חצי בן אדם....

HulfMan

New member
חצי בן אדם....

טוב לא יודע איפה להתחיל אבל חייב לפרוק. כמה בן אדם בודד יכול לסבול בחיים שלו? בואו תשמעו את תקציר חיי אני ילד עם בעיות קשב ורכוז-דיסלקציה ילד שגדל להיות מאוד עצלן. אז זה התחיל כבר מהגן שלא רציתי ללמוד עד לסוף י"ב שסיימיתי בלי בגרות. אחר כך עוברים לצבא שם אתה מקווה כן להיות משהוא אבל גם... אתה לא בן אדם כל כך חברותי ולא סובל מסגרות ובטח שלא אומרים לך מה לעשות בנוסף לכל יש לך גם בעיות רפואיות שאף אחד לא מקשיב להן. אז בורחים כמה פעמים מהצבא ועם קצת מזל יוצאים על 21 נפשי וזה לא שאתה איזה ילד עם בעיות נפשיות...אבל משחררים. אחרי הצבא אתה מחליט כן לטפל בבעיות הבריאותיות שיש לך אבל מה הרבה כואב, הרגליים כואבות בגב כואב השניים שלא גדלו לי נכון כואבות... ואתה בכלל לא יודע מאיפה להתחיל. אז אתה הולך לרופא גב עושה 100 צילומים והרופא אומר לך "לא כואב לך" ואני מנסה להסביר לו שכן..מאוד כואב לי. אבל הוא רופא!!! הוא יודע מה כואב לי ומה לא. כמעט מתייאש מלטפל בעצמי פה ושם עוד עושה בדיקות ותיפולים משונים. לא מספיק רק זה גם נולד הילד קנאי מאוד ויש לו חברה אבל הוא רוצה אותה לעצמו אז שנה וחצי הם מסתדרים גם עם המון ריבים שהוא עושה לה בעיות עד שהוא נוסע איתה לחו"ל ושם כבר הכל מתפוצץ. כבר כמה פעמים שהוא מרגיש שהוא רוצה להתאבד אבל יודע שהוא לא יעשה את זה זה בטוח כי גם הוא מפחד על החיים שלו וגם הוא דיי שפוי ורציונלי. חוץ מזה גם שהוא לא רוצה לפגוע במשפחה הנהדרת שיש לו. מה אין לו בחיים חוץ מזה הורים ומשפחה דואגת יש לו ההורים אוטו וכסף תמיד נותנים. אבל עדיין חצי בן אדם. הבן אדם הזה גם בן אדם מאוד רגיש שאפילו שהוא כותב מכתב זה יורדות לו דמעות. מאוד קל לו להפגע אפילו מסרט הוא יכול לבכות. עכשיו שאני חושב על זה אני לא יודע מה אני כותב מכתב זה בגוף שלישי. אולי ככה יותר קל לכתוב כאילו זה לא אני. אבל אני יודע שזה אני אני לא חי בבואה. אני יודע שרק אני יכול לשנות את החיים שלי אבל הם קשים תמיד אני אומר לעצמי הנה זה עם הסרטן לו יש חיים קשים או הנה זה שמת לו אחד מההורים יש לו חיים קשים. מה עוד בנוסף לכל. הבן אדם הזה הוא בא מבית דתי ,יש לו חברים אבל... הם לא תמיד שם. הוא חי כל היום בתוך הבואה שלו בחדר שלו במחשב שלו. אומרים לו צא תבלא אבל..עם מי? אין עם מי. לסיכום. תמיד יהיה בן אדם שלו קשה יותר זה בטוח. ואני לא חושב שלי הכי קשה, אבל קשה לי. תודה לכל מי שמקשיב פה. שנה טובה. חצי בן אדם ששואף להיות פעם שלם.
 

