חרדה חברתית

חרדה חברתית

היי לכולם, רק עכשיו גיליתי את הפורום הזה
בכל אופן, הסיפור שלי הוא כזה: מאז ומתמיד הייתי בנאדם מאד שקט. מאד ביישנית שלא פותחת את הפה. אף פעם לא היו לי חברות, ולא הלכתי למסיבות ולאירועים חברתיים. באזישהו שלב הכנסתי לעצמי לראש שאני שונאת את בני הגיל שלי, כיוון שהם שטחיים ומתעניינים רק בדברים שאני חושבת לנחותים: בגדים, איפור וכד'. עכשיו אני בת 20. כמעט משוחררת מהצבא. מאז שנכנסתי לצבא נפתחתי קצת יותר, למדתי לתקשר עם האנשים שקרובים אלי, אבל עדיין אני מסתגרת בבית, בלי חברים, לא יוצאת לשום מקום, אין לי ביטחון עצמי. מיותר לציין שאף פעם לא היה לי חבר ואף אחד לא התעניין בי (בת 20 - זה קצת חריג, לא?) המראה שלי הוא לא יוצא דופן, אני לא "שמנה", אין לי משקפיים, אני נראית נורמלי לחלוטין, אבל עדיין כשאני נמצאת בחברת אנשים אני לא מתחברת אליהם ולא מסוגלת ליצור קשרים חברתיים כמו כולם. אני תמיד זו שיושבת בצד ואף אחד לא שם לב אליה. אני חיה עם זה כבר המון שנים, אבל זה מתחיל להמאס... יש בי צורך עצום באהבה, אבל אני כל כך לבד וקשה לי כי אני ביישנית מאד ואין לי אף אחד. בבקשה אל תגידו לי ללכת לפסיכולוג. זה לא אופציה בשבילי.
 

sh kk

New member
ברוכה הבאה יקירה,

אין ספק שהגעת למקום הנכון, ראשית הרשי לי לברך אותך על שהחלטת שנמאס לך, שהחלטת לעשות שינוי כלשהו, ואף פעם לא מאוחר. אין לך חברות בכלל?, את כלל לא יוצאת, לסרטים או בתי קפה....? אני לא יודעת לגבי פסיכולוג, אבל אין ספק שאת צריכה לעבוד על הדימוי העצמי שלך, ממה את פוחדת, מדוע חוסר הביטחון? מה ניתן לשנות על מנת להרגיש טוב יותר בעיקר עם עצמך, אנשים מרגישים אנשים אחרים זה מדהים כשאת תרגישי טוב עם עצמך, הסביבה תקלוט את זה ותחזיר לך בחזרה, נסי לכתוב לעצמך מה מפחיד אותך, ולמה, ואולי אז ניתן יהיה לנסות להבין ולמזער את הפחד,
 
אנשים מפחידים אותי...

אין לי חברות בכלל. אני לא יוצאת לשום מקום, כל יום שישי אני יושבת בבית ורואה טלויזיה. אתמול למשל, הייתי בים בלילה עם ההורים שלי. ישבתי על החוף והסתכלתי על האנשים שהיו שם, כולם באו עם חברים, צוחקים, נהנים, ואני שם עם אמא ואבא. הרגשתי כל כך מעוררת רחמים. אני מרגישה שהפסדתי את כל הילדות שלי. התחלתי לחשוב שמשהו אצלי אולי דפוק כי אף אחד לא מתעניין בי ואף אחד לא רוצה להיות איתי בקשר. אני בטוחה שאם אני יעלם פתאום לאף אחד חוץ מהמשפחה שלי לא יהיה אכפת, וגם הם יתגברו על זה אחרי כמה ימים. אין לי כישורים חברתיים בגרוש, אני לא יכולה ליצור קשרים חברתיים עם אנשים. אני כבר ממש מיואשת ומשתגעת בין 4 קירות... מה לא בסדר אצלי??...
 

sh kk

New member
למה את לא מצליחה ליצור

קשרים? מה קורה אם פונים אליך, הרי בצבא יש רק חברה צעירים אני בטוחה שהיו נסיונות, למה זה לא החזיק מעמד?
 
זה העניין...

שלא פונים אלי.. ואני לא יכולה לפנות כי אני יותר מדי ביישנית.. אני תמיד מרגישה בחוץ.
 

sh kk

New member
אני חייבת לצאת לעבודה

אחשוב עליך, ודעי לך שפה את לא לבד.
 

motek89

New member
לדעתי הכל ענין של גישה..

כשמשדרים לאחרים שאתה ביישן, בצד, בלי חברים, ככה הם משדרים אליך על עצמך אותו דבר. לדעתי תעשי כל מאמץ כדי לשדר אחרת, לנסות להכנס למעגלים חברתיים, להראות שאת אחת שכן מדברת עם אנשים, ופונה לאנשים, וככה יפנו אלייך. או שאת יכולה לדוגמא להבליט כשרונות משלך, ואחרים ישימו לב לזה ויתעניינו... תחשבי על עוד דברים, אני בטוחה שיש עוד... ואל תדאגי, את לא לבד!!!
 
אבודה ../images/Emo140.gif

יש שיר כזה "היא אמרה לי תודה אני כבר אבודה ולא מפחדת מפנייה לא טובה" אז מצבך טוב. את אבודה בעולם ולא צריכה לפחד מפנייה לא טובה. את יכולה לנסות לעשות דברים אחרת ורק להרוויח מהנסיונות האלה. לדעתי, תוכלי להעזר בטפול ממוקד בבעיה שכולל תרגול של מיומנויות חברתיות. הכי יעיל זו קבוצה של משתתפים שסובלים מחרדה חברתית. אפשר להתעניין במרפאות החוץ של בתי חולים כלליים או לשאול בפורום של חרדה חברתית לגבי קבוצה כזו (הלינק לפורום מצוי בקשורי פורום זה). אם לא מצאת קבוצה, אז טפול קוגניטיבי התנהגותי שיתן לך משימות ויעקוב אחר התקדמותך, זו האופציה המועדפת. רשימת מטפלים בשיטה זו מצויה באלפון המופיע בקשור בשם אי"טה, בקשורי הפורום. כמו כן, אני ממליצה לך לקרוא ספרים על חרדה חברתית. חלק מהם רשומים על לוח מודעות שבפורום. אני ממליצה במיוחד על PAINFULY SHY, אפשר להזמין באמזון. אולי יש ספרים נוספים גם בעברית. נסי לחפש. תוכלי לקרוא גם מאמר על חרדה חברתית שמופיעה במאמרי הפורום. אם את מחליטה שהגיע הזמן להתגבר ולהתבגר ולקחת אחראיות על חייך, כפי שנראה שהחלטת עכשיו- אז עשית את הצעד הראשון במסע. אנו פה לחזק את ידייך.
 
למעלה