חצי נחמה ועוד

חצי נחמה ועוד

חצי נחמה ראשית מאד מאד צחקתי מהתאור ש"הוא" שלח "לה" על הבעל איטי והאשה הזריזה. (למה זה לא קושר לפורום?) ואני שואלת את עצמי ואתכם: איך זה שאנחנו הנשים עושות ומארגנות ויוזמות ומנהלות את כל חיי היומיום במשפחה ומחוצה לה , אילו הגברים מנהלים את העולם? חוץ מזה רציתי לשתף אתכן בספר שקראתי ושמו: "כלה ונחרצה"- מאת טל רבינוביץ. בספר מספרת המחברת את סיפורה האישי כאשה מוכה אשר בורחת מבעלה האלים ומנסה לבנות את חייה מחדש. אתיחס לשתי נקודות בלבד: האחת עד כמה אנחנו לא יכולות לנצח את הממסד. (שהוא גברי ברובו, למרות שאני יודעת שגם גברים סובלים מנחת זרועו של ממסדנו).למשל: האשה .בורחת מבעלה המכה. עליה תלויים שלושה ילדים קטנטנים. הבעל לא מוכן לתת גט ,תוך הבטחות שהוא ישנה את התנהגותו ויהיה "ילד טוב", ופונה ומבקש "שלום בית". האשה שמסרבת להלכד שוב במלכדת ממנה הצליחה לחמוק אינה מוכרת כאם חד הורית ואינה זכאית לשום תמיכה כספית מן המוסדות כמו הביטוח הלאומי, בשל היותה נשואה כביכול. הבעל המכה בההיותו ראש משפחה מובטל זכאי לקבל את ההטבות. הפשע הגדול של האישה הנמלטת מבעלה הוא שהיא עובדת למחייתה בשתי עבודות כדי שתוכל לפרנס איכשהו את ילדיה (הבעל למרות שנפסק לו סכום מגוחך של דמי מזונות לא משלם פרוטה ולא נענש על כך). הפשע העוד יותר גדול של אותה אשה הוא שיש לה מכונית ,בה היא יכולה להסיע את ילדיה- תאומים בני כמה חדשים וילד בן שנתיים וחצי למעונות, ומאפשרת לה עצמה להגיע לעבודה פחות או יותר בזמן.(כשאף אחד לא חולה). המכונית משמשת כטיעון נגד עזרה כספית לאותה אשה). דבר נוסף שהיכה בי חזק הוא שאין לאישה במצבה שום סיכוי כנגד הבעל והממסד , כי בגלל חוסר יכולת לשכור עורך דין יקר ומיומן היא יכולה לקבל רק סניגוריה ציבורית- כלומר עו"ד ממונה, שלרב הוא פחות טוב ובעיקר פחות מעונין להשקיע זמן בתיק שלא מכניס לו כסף.(ואתם יודעים למה משפחת שרון למשל תצא וידה על העליונה- סיפרו רק כמה עורכי דין טובים ויקרים מטפלים בהם.). המשך יבוא
 
למעלה