stonefroze

New member
ידידי הטוב

אין בי כל כך הרבה כוח עכשיו לכתוב לך בתשומת לב רבה יותר ועמך הסליחה. שמעתי את סיפורך ורציתי רק לומר לך מילה טובה ,קצת לעודד. אני רואה בך אדם שלם. אין אדם שהוא חצי אדם.כל אדם הוא אדם. ויש בני אדם שנסיבות חייהם קשות יותר ויש שנסיבות חייהם קשות פחות. אולם סבלם של בני אדם הוא אותו סבל בכל מצב ומצב, רק משך הזמן של החוויה הקיומית הקשה הוא הדבר המשתנה ומספר הסיבות או הגורמים היוצרים אותה ותומכים בה. התוצאות של כל סבל,של כל מצב בדידות וחרדה,של פחדים של זכרונות מעיקים,של כל סוגי הכאבים הנפשיים האפשריים, הם אותם התוצאות בקרב כל בני האדם. הנסיבות עשויות רק לקבוע את מידת הזמן שיידרש לאדם ואת הכוחות שידרשו על מנת לצאת מהמצב הזה. ואת הדרכים וסוגי האמצעים שהאדם יצטרך ללכת בהם או לנקוט בהם. (כולל העזרות בסוגי התרופות השונים ובאנשי מקצוע במצבים מסויימים) וכל אדם יש לו יכולת שונה להתמודד עם המצבים הללו, ולכל אדם יש יכולת שונה לצאת ממצבים כגון אלו. רק צריך תמיד לזכור,כי תמיד יש למי לפנות. תמיד יהיה איזשהו פיתרון, רק אין האדם צריך לאבד תקווה, להלחם על שפיותו וכבודו בקרב שאר בני האדם, להילחם על מנת למצוא את מקומו בעולם. להילחם על מנת לשמור על הצלם, צלם האנוש שבקרבו.האור הגנוז. כי טבעו של הסבל והייאוש שהוא מנסה לחסל את האדם וכאשר האדם נלחם כל הכוחות החיוביים בתוכו מאחדים שורה מקצה לקצה ואו אז עוצמתו האמיתית של האדם,יכולויותיו הנשגבות באמת באים לידי ביטוי.שלמותו האמיתית. או אז בעיצומה של המלחמה מתגלה האדם במלוא כוחותיו הזוהרים במלוא שלמותו הנוהרת,ניצת כמו כוכב שביט בעוברו ליד שמש האנושיות הכבירה. אני מאמין שבמהלך החג יכתבו לך בני אדם נוספים. המשך להלחם,המשך לחשוב על הזולת כנקודת ייחוס למאבק(כן, המשפחה שלך,אין הם ראויים להיפגע.)המשך להאמין. אל תיכנע.וכן,גם לכתוב בגוף שלישי זוהי טקטיקה מלחמתית ידועה באסטרטגיה הכוללת-ניצחון. אני מאחל לך כל טוב ושתזכה להגשמה העצמית לפי דרכך, כפי שאתה רואה אותה וחולם עליה. אמן ושנה טובה.
 

סהר-תמיכה

Active member
מנהל
החצי השני

אתה באמת מתאר מצב של תיסכולים ואכזבות, כעסים ותחושות קשות. אבל ההבנה והמודעות שלך, וכן גם הרצון (הכמוס אך שבא לידי ביטוי) והשאיפה להשלים את החסר, אולי יקרבו את מילוי החצי השני... לא, כנראה שלא ניתן להיות אף פעם "שלם", אבל השאיפה לשלמות היא זו שמתווה את הדרך ומקרבת את מילוי החצי השני...
 
מה זה להיות שלם?

כן, הבדידות, תחושת הנחיתות. כמה מוכר. ובאשר ליציאות ובילויים: מי אמר שתמיד צריך פרטנר? האם יש סרט טוב שהיית רוצה לראות ואתה לא הולך "כי אין עם מי"? האם בא לך לשבת באיזה מסעדה או בית קפה ולהנות מארוחה טובה ונמנע "כי אין עם מי"? האם אתה מעריץ זמר או להקה ולא הולך להופעות "כי אין עם מי"? למה שלא תעשה את הדברים האלה לבד קודם? עצם היציאה מהבית משפרת את ההרגשה לפעמים. וכן, הצבא. לפעמים נדמה לי שהצבא זה מה שחישל אותי. לימד אותי לעמוד בקשיים. אבל בצבא הייתי לגמרי לבד. כמו היום בעצם. והייתי צריכה להתמודד עם המשמעת הנוקשה, ותמיד לרצות את כולם. ואתה יודע מה? דווקא הצלחתי! נחשבתי לחיילת טובה מאוד. אבל מה לעשות, לא אהבתי את המסגרת הזאת. מסגרת שבה אתה רק עוד בורג במערכת, טיפה בים הירוק הזה. ואם תמשיך לקרוא ולכתוב בפורום הזה, תראה שאתה לא לבד עם הכאב, פיזי או נפשי. יש כאן אנשים מדהימים. ברוך הבא למשפחת סהר.
 
דבר נוסף

עכשיו ראיתי שכתבת את אותה הודעה גם בפורום של ער"ן. אני מבינה את הבדידות שלך ואת הצורך העז בתמיכה. רק רציתי להגיד לך שמכל הפורומים שתבחר לשים בהם את אותה הודעה, אני מקווה בשבילך שתמצא את המקום הטוב ביותר בשבילך. אני אישית, אחרי שגם כן כתבתי כמעט בכל פורום תמיכה אפשרי, לא מצאתי מקום טוב יותר מסהר.
 

HulfMan

New member
תודה לכולכם...

לא חשבתי שזה כזה יעזור. אבל שאני קורא את מה שכתבתם לי... זה כזה משפר ונותן הרגשה טובה שיש אנשים שאפשר לדבר איתך תודה! שנה טוב.
 
למעלה