|חפירה|עוד מעט זה שנה מאז Como Ama Una Mujer
ב-27 למרץ 2007 ג'ניפר שחררה את אלבום האולפן השישי שלה (והשביעי בסה"כ), Como Ama Una Mujer. האלבום הוקלט במשך שנתיים בערך, והוא אלבום הבכורה שלה בשפה הספרדית (מאחר וידוע שכבר בסביבות 2002 היא התחילה בהקלטות - כנראה שהאלבום הספרדי ה"מקורי" נגנז מתישהו). כתבתי את זה בעבר, ואני עוד אכתוב ואומר את זה הרבה - לדעתי מדובר באלבומה הטוב ביותר של ג'ניפר (שחולק את המקום הראשון עם JLo האגדי מ-2001). ציפיות שנבנו במשך מספר שנים (למעשה, מאז שהתחילה חרושת השמועות על האלבום הספרדי הראשון, ההוא הגנוז..) באו על סיפוקן, עם אלבום שמציג את ג'ניפר באור שונה לחלוטין ממה שהורגלנו אליו: אישי יותר, רציני יותר ו-ווקאלי הרבה יותר. מבחינתי - אלבום צריך לעמוד במבחן הזמן, ואם שנה אחרי שהדיסק יצא אני עדיין מקשיב לו לעיתים קרובות (עכשיו קצת פחות, בגלל "רמזים" המופתי..), כנראה שמדובר ב"תחילתה של ידידות מופלאה" (אני יודע שאתם עומדים להקיא מרוב דרמטיות, אבל הייתי חייב). מצד שני - מספר חודשים לאחר מכן, ג'ניפר עשתה תפנית של 180 מעלות, ושחררה אלבום מגוחך העונה לשם "Brave". במקום להמשיך את ההצלחה והאיכות של Como Ama Una Mujer, התקבל אלבום שנראה כאילו הוציאו אותו באמצע העבודה, כאילו הקליטו בשבילו בדיוק 12 שירים בלי לסנן, כאילו שחררו אותו רק כדי לומר שג'ן שחררה אלבום גם באנגלית. מלבד Brave הכיפי ו- Hold It, Don't Drop It המופתי, מדובר בדיסק הכי מאכזב של הגברת לופז. ההתלהבות והאכזבה משני האלבומים נראית לי די דומה למה שקרה לי עם "רמזים" של ריטה (שכל מחמאה שאנסה לתת לו רק תמעיט מערכו) לעומת "רגע לפני ש..." המעפן של שירי מימון. על האחרון מביניהם כתבתי ממש לאחרונה, ובקצרה אפשר לומר שהזמרת עם אחד הקולות הכי גדולים בארץ שחררה את אחד הדיסקים הכי נחותים בזמן האחרון. כמו ש-Como Ama Una Mujer גרם לי להתאהב מחדש בג'ן, ככה "רמזים" גורם לי להתאהב בריטה, וכמו ש-Brave הוא האכזבה הגדולה של השנה מבחינתי במוזיקה הלועזית, ככה "רגע לפני ש..." מאכזב אותי בז'נאר המקומי. אני יודע, חפרתי, פשוט בימים האחרונים ההשוואה הזו "התיישבה" עליי והייתי חייב לכתוב את זה. לסיכום: Como Ama Una Mujer ו-"רמזים" זוכים אצלי ל-5 כוכבים כ"א. Brave מקבל כוכב וחצי (וגם זה רק בזכות השירים Hold It Don't Drop It ו- Brave) "רגע לפני ש..." מקבל חצי כוכב (הודות ל-"כשהלכת"). תרגישו חופשי להסתלבט עליי
מעבר לזה, אני אשמח לתגובות
ב-27 למרץ 2007 ג'ניפר שחררה את אלבום האולפן השישי שלה (והשביעי בסה"כ), Como Ama Una Mujer. האלבום הוקלט במשך שנתיים בערך, והוא אלבום הבכורה שלה בשפה הספרדית (מאחר וידוע שכבר בסביבות 2002 היא התחילה בהקלטות - כנראה שהאלבום הספרדי ה"מקורי" נגנז מתישהו). כתבתי את זה בעבר, ואני עוד אכתוב ואומר את זה הרבה - לדעתי מדובר באלבומה הטוב ביותר של ג'ניפר (שחולק את המקום הראשון עם JLo האגדי מ-2001). ציפיות שנבנו במשך מספר שנים (למעשה, מאז שהתחילה חרושת השמועות על האלבום הספרדי הראשון, ההוא הגנוז..) באו על סיפוקן, עם אלבום שמציג את ג'ניפר באור שונה לחלוטין ממה שהורגלנו אליו: אישי יותר, רציני יותר ו-ווקאלי הרבה יותר. מבחינתי - אלבום צריך לעמוד במבחן הזמן, ואם שנה אחרי שהדיסק יצא אני עדיין מקשיב לו לעיתים קרובות (עכשיו קצת פחות, בגלל "רמזים" המופתי..), כנראה שמדובר ב"תחילתה של ידידות מופלאה" (אני יודע שאתם עומדים להקיא מרוב דרמטיות, אבל הייתי חייב). מצד שני - מספר חודשים לאחר מכן, ג'ניפר עשתה תפנית של 180 מעלות, ושחררה אלבום מגוחך העונה לשם "Brave". במקום להמשיך את ההצלחה והאיכות של Como Ama Una Mujer, התקבל אלבום שנראה כאילו הוציאו אותו באמצע העבודה, כאילו הקליטו בשבילו בדיוק 12 שירים בלי לסנן, כאילו שחררו אותו רק כדי לומר שג'ן שחררה אלבום גם באנגלית. מלבד Brave הכיפי ו- Hold It, Don't Drop It המופתי, מדובר בדיסק הכי מאכזב של הגברת לופז. ההתלהבות והאכזבה משני האלבומים נראית לי די דומה למה שקרה לי עם "רמזים" של ריטה (שכל מחמאה שאנסה לתת לו רק תמעיט מערכו) לעומת "רגע לפני ש..." המעפן של שירי מימון. על האחרון מביניהם כתבתי ממש לאחרונה, ובקצרה אפשר לומר שהזמרת עם אחד הקולות הכי גדולים בארץ שחררה את אחד הדיסקים הכי נחותים בזמן האחרון. כמו ש-Como Ama Una Mujer גרם לי להתאהב מחדש בג'ן, ככה "רמזים" גורם לי להתאהב בריטה, וכמו ש-Brave הוא האכזבה הגדולה של השנה מבחינתי במוזיקה הלועזית, ככה "רגע לפני ש..." מאכזב אותי בז'נאר המקומי. אני יודע, חפרתי, פשוט בימים האחרונים ההשוואה הזו "התיישבה" עליי והייתי חייב לכתוב את זה. לסיכום: Como Ama Una Mujer ו-"רמזים" זוכים אצלי ל-5 כוכבים כ"א. Brave מקבל כוכב וחצי (וגם זה רק בזכות השירים Hold It Don't Drop It ו- Brave) "רגע לפני ש..." מקבל חצי כוכב (הודות ל-"כשהלכת"). תרגישו חופשי להסתלבט עליי