חפשו את ההבדלים..גלובס ביזפורטל דה מרקר......

[פגסוססססססס]

חפשו את ההבדלים..גלובס ביזפורטל דה מרקר......

האם תפקידו של עיתונאי באתר כלכלי לדאוג
ולקדם רעיונות סוציליסטים , או שתפקידו לדווח
על חדשות כלכליות בזמן אמת ?

כך מסתבר עורכים בעיתונות כלכלית
מתחרים בניהם על התואר הנכסף,
"הפרס הישראלי לתקשורת כלכלית איכותית ניתן עבור עיתונאות או תקשורת כלכלית אמיצה המדווחת על נושאים כלכליים כהווייתם, ללא התחשבות בגורמים עסקיים, פוליטיים, תקשורתיים ואחרים. הפרס ניתן לעיתונאי, פובליציסט או כל אדם אשר תרם תרומה משמעותית ואמיצה לתקשורת כלכלית איכותית בישראל. הפרס מוענק אחת לשנה במסגרת הטקס השנתי של הענקת פרסי האגודה. בשנים הקודמות זכו בפרס: דניאל דורון, גיא רולניק, מוטי בסוק, גד ליאור, נחמיה שטרסלר, גולן חזני ויעל איילון".

ומה לגבי חברות שביטלו את התוכניות שלהם להמשך השקעות בארץ ?
ומה לגבי חברות שסגרו ופיתרו את עובדהם כאן בארץ ?
ומה לגבי משקיעים שהפסידו את כספם כתוצאה מכתבות מוזמנות ?
לפני כחודש כתבה בגלובס על קמטק , רווח של 400% צפוי לחברה...
באותו היום עלתה 25% , למחרת ירדה 20%,
ומאז מדשדשת... אפה האחריות המוסרית שלהם כלפי אותם המשקיעים ?
ומה ההבדל בינם לבן דה מרקר בחסות בר אלי והג"ב ארלוזורוב ?
וכמובן , בל נשכח את מר פינק אם הכתבות הלא מדויקות בלשון המעטה,
כותרות בומבסטיות שלא מחזיקות מים,
והפגנת בוז , ולעג כנגד המשקיעים תוך כדי שמחה לאיד באובדן כספי "המהמרים".........

"ציפורי שומר על הפרדה בין עמדותיו הפרטיות לבין פרשנות מקצועית של נושאי דיווחיו, והוא אינו חושש להציג עמדות אשר הוא מתנגד להם. כתיבתו עניינית, מביאה את מכלול הפרטים והנתונים, וחוללה שינויים של ממש במשק הישראלי.
"בין הישגיו אשר תרמו באופן ישיר וממשי לציבור ולצרכן הישראלי, ניתן למנות את ההעלאה לדיון ציבורי של נושא הרווחים הכלואים, חשיפת הטבות המס לגופים ומגזרים, תחקירים בנושא יוקר מוצרי המזון בישראל לעומת חו"ל, הכלכלה שחורה, חגיגות השכר והפנסיה בבנק ישראל, מצב הרפואה הציבורית ובעיקר הסכומים המופרזים של דמי ניהול אשר נגבו מאזרחי ישראל באמצעות חברות הפנסיה והביטוח.
"המהלכים שנולדו כתוצאה מכתבותיו בתחום זה חסכו לאזרחי ישראל סכום מיצרפי של כמיליארד שקל בשנה. על תרומתו זו לתקשורת כלכלית הוגנת, באופן עקבי וחסר מורא במדינת ישראל, אנו מעניקים לו את הפרס".

