חרדה חברתית

חרדה חברתית

שלום! שמי שיר ויש לי בעיה חברתית זאת אומרת שקשה לי להיות בחברת ילדים ולדבר איתם פתוח בסך הכל אני ילדה מקסימה ובישנית מאוד! אנא צרו איתי קשר ואיסיקיו 335181747 עם תירצו כנסו ביי מואההההההה וגם כאן תחזירו לי תשובה ושמרו על קשר ביי צרו קשר!
 

נועם124

New member
מה יהיה???

עכשיו כל מי שטיפה ביישן סובל מחרדה חברתית?? תעני לי באייסיקיו, אשמח להכיר אותך
 

noni2222

New member
אני מאודדד ביישנית.

ואין לי חרדה חברתית. כאילו יש לי טיפונת אבל לא משו שמצריך טיפול - במובן מסיום כמעט לכולם יש חרדה חברתית בשלב מסויים בחיים בדרך מסויימת.. אבל לא תמיד צריך לדאוג..
 
../images/Emo45.gif

קודם כל אני חושב שכל הכבוד לך על היוזמה לרשום כאן.. אני חושב שזהו צעד ראשון לכל מי שסובל מחרדה חברתית ותאמינו לי יש הרבה אנשים שסובלים מבעיה זו. אשמח להכיר אנשים חדשים כל מי שרוצים כנסו לי לאייסיקיו 173927233
 

noni2222

New member
ועוד דעה שלי בנושא.

צריך לדעת להבחין בין משהו קשה מאוד למשהו שקשה קצת. הייתה פה הודעה של מישהי לפני כמה ימים שממש קשה לה.. אז גם לי יש חרדה חברתית - אבל אין מה להשוואת. לכל אחד יש חרדה חברתית במובן מסויים.. אני אישית יושבת בכיתה ומרגישה שאין לי קול ואני לא יכולה לדבר, מתפללת שהמורה לא יפנה אלי כדי שאולי אני יענה ויעלם לי הקול.. וכל זה בגלל שעד גיל 7 לא יכלתי להגיד את האות ל'. והיה לי נורא קשה בדיבור. אבל אין בכלל מה להשוואת אותי למישהו שהרבה יותר קשה לו.. אז למישהו יש בעיה כזאת - ולמישהו כזאת, בסופו של דבר לכל אחד ואחד מאיתנו, בשלב מסויים בחיים יש סוג מסוים של חרדה חברתית.
 

נועם124

New member
../images/Emo45.gifמסכים איתך לגמרי

לדעתי, אין אדם שלא חווה חרדה חכרתית בחייו , גם אם ברמה נמוכה. גם לי הייתה בעיה בדיבור כשהייתי קטן ונראה לי שזה הגורם לחוסר בטחון שלי לדבר בקרב רבים. טוב... יום שישי יש לי שיחה אז נעלה את הנושא
 

munge88

New member
ברור שלא כל ביישן סובל מחרדה חברתית

ונכון, לאנשים אפשר להגיד יש רמה מסוימת של חרדה חברתית... אבל לא בזה מדובר, מדובר בבעיה של ממש אני ממליצה להיכנס לכאן, וישנו מבחן ליבוביץ' שמגדיר את החרדה
 

noni2222

New member
אוי. המבחן הזההה

יאא הייתי בטוחה שהחרדות שלי נורמאליות ולכולם יש. יצא לי 112... שזה הרמה הכי גבוה שם.!! חשבתי שזה נורמאלי בחיים לא להזמין כלום במסעדה מהמלצרית ולחכות שאבא או אמא או אח או חברה או חבר יזמין לך. לא מסוגלת לדבר עם מצלרים.. או כל מוכר אחר. וחשבתי שזה נורמאלי להימנע מלדבר בטלפון למקרה שיאבד הקול וזה יהיה בושות. אמאאא
 

lonely3

New member
גם אני חשבתי ככה

ואני גם חשבתי שאני רק ביישנית זה הכל. עד לפני שנה וחצי שגיליתי שזה בכלל לא זה בעיקר אחרי שעשיתי את המבחן ויצא לי 120.הבנתי שזה הרבה יותר מביישנות. יש לי שאלה לאנשים פה שסובלים מחרדה חברתית איך זה פוגע לכם בחיים? זתומרת זה גורם לכם גם להיות הרבה עצובים?עצבנים? מתוחים?לחוצים? עייפים? סוריי על החקירה :)
 
