חצללתי!
בדיקת המציאות שלי של פתיחת וסגירת האצבעות לא הצמיחה הפעם אצבעות נוספות, אבל הבנתי שזה חלום כי היתה לי הגבלה בתנועה שלהן.
היתי עם עוד והדגמתי להם איך אני קופצת מצוק, עם הידיים פרוסות לצדדים, בלי כל פחד. עפתי\ריחפתי עד לנחיתה.
אחר כך הסתובבתי בכל מיני מקומות וחקרתי את הסביבה. היתי בבניין סגור והגעתי לאזור שהוא בית חולים, נבהלתי וחזרתי אחורה לחפש כיוון אחר. חשבתי לחפש דלת לפתוח ולהגיע למקום אחר לגמרי. מצאתי חדר\ גוך קטן שהחלטתי שיהיה בשבילי מעלית. לא היה מקום לתיק שלי אז השארתי אותו בחוץ ונכנסתי. (הצלילות היתה טובה מספיק כדי שלא "אדאג" לתיק שלי, שנשאר שם לבד.)
המעלית נסגרה כמו מעלית ישנה, לא אטומה, רק עם סורג מעוטר, והתחלתי לזוז. קודם למעלה ואז המעלית עצרה ונסעה לצד, כמו המעלית של ווילי וונקה. תהיתי לאן תגיעה, אבל אני לא זוכרת יותר, או שמנסיעה במעלית החלום נשבר.
בדיקת המציאות שלי של פתיחת וסגירת האצבעות לא הצמיחה הפעם אצבעות נוספות, אבל הבנתי שזה חלום כי היתה לי הגבלה בתנועה שלהן.
היתי עם עוד והדגמתי להם איך אני קופצת מצוק, עם הידיים פרוסות לצדדים, בלי כל פחד. עפתי\ריחפתי עד לנחיתה.
אחר כך הסתובבתי בכל מיני מקומות וחקרתי את הסביבה. היתי בבניין סגור והגעתי לאזור שהוא בית חולים, נבהלתי וחזרתי אחורה לחפש כיוון אחר. חשבתי לחפש דלת לפתוח ולהגיע למקום אחר לגמרי. מצאתי חדר\ גוך קטן שהחלטתי שיהיה בשבילי מעלית. לא היה מקום לתיק שלי אז השארתי אותו בחוץ ונכנסתי. (הצלילות היתה טובה מספיק כדי שלא "אדאג" לתיק שלי, שנשאר שם לבד.)
המעלית נסגרה כמו מעלית ישנה, לא אטומה, רק עם סורג מעוטר, והתחלתי לזוז. קודם למעלה ואז המעלית עצרה ונסעה לצד, כמו המעלית של ווילי וונקה. תהיתי לאן תגיעה, אבל אני לא זוכרת יותר, או שמנסיעה במעלית החלום נשבר.
