חצי אמא
זה קרה אתמול - סתם יום רגיל, התישבתי לראות "סקס והעיר" להנאתי. ואז הגיעה סצינת הלידה, שאפילו לא היתה ריאליסטית במיוחד (היא לא התאמצה מדי ויצא לה תינוק נקי ועגלגל בגודל של בן חודשיים בערך...). איכשהו ממעמקי השחור המודחקים שלי, דוקא הסצינה הזאת פתחה לי את הפצע הנורא הזה בלב, זה שחשבתי שהוא כבר די סגור ולא יכול להכאיב עד כדי כך. פתאום זה כל כך שרף, ופתאום הבנתי, שאולי התגברתי על הפציעה הקשה, אבל נשארתי עם נכות איומה: אני חצי אמא! כבר שבעה חודשים שאני חצי אמא. ילדתי אבל אין לי ילד, אהבתי את האהבה החזקה אבל כל מה שיש לי זה זיכרון כואב. איזו נכות! באיזו צורת חיים מוזרה נשארתי! אז יש לי עכשיו תקווה חדשה בבטן, שאני מקווה שתצליח לתקן את הנכות הזו, אבל עד אז הכל עדיין כל כך שביר, כל כך קשה... סיפרתי לבן זוג שלי. הוא שומע, אבל לא ממש מבין. הוא יודע שהוא לא ממש מבין אז הוא שותק ומחבק, שזה בעצם המקסימום שהוא יכול. אבל לספר לכן זה אחרת. תודה תודה תודה לכן שאתן פה, אפילו שלא התנדבתן למשימה.
זה קרה אתמול - סתם יום רגיל, התישבתי לראות "סקס והעיר" להנאתי. ואז הגיעה סצינת הלידה, שאפילו לא היתה ריאליסטית במיוחד (היא לא התאמצה מדי ויצא לה תינוק נקי ועגלגל בגודל של בן חודשיים בערך...). איכשהו ממעמקי השחור המודחקים שלי, דוקא הסצינה הזאת פתחה לי את הפצע הנורא הזה בלב, זה שחשבתי שהוא כבר די סגור ולא יכול להכאיב עד כדי כך. פתאום זה כל כך שרף, ופתאום הבנתי, שאולי התגברתי על הפציעה הקשה, אבל נשארתי עם נכות איומה: אני חצי אמא! כבר שבעה חודשים שאני חצי אמא. ילדתי אבל אין לי ילד, אהבתי את האהבה החזקה אבל כל מה שיש לי זה זיכרון כואב. איזו נכות! באיזו צורת חיים מוזרה נשארתי! אז יש לי עכשיו תקווה חדשה בבטן, שאני מקווה שתצליח לתקן את הנכות הזו, אבל עד אז הכל עדיין כל כך שביר, כל כך קשה... סיפרתי לבן זוג שלי. הוא שומע, אבל לא ממש מבין. הוא יודע שהוא לא ממש מבין אז הוא שותק ומחבק, שזה בעצם המקסימום שהוא יכול. אבל לספר לכן זה אחרת. תודה תודה תודה לכן שאתן פה, אפילו שלא התנדבתן למשימה.