פורים
אני עומד מולך. חי נפשי עומד מולך. ללא המסכה ,זה לא אני. לא כאן. כאן זה פורים תמידי. גם את ,גם אני, ליצני העצבות והבדידות, שזקוקים לקהל שיציץ, בבשרינו הקרוע ושותת הדם. כאן, בסטריפטיז הזה,המסכה, היא האמת. שם, בין האנשים ה``חשופים`` יש כללים ונימוסים ושיקולים, שם ההצגה ואחיזת העיניים. כאן אין מסכות באמת, זאת טעות אופטית.