חצי התייעצות חצי השתפכות.
אני צריכה להתייעץ איתכם. בעלי ואנוכי גרים בדירה די גדולה. אחותי הקטנה נתקעה בלי דירה. הצענו לה לעבור לגור איתנו זמנית עד שהיא תמצא מקום אחר והיא הסכימה. הבעיה היא כזו: היא תכננה לגור איתנו כחודש אך בפועל זה מאוד התארך. לנו זה ממש ממש לא מפריע, ואפילו נחמד שהיא גרה איתנו (לא היינו שוכרים דירה ביחד איתה אבל בתור משהו זמני, גם אם זמני ארוך, אין לנו שום בעיה). הבעיה היא שבגלל התארכות המגורים היא מרגישה לא נעים, בעיקר מבעלי. בעלי והיא ביחסים מצויינים אבל לטענתה בטוח זה מפריע לו והוא לא מראה. אני יודעת בוודאות שזה לא מפריע לו אבל היא לא לגמרי מאמינה. בחודש האחרון היא התחילה להכנס לדיכאון מכל הסיפור הזה ובמקום לגור אצלנו להגיע אלינו פעמיים בשבוע ולשוטט בין ההורים לחברים בשאר הימים. אנחנו באמת משתדלים לתת לה להרגיש בבית אבל כנראה שזה לא מספיק, היא לא רוצה להיות בדירה למשל כשאנחנו לא שם כי היא לא מרגישה נוח וזה מתחיל להגביל. אמרתי לה שהדבר היחיד שמפריע לי בזה שהיא גרה איתנו זה שהיא לא מרגישה עם זה בנח ואז זה גורם לי להרגיש לא בנוח. איך אני יכולה לעזור לה ולתת לה הרגשה יותר טובה?
אני צריכה להתייעץ איתכם. בעלי ואנוכי גרים בדירה די גדולה. אחותי הקטנה נתקעה בלי דירה. הצענו לה לעבור לגור איתנו זמנית עד שהיא תמצא מקום אחר והיא הסכימה. הבעיה היא כזו: היא תכננה לגור איתנו כחודש אך בפועל זה מאוד התארך. לנו זה ממש ממש לא מפריע, ואפילו נחמד שהיא גרה איתנו (לא היינו שוכרים דירה ביחד איתה אבל בתור משהו זמני, גם אם זמני ארוך, אין לנו שום בעיה). הבעיה היא שבגלל התארכות המגורים היא מרגישה לא נעים, בעיקר מבעלי. בעלי והיא ביחסים מצויינים אבל לטענתה בטוח זה מפריע לו והוא לא מראה. אני יודעת בוודאות שזה לא מפריע לו אבל היא לא לגמרי מאמינה. בחודש האחרון היא התחילה להכנס לדיכאון מכל הסיפור הזה ובמקום לגור אצלנו להגיע אלינו פעמיים בשבוע ולשוטט בין ההורים לחברים בשאר הימים. אנחנו באמת משתדלים לתת לה להרגיש בבית אבל כנראה שזה לא מספיק, היא לא רוצה להיות בדירה למשל כשאנחנו לא שם כי היא לא מרגישה נוח וזה מתחיל להגביל. אמרתי לה שהדבר היחיד שמפריע לי בזה שהיא גרה איתנו זה שהיא לא מרגישה עם זה בנח ואז זה גורם לי להרגיש לא בנוח. איך אני יכולה לעזור לה ולתת לה הרגשה יותר טובה?