חרדה

[מיצי2013]

חרדה

מפחדת, כל היום מפחדת.... מה יקרה אם אאבד הכל?
רוצה שזה יעזוב ותי וזה לא עוזב. אותו סרט כמו פעם שעברה.... איך הכנסתי את עצמי לזה שוב.

 

[Lady Stark]

את ואני

ממש צילי וגילי. גם אני מרגישה מאוד לא טוב עכשיו.
אבל מותק, את כבר ניצחת את זה פעם אחת והרגשת הקלה. זה ירגע שוב, וכשזה יקרה, ממליצה לך לעבוד בזמן רגיעה על דרכים למנוע עוד נפילה. על איך לתחזק את הרגעת החרדה גם כשהיא לא פורצת.
חיבוק ממני. אחותך הצולעת.

 

[מיצי2013]

 

[נעמהטיפולהוליסטי]

כמו שעזב בעבר יעזוב שוב

שכבי בשקט, במקום רגוע,
תנשמי עמוק ותתרכזי רק בנשימה.

יכול לעזור להירגע.

 

[מיצי2013]

תודה... מנסה

 

[היי48]

אני אמנם חוזרת על מה שאמרו מעלי, אבל זה דבר מספיק חשוב ונכון בכדי לחזור עליו-כמו שזה עבר קודם זה גם יעבור עכשיו. רק מאחלת כמובן שזה יעבור כמה שיותר מהר.
ושולחת עוד חיבוק, הפעם חיבוק מחייך

יהיה טוב, מבטיחה

 

[מיצי2013]

תודה

מאוד מעריכה את זה

 

[מחבקת עצים סדרתית]

היי מיץ

אותו סרט, אז את כבר יודעת איך הוא נגמר

תנסי לראות את זה כתהליך, את לומדת איך להתמודד עם הפחד הזה עכשיו ואת נמצאת במקום אחר מבעבר. יש לך אותנו, את בטיפול, את מתמודדת עם זה.
אני מקווה שעם הזמן זה יעבור מהר יותר, כמו נורה שמדליקים ומכבים ברגע

(כן, אני אופטימית להחריד, אבל מותר לי, כי את חמודה

)

 

[מיצי2013]

לא לא לא

אתם לא מבינים. כי אתם לא יודעים. ואני לא יכולה להסביר... אבל זה לא רק בראש שלי, זה לא סתם תהליך, יש סיכונים אמיתיים. ואני מפחדת.
ושוב הכל כאילו עוצר מלכת ואני לא יכולה להמשיך "לתכנן עתיד" עד שאני לא אדע שהכל בסדר. ואני לא רוצה לדעת אם הכל בסדר כי מה אם לא יהיה בסדר?
אני כבר לא בטיפול מאז שעברתי דירה.... רק עם התרופות. אין לי כוח וזמן עכשיו להתחיל להכיר מטפל חדש.
מה שאני לא מבינה, למה זה התחיל רק עכשיו. אותם תנאים בדיוק היו קיימים גם לפני 3-4 שבועות, ואז זה פשוט לא הציק לי. ואז פתאום זה בא, כאילו מה השתנה מאז להיום? אותה סיטואציה!!!
ותודה שיש לי אתכם כי כרגע זה כל מה שיש. אין לי את מי לשתף הפעם.
הלוואי וזו הייתה נורה שאפשר לכבות.
אני כבר לא יודעת מה לעשות עם זה

תודה מחבקתוש

 

[אלומת האור]

 

[Lady Stark]

מיצמיצונת האהובה

מותק, מהטון שלך אני שומעת בדיוק את אותה החרדה שהיית בה כשהכרנו.
נכון שהתבדית כשבדקת אותה מכל הכיוונים? נכון שלמדת בעזרת הטיפול לצמצם את החרדה ולחיות איתה בשלום?
אז הכל עדיין תקף.
מותק שלי, זו רק חרדה. את בסדר. אני יודעת את זה.
כשהטורדנות תוקפת כל המציאות יכולה להשתנות. אני ואת יודעות את זה טוב מאוד.
ובכל זאת, בגלל שכרגע את תחת מתקפה (פשוט אין דרך אחרת לקרוא לזה, סליחה אם הקונוטציה לא קלה), קשה לך לראות את זה בהיגיון בו הצלחת לראות את זה בפעם הקודמת.
את לא הולכת לאבד שום דבר. הכל בשליטה. רק המחשבות כרגע הן בלי שליטה, וגם עליהן ניתן להחזיר את השליטה.
ממש חשוב שתחזרי שתחזרי לטיפול, ואם את רוצה לספר לי במסרים איפה את גרה ובאיזו קופח את, אני אוכל אולי להמליץ לך על מטפל. מקווה.

וממליצה לך בחום לחזור ולקרוא את המאמר ששלחתי אליך בזמנו על טורדנות, ואז אמרת לי שהוא עזר לך. לי הוא תמיד עוזר.
ובכלל, אני פה במסרים תמיד בשבילך.

 

[מיצי2013]

כן לא כן לא

כן, זו אותה חרדה. אבל זה לא שהבדיקה הקודמת תקפה גם לעכשיו.... זה כמו שתגידי לבנאדם שחצה את הכביש ולא נדרס, שב-100% בפעם הבאה שהוא יחצה את הכביש הוא גם לא ידרס כי הוא לא נדרס בפעם הקודמת.
את יודעת מעצמך, וגם במאמר כתוב, שאף פעם לא בטוחים אם לשייך את הדאגה למציאות או לחרדה. אני עדיין תקועה בשלב הזה, מבחינתי החרדה היא כרגע מציאות ולא חרדה. ולכן אני לא יכולה לטפל בה.
בכל מקרה קבעתי למחר עם הפסיכולוגית הישנה שלי במקום הקודם שגרתי בו (אני עדיין עובדת פה...).
פייר, אני מתביישת לחזור אליה עם אותו נושא ולספר לה שוב שאני בחרדה מאותו דבר. גם עם זה אני צריכה להתמודד.

תודה קושקושית

 

[Lady Stark]

הכותרת שלך כל כך מדויקת

"אין מה לדאוג, הכל בסדר. אבל מה אם... ששש.. הכל בסדר. אבל רגע, אולי... אבל אמרנו שהכל בסדר. אבל אולי לא? אבל זה כן. אבל מה אם לא?".
הכי חשוב שקבעת שוב עם הפסיכולוגית שכבר מכירה אותך והצליחה לעזור לך.
אל תתביישי ממנה, זו רק ריגרסיה. הפעם יהיה לך קל ומהיר יותר להתאושש מהפעם הראשונה.