חרדה חברתית

נוני, את מצביעה פה על נקודה נכונה שלאנשים רבים יש איזושהיא מידה של חרדה מסיטואציות חברתיות או פומביות. אני חושבת שכל אחד מאיתנו יכול להזכר בפעם שהוא היה צריך לעמוד מול כולם, או להגיע לחברה זרה וזה עורר בו קצת לחץ. אז איך יודעים מתי זו חרדה חברתית? דרך אחת היא מבחנים כמו מבחן ליבוביץ ואחרים, אבל מה שבעצם חשוב לבדוק זה עד כמה אנחנו חרדים, כמה זמן ביום זה 'גוזל' מאיתנו, ועד כמה החרדה משתקת אותנו או מונעת מאיתנו לעשות דברים. נכון שכולנו קצת מתרגשים ואולי חוששים מלדבר בפני קהל, אבל האם זה מונע מאיתנו לדבר כששואלים אותנו, האם אנחנו 'מתפללים' שהמורה לא תשים לב אלינו...או אולי אנחנו אפילו לא יוצאים מהבית בגלל זה? אם אנחנו שמים לב שבמקום שאנחנו נשלוט בגוץ שלנו ובחרדה שלנו - הם שולטים בנו - אז כדאי להתחיל לטפל בזה (לבד או באופן מקצועי)
 

noni2222

New member
אני יוצאת מהבית.. אבל..

לדוגמא עברתי למדינה חדשה.. לפני חודשיים ויש לי חברות בבית ספר והכל וגם חברים.. אבל זה רק במסגרת בית ספר אחרי בית ספר אני לבד כל הזמן בבית בלי אף אחד. (בעקבות זה אני שונאת חופשים וסופי שבוע ומחכה כל הזמן ללכת לבית ספר. עצוב.) קיצר לפני יומיים כמה בנות בהפסקה ישבתי איתן והן התחילו במצב של עומדות להזמין אותי לאיזה מסיבה. ואני סתומה נתתי תירוץ והלכתי. ועוד דוגמא - במסעדה.. אני פשוט לא מסוגלת לדבר עם המלצרית!!!! ההורים שלי צריכים להזמין לי.. או אם אני עם חברים אני אומרת שאני צריכה ללכת לשירותים ואומרת להם מה להזמין לי (זה בארץ- הרי באוסטרליה אין לי ממש חברים ללכת איתם למסעדה.. רק בבית ספר אנחנו חברים...) ובכיתה אני יושבת ומחושבת מה יקרה אם המורה ישאל אותי משהו ויצא לי קול קטוע? (קתוע?)
 
לנוני

נשמע שיש דברים שהיית רוצה לעשות ואת לא עושה, בגלל החרדות (למשל ללכת למסיבה.... את צריכה להחליט עד כמה הדברים הללו חשובים לך, ומה חשוב יותר ממה. ואם זה מפריע לך כמו שזה נשמע מתוך ההודעה, אני ממליצה לך לטפל בזה. חבל על כל יום נוסף שבו את יושבת בבית משועממת ומבואסת שלא הלכת למסיבה כי התביישת. את יכולה גם להעזר בנו, במי שמתמודד עם החרדות היום או כבר התמודד בעבר, ואת יכולה גם להעזר במישהו מקצועי, אבל את צריכה להחליט - האם את מוכנה להלחם ולהתמודד. וכמו שהצלחת להתקדם עם הטקסים - אני מאמינה שאת תצליחי גם עם ההחרדות האחרות. ולשאר חברי הפורום, האם לכם יש טיפים או עצות לנוני???
 

a Warming Sign

New member
פשוט להעיז!

-כמה קל להגיד את זה- אבל זה נכון,חייבים לנסות ולראות מה עומד מולנו,אני אתן לך דוגמא: אני מזמן לא הייתי במסיבה,בעיקר מאז ששמתי יותר לב לחרדה החברתית,רק המחשבה על מלא אנשים שיראו אותי רוקדת הלחיצה אותי,ומה אם אני מביכה את עצמי מול כולם? ביום רביעי הייתה מסיבת פורים בבי"ס ודיסקו(ויש לציין שאני מכירה שם את כולם,והיו שם גם הרבה חברים שלי) ולא ויתרתי לעצמי,פשוט הלכתי למסיבה, וזה רק עודד אותי כי קיבלתי מחמאות על התחפושת ובסוף עוד נשארתי לדיסקו ורקדתי!! את מבינה כמה שלנסות זה עוזר? בעיקר אם תמצאי משהו שיעסיק אותך מאשר נגיד להיות במסיבה ולחשוב על החרדה כל הזמן.. לנסות זה תמיד עוזר,גם אם נכשלים או מקבלים ביקורת(ובשבילנו זה קשה) זה עדיין מחזק אותך כי את יודעת שלא ויתרת ולא נתת לחרדה להשתלט עלייך. ועוד טיפ שיכול לעזור-תנסי קודם לבד,אולי יותר קל לך אם אין לידך מישהו שאת מכירה ויש פחות חששות...
 

noni2222

New member
סוף סוףףףף

אני גרה פה כבר 3 חודשים. אתמול פעם ראשונה יצאתי עם חברה חדשה מהבית ספר..! אבל מה? היא לא מכירה אותי מספיק וכנראה לא מודעת לעובדה על הפחד שלי מלצריות, בסך הכל רצינו לקנות 2 קולות במקדונלדס, וגימגמתי כזה ולא העזתי ולא הייתי בטוחה בעצמי (מה עוד שזה לא בעברית אלא באנגלית..)
 
למעלה