 

[פגסוססססססס]

טבע רוצה עוד הנחה במיסוי בפריפריה התאחדות התע

טבע רוצה עוד הנחה במיסוי בפריפריה
התאחדות התעשיינים ערכה דיון לגיבוש המלצות לתיקונים בחוק לעידוד השקעות הון, שבמסגרתו קידמה טבע הפחתה של המס בפריפריה מ־9% ל־6%. ההתאחדות צפויה להמליץ על הגדלת המענקים למפעלים

טבע ( 15,720.0 1.16% הוסף לתיק האישי) דוחפת להקלה נוספת במס חברות - ממס מופחת בשיעור של 9% למפעלים בפריפריה כיום, ל־6% לאחר הכנסת שינויים בחוק לעידוד השקעות הון. ל"כלכליסט" נודע כי כ־30 חברי התאחדות התעשיינים קיימו ביום ראשון פגישה ראשונה לצורך גיבוש עמדת ההתאחדות בנושא החוק לעידוד השקעות הון. עמדה זו תוגש לצוות הממשלתי לבחינת החוק, בראשות מנכ"לית משרד האוצר יעל אנדורן.

נראה כי התאחדות התעשיינים לא מעוניינת לקדם בשלב זה את ההצעה שהעלו נציגי טבע בדיון שנערך שלשום. התעשיינים עדיין לא גיבשו עמדה רשמית, אך נראה כי הכיוון המסתמן הוא המלצה על הגדלת המענקים למפעלים המבצעים השקעות בישראל. בכוונת התעשיינים ללוות עמדה זו בנתונים מטעם ההתאחדות שמראים בכמה תורמת השקעה באמצעות מענק לכלכלה - לטענתם, כל שקל שזורם למענק מתבטא בכסף שמועבר לקופת המדינה בתשלומי מס, בהרחבת מעגלי תעסוקה וכדומה. כיום מסלול המענקים נהנה מתקציב שנתי של 350 מיליון שקל, ולא ברור בכמה יבקשו התעשיינים להגדילו.

המסלול השני של החוק מעניק הטבות למפעלים מייצאים (ש־25% מהיקף פעילותם הוא יצוא) באמצעות הטבות מס. מסלול זה ספג ביקורת ציבורית קשה כאשר נחשפו היקפי הטבות המס שהוענקו עבור שנת 2011 לחברות ענק כמו טבע ואינטל, שנהנו בתקופות מסוימות מ־0% מס על רווחיהן במסגרת החוק. כיום מסלול ה־0% מס אינו פעיל, אך גם לתעשיינים ברור כי אי אפשר לבקש הטבות נוספות במסגרת מסלול זה. בפגישה אף עלה רעיון להטיל תקרה של רווחים מקסימליים שיוכלו להתקבל בהטבת המס. היצואנים הגדולים התנגדו ליוזמה זאת, וטענו כי חברה רב־לאומית יכולה להעביר רווחים למדינה אחרת ולהתחמק מתקרה כזו
עוד רעיונות כללו הקטנת חובת היצוא להטבות מס למפעלים קטנים, במטרה לעודד שחקנים קטנים להגדיל את נתח היצוא שלהם. זאת לאחר שהביקורת על מסלול זה התבססה גם על נתונים ולפיהם עיקר ההטבות זורמות ל־5–8 יצואניות גדולות, בעוד מפעלים קטנים רבים - בעיקר יצואנים בתחילת דרכם - לא מגיעים לרף ה־25% יצוא ובכך לא נהנים מההטבה. כיום הטבת המס הגדולה ביותר שיכולה חברה לקבל היא תשלום מס מופחת של 9% אם היא פועלת בפריפריה, ושל 16% אם היא פועלת במרכז.
בדו"ח לסיכום 2011–2012 שפורסם בחודש שעבר העריך מינהל הכנסות המדינה כי הטבות המס לחברות במסגרת מסלול הטבות המס בחוק לעידוד השקעות הון יסתכמו ב־2013 בסכום של 6.9 מיליארד שקל ובשנת 2014 הן יגיעו ל־7.2 מיליארד שקל.

במינהל בדקו גם את ההטבה ההיסטורית והשנויה במחלוקת של 0% מס, וגילו כי משנת 2007 ארבע החברות שהיו הנהנות המרכזיות של מסלול הטבות המס לא ייצרו הכנסות ממסים המכסות את ההטבות שניתנו להן. ב־2010 המצב הזה היה נכון לכל החברות שקיבלו הטבות מס במסגרת החוק לעידוד השקעות הון - הכנסות המדינה ממסים בגין פעילות כל החברות האלה היו נמוכות ב־1.5% מהטבות המס.