חצי
עד כמה אתם דורשים הגיון בסרטים שלכם?
שאלה שעלתה אצלי בעקבות צפייה (לראשונה) בסרט "קיק-אס". צפיתי בו לפני יומיים בבלו ריי כמובן, ובגדול מאוד אהבתי את הסרט, אבל הוא מתח את גבולות המציאות בצורה מופרזת. (אולי
קטן) ברגע שהילדה מתחילה שם להשתולל ולהרוג עשרות אנשים, אתה מבין שהסרט משחרר את אחיזתו מהמציאות. רבאק, זו ילדה בת 11! (סוף
).
העניין הוא - שלמרות זאת, מאוד אהבתי את הסרט. ואז חשבתי לעצמי שזו ההוכחה שסרט לא חייב להיות הגיוני או מציאותי כדי להיות טוב ומהנה, לפחות עבורי. גם נזכרתי בזה שהסרטים של טרנטינו לא ממש הגיוניים, וכל סרטי גיבורי העל למיניהם והנוקמים בטח לא - ולכן המסקנה היא שכשהסרט עשוי טוב ומבדר, המציאות יכולה להתכופף או לזוז קצת הצידה, כדי לאפשר לבמאי לספר את הסיפור כפי שהוא רוצה.
אבל אז נזכרתי בזה שיש המון סרטים שהדעה שלי עליהם היתה לא טובה, ולפעמים קטלנית, כשהסיבה העיקרית היתה - שהם לא מציאותיים. סרטים כמו "הבלתי אפשרי" שאמנם מבוסס על סיפור אמיתי אבל עיצבן אותי בחוסר אמינות שלו. ויש עוד המון סרטים כאלה, שהם גרועים פשוט בגלל שהם לא אמינים בשיט.
אז מה הופך את המציאות להיות מרכיב קריטי בסרט אחד, ומרכיב זניח בסרט אחר?
האם בגלל שסרט הוא של טרנטינו או של מארוול אז אנחנו "סולחים" לו יותר?
האם סרטים שיש להם "אפקט מגניבות גבוה" נהנים מפטור אמינות?
מה דעתכם?

שאלה שעלתה אצלי בעקבות צפייה (לראשונה) בסרט "קיק-אס". צפיתי בו לפני יומיים בבלו ריי כמובן, ובגדול מאוד אהבתי את הסרט, אבל הוא מתח את גבולות המציאות בצורה מופרזת. (אולי


העניין הוא - שלמרות זאת, מאוד אהבתי את הסרט. ואז חשבתי לעצמי שזו ההוכחה שסרט לא חייב להיות הגיוני או מציאותי כדי להיות טוב ומהנה, לפחות עבורי. גם נזכרתי בזה שהסרטים של טרנטינו לא ממש הגיוניים, וכל סרטי גיבורי העל למיניהם והנוקמים בטח לא - ולכן המסקנה היא שכשהסרט עשוי טוב ומבדר, המציאות יכולה להתכופף או לזוז קצת הצידה, כדי לאפשר לבמאי לספר את הסיפור כפי שהוא רוצה.
אבל אז נזכרתי בזה שיש המון סרטים שהדעה שלי עליהם היתה לא טובה, ולפעמים קטלנית, כשהסיבה העיקרית היתה - שהם לא מציאותיים. סרטים כמו "הבלתי אפשרי" שאמנם מבוסס על סיפור אמיתי אבל עיצבן אותי בחוסר אמינות שלו. ויש עוד המון סרטים כאלה, שהם גרועים פשוט בגלל שהם לא אמינים בשיט.
אז מה הופך את המציאות להיות מרכיב קריטי בסרט אחד, ומרכיב זניח בסרט אחר?
האם בגלל שסרט הוא של טרנטינו או של מארוול אז אנחנו "סולחים" לו יותר?
האם סרטים שיש להם "אפקט מגניבות גבוה" נהנים מפטור אמינות?
מה דעתכם?