חרדה סביב הגילוי אתמול אצל רופאת עיניים
שלום לכולם,
אני חולה בסכרת נעורים כבר כמעט 20 שנה, החל מגיל 10. בודק עיניים באופן שגרתי. אתמול הרופאה זיהתה שתי נקודות לבנות קטנטנות בעין שמאל שהן לטענתה שומנים שדלפו לעין. הכולסטרול שלי בנורמה (לוקח סימווויל לשם כך), גם ספירת השומנים, ואני גם לוקח כדורים נגד לחץ דם שגם כן מהווה קטליזטור לסיבוכים. איזון A1C לאורך השנים נע בין 6.8-7.2.
נשלחתי לעשות צילום קרקעית העין וOCT לרשתית כדי להבין בוודאות מה קורה. הפחד מסיבוכים בעיניים הוא הכי גדול שלי מאז גילוי מחלת הסכרת ואני בסוג של חרדה מאז אתמול.
האם למישהו היה משהו דומה ויכול לומר אם זו התחלה של רטינופתיה סוכרתית או משהו אחר? (במכתב אתמול הרופאה כתבה "אין רטינופתיה" אבל אולי זה בדרך לשם?).
ברור לי שבכל סיבוך יש שלבים וגילוי מוקדם יכול למנוע הדרדרות, אבל קשה לי עם המחשבה עכשיו שזו אולי תחילתה של רתינופטיה. אני נשוי ואנו בדרך להביא ילד (חודש שני) ולחשוב על טיפולי לייזר ופחדים שילוו אותי בשנה הקרובה מחרפן אותי. אני בשנה האחרונה עושה כל כך הרבה פריצות דרך בחיים האישיים והסכרת בחרה את התזמון הכי גרוע להזכיר את עצמה.
האם יש משהו שניתן לעשות כדי למנוע מהנקודות הלבנות הללו להפוך למשהו רציני יותר? תזונה, תרופות מסוימות, כל דבר.
השם הרשמי שניתן לנקודות הללו - intraretinal lepidin
אשמח לשמוע ממישהו שאולי התמודד עם התחלה של רטינופתיה או כל בעיה אחרת עם עיניים ויכול להרגיע אותי. ובכלל אשמח לעצות כלליות איך לא לחשוב על הגרוע מכל. התחושה הכי קשה היא של "בגידה". כי הנה, אני מאוד משתדל לשלוט על הסכרת, עושה את כל מעקבים הרפואיים, לא מזניח את המחלה, די מאוזן (אמנם פעם הייתי על 6.3 בA1C אבל אני עדיין סביב הרמות ש"מבטיחות" פחות סיכון לסיבוכים) ועדיין, הסיבוך מוצא אותי בסוף. ולא אחרי גיל 50 אלא חודשיים לפני גיל 30.
ואולי אני סתם עושה סיפור משתי נקודות לבנות שלא יתפתחו לכלום עוד הרבה שנים?
ברי
שלום לכולם,
אני חולה בסכרת נעורים כבר כמעט 20 שנה, החל מגיל 10. בודק עיניים באופן שגרתי. אתמול הרופאה זיהתה שתי נקודות לבנות קטנטנות בעין שמאל שהן לטענתה שומנים שדלפו לעין. הכולסטרול שלי בנורמה (לוקח סימווויל לשם כך), גם ספירת השומנים, ואני גם לוקח כדורים נגד לחץ דם שגם כן מהווה קטליזטור לסיבוכים. איזון A1C לאורך השנים נע בין 6.8-7.2.
נשלחתי לעשות צילום קרקעית העין וOCT לרשתית כדי להבין בוודאות מה קורה. הפחד מסיבוכים בעיניים הוא הכי גדול שלי מאז גילוי מחלת הסכרת ואני בסוג של חרדה מאז אתמול.
האם למישהו היה משהו דומה ויכול לומר אם זו התחלה של רטינופתיה סוכרתית או משהו אחר? (במכתב אתמול הרופאה כתבה "אין רטינופתיה" אבל אולי זה בדרך לשם?).
ברור לי שבכל סיבוך יש שלבים וגילוי מוקדם יכול למנוע הדרדרות, אבל קשה לי עם המחשבה עכשיו שזו אולי תחילתה של רתינופטיה. אני נשוי ואנו בדרך להביא ילד (חודש שני) ולחשוב על טיפולי לייזר ופחדים שילוו אותי בשנה הקרובה מחרפן אותי. אני בשנה האחרונה עושה כל כך הרבה פריצות דרך בחיים האישיים והסכרת בחרה את התזמון הכי גרוע להזכיר את עצמה.
האם יש משהו שניתן לעשות כדי למנוע מהנקודות הלבנות הללו להפוך למשהו רציני יותר? תזונה, תרופות מסוימות, כל דבר.
השם הרשמי שניתן לנקודות הללו - intraretinal lepidin
אשמח לשמוע ממישהו שאולי התמודד עם התחלה של רטינופתיה או כל בעיה אחרת עם עיניים ויכול להרגיע אותי. ובכלל אשמח לעצות כלליות איך לא לחשוב על הגרוע מכל. התחושה הכי קשה היא של "בגידה". כי הנה, אני מאוד משתדל לשלוט על הסכרת, עושה את כל מעקבים הרפואיים, לא מזניח את המחלה, די מאוזן (אמנם פעם הייתי על 6.3 בA1C אבל אני עדיין סביב הרמות ש"מבטיחות" פחות סיכון לסיבוכים) ועדיין, הסיבוך מוצא אותי בסוף. ולא אחרי גיל 50 אלא חודשיים לפני גיל 30.
ואולי אני סתם עושה סיפור משתי נקודות לבנות שלא יתפתחו לכלום עוד הרבה שנים?
ברי
