מבטים מאיימים כשעבר לידנו. פעם אמרתי כמו בשגיאה בגלל פליטת פה שיש לעובדת "סל-שעות" שעומד להיגמר, אז אמר שהוא חושב שאני לא צריך אותה וזה השתיק אותי והפחיד אותי מאוד. אחר כך איבדתי שליטה והתחלתי להטריד אותה, אז הפסיכולוג התעלל בי, הציג אותי כרודף נשים בלי כוונות רגשיות ואמר לי: "תמצא לך בחורה בגיל שלך וברמה שלך, אם מישהי אמרה לך שיש לה חבר אתה לא מדבר אתה, רק בשבילך לא זה אולי כן, יש קשרים שהם ככה ויש קשרים שהם ככה ואתה לא אמור לקרב את הקשר, האם אתה חושב שאתה חכם ושההורים שלך חינכו אותך, אם מישהו אמר לך שאתה בן זונה ואידיוט ומנייק וכלב וחמור אתה עוזב אותו". הוא ניסה לגלות בדרך מתוחכמת אם שכבתי עם חברה אחת מפוקפקת שמצאתי, ופעם בלבל אותי בכוונה ופתח את הדלת בתקווה להראות לפקידות שבלבל אותי. פחדתי לדבר על העובדת והפסיכולוג ניצל את זה לדבר אתי על יחסיי עם בנות באופן כללי. זה הזיק קשה לתקשורת שלי.
 
נערך לאחרונה ב:

שירה כמים 1959

Well-known member
ש
כשגרתי בבית בהתחלה התעקשתי להמשיך ויכוחים אינטלקטואליים ואחר כך כשלא התעקשתי והיו רגילים הפסיקו אתי שיחות באופן מלאכותי ומעצבן, התרגזו על כל דבר שעשיתי, הכריחו אותי לשמוע מה אימא מרגישה במקום להסביר לי מה עשיתי, ואיימו לגרש אותי מהבית אף שאמרתי שאני פוחד למות מרעב ברחוב. פעם אבא משך אותי בערב כשהייתי בפיג'מה לחכות עשר דקות בחוץ ליד הדלת, אז הלכתי לשכנים חברים ואמרתי להם שגירשו אותי ושאני רוצה לגור אצלם, הלכנו לדבר עם הוריי והוריי טענו נגדי שהעללתי עליהם.

חברתי הראשונה הייתה מאוד בעייתית והייתה קוראת לי חנון כי אני אוהב ללמוד ואוהב מדע. היא לא חיבבה אותי ונשארתי אתה 4 שנים כי אהבתי אותה. הוריה היו משוגעים, אימה הייתה מושכת לה בשערות כשלא הצליחה בשיעורי הבית. אני הייתי עוזר לה בשיעורי הבית. פעם אביה החזק אמר לנו לא להיכנס למטבח כשאינם בבית, והיינו נכנסים בכל זאת אז הוא נכנס ובעט בי ופעם אחרת משך אותי בכוח מסיבה אחרת. היא בגדה בי עם החבר הקודם החלאה שלה, וסלחתי לה. אחר כך נפרדנו ואמרה שהיא לא סובלת אותי, התקשרתי אליה כמה פעמים וניתקה ואמרה לי לא להתקשר עוד.

היו לי בארגון אחד פסיכולוג קליני גאון ועובדת השמה. עובדת ההשמה הייתה האישה שהכי אהבתי בחיים. הייתה מלאה חמידות, עדינות, שמחה ורגשות. אמרה לי שהיא מצטערת שאין לנו זמן לשוחח על דברים אישיים. פעם היה לי מנהל עבודה שאהבה ואמרה שיש לו הומור של איש צבא. צחקה מבדיחותיי ומהדרך שחיקיתי עובדת. לקראת סוף הטיפול קניתי לה מתנה יפה אז הנחתה אותי כל הפגישה להגיד בשביל מה המתנה. הפסיכולוג מאוד עזר לי אבל לא הבין שאהבתי את העובדת כי הסתרתי את רגשותיי בעזרת פילוסופיה. הוא עשה לי מבטים מאיימים כשעבר לידנו. פעם אמרתי כמו בשגיאה בגלל פליטת פה שיש לעובדת "סל-שעות" שעומד להיגמר, אז אמר שהוא חושב שאני לא צריך אותה וזה השתיק אותי והפחיד אותי מאוד. אחר כך איבדתי שליטה והתחלתי להטריד אותה, אז הפסיכולוג התעלל בי, הציג אותי כרודף נשים בלי כוונות רגשיות ואמר לי: "תמצא לך בחורה בגיל שלך וברמה שלך, אם מישהי אמרה לך שיש לה חבר אתה לא מדבר אתה, רק בשבילך לא זה אולי כן, יש קשרים שהם ככה ויש קשרים שהם ככה ואתה לא אמור לקרב את הקשר, האם אתה חושב שאתה חכם ושההורים שלך חינכו אותך, אם מישהו אמר לך שאתה בן זונה ואידיוט ומנייק וכלב וחמור אתה עוזב אותו". הוא ניסה לגלות בדרך מתוחכמת אם שכבתי עם חברה אחת מפוקפקת שמצאתי, ופעם בלבל אותי בכוונה ופתח את הדלת בתקווה להראות לפקידות שבלבל אותי. פחדתי לדבר על העובדת והפסיכולוג ניצל את זה לדבר אתי על יחסיי עם בנות באופן כללי. זה הזיק קשה לתקשורת שלי.
איזה חיים קשים
ואנשים מתעתעים.
כל הכבוד ששרדת הכול
ונשארת כאן כדי לספר.
 
אני שולח שירים שלי לאמי שהיא אמנית מקצועית ומגיבה במקצועיות לשירים שהיא אוהבת. שלחתי לה את זה וכעסה עליי מאוד כי היא לא אוהבת את עובדת ההשמה ולא רוצה לשמוע עכשיו כשהיא זקנה ומרגישה רע שאני חושב שהתעללו בי בבית. קיוויתי שתשתכנע שעובדת ההשמה נהדרת. בסך הכול הוריי אנשים נהדרים ועשו בשבילי המון, למשל פעם נלחמה אמי כדי שיקבלו אותי לחטיבת הביניים למרות הקשיים שלי. לי גם יש בעיית תקשורת, למידה ותפקוד קלה. פעם אמי אמרה לי שגם אני הייתי עושה להם דברים איומים בבית. עכשיו אנחנו ביחסים טובים. אגב, לא מזמן כתבתי להוריי זיכרון שלי שפעם חשדנו בגלל חלום משותף שאבי בגד באימא כשהיה בצרפת, והם לא זכרו והכחישו מכל וכל. אני בטוח שלא בגד ולא שיקר, הוא אדם טוב והוריי ביחסים מצוינים. כנראה אמר משהו בצורה שפירשנו לא נכון.
 
נערך לאחרונה ב:

שירה כמים 1959

Well-known member
אני שולח שירים שלי לאמי שהיא אמנית מקצועית ומגיבה במקצועיות לשירים שהיא אוהבת. שלחתי לה את זה וכעסה עליי מאוד כי היא לא אוהבת את עובדת ההשמה ולא רוצה לשמוע עכשיו כשהיא זקנה ומרגישה רע שאני חושב שהתעללו בי בבית. קיוויתי שתשתכנע שעובדת ההשמה נהדרת. בסך הכול הוריי אנשים נהדרים ועשו בשבילי המון, למשל פעם נלחמה אמי כדי שיקבלו אותי לחטיבת הביניים למרות הקשיים שלי. לי גם יש בעיית תקשורת, למידה ותפקוד קלה. פעם אמי אמרה לי שגם אני הייתי עושה להם דברים איומים בבית. עכשיו אנחנו ביחסים טובים. אגב, לא מזמן כתבתי להוריי זיכרון שלי שפעם חשדנו בגלל חלום משותף שאבי בגד באימא כשהיה בצרפת, והם לא זכרו והכחישו מכל וכל. אני בטוח שלא בגד ולא שיקר, הוא אדם טוב והוריי ביחסים מצוינים. כנראה אמר משהו בצורה שפירשנו לא נכון.
אולי עדיף לא לערבב יחסים אישיים ויחסים מקצועיים
 
ברור שעדיף, אבל אהבתי אותה כאדם בגלל אישיותה הנהדרת והיא חשובה לי, והאדם חשוב מהעבודה. אפשר לדבר על מה שרוצים, ואחרי שגומרים לעבוד ביחד אם יש עניין ורגש אפשר להמשיך ולשמור קשר. הרי כתבתי שהיא האישה שהכי אהבתי בחיים, אולי אף האדם שהכי אהבתי בחיים.
 
לא, היא ממש אמנית רצינית ומבקרת את יצירותיי בכל הכנות והמקצועיות ואני סומך על דעתה. בזמן האחרון היא אומרת שהתחלתי לכתוב מהר מדי ובקלות ואני צריך לחזור לקרוא שירה טובה כדי לכתוב היטב.
 
נערך לאחרונה ב:

שירה כמים 1959

Well-known member
לא, היא ממש אמנית רצינית ומבקרת את יצירותיי בכל הכנות והמקצועיות ואני סומך על דעתה. בזמן האחרון היא אומרת שהתחלתי לכתוב מהר מדי ובקלות ואני צריך לחזור לקרוא שירה טובה כדי לכתוב היטב.
בהצלחה
 
באמת מוזר שהאדם שהכי אהבתי בחיים ושתמיד הרגשתי אליו אהבה אדירה שאין לתאר, היה דווקא מטפלת שלי: המקצוע עם הכי הרבה ריחוק רגשי חמור. לא פלא שקרו לי דברים כל כך נוראים.
 
למעלה