חרדה

[גילית2]

חרדה

מבקשת עצה -כבר קרוב לשנה, מאז שילדתי את בתי הקטנה,אני נתקפת בחרדה פנימית שקשה לי להסביר אותה. זו חרדה שעוזבת אותי לזמן מה ושוב חוזרת.

 

[אלין ש ל ה י ם]

גילית לילה טוב ושלום.

חשבת אולי מאיפה החרדה באה מאיזה מקור היא מגיעה? אולי כמו הרבה הורים שאני מכירה ממקור של פחד על אובדן התינוק? אגב, זה גם קורה לנשים בהריון. מה את מרגישה ברגעיי חרדה ,בלבול ? פחד? דכאון כזה? את יכולה להסביר מה את מרגישה ולמה זה מגיעה?? האם החרדות הן יותר ביום או בלילה וכשהיא על הידים שלך או קרובה ולידך האם זאת אותה חרדה אילו מחשבות עוברות לך בראש ברגע שחרדה כזאת מגיעה? אם אני אדע אולי אני אוכל לפענח אותה. אבל היי רגועה כי את אם . ואם זכתה במתנה הכי יפה בעולם. בהצלחה ולילה טוב.

 

[גילית2]

לאלין של הים,תודה על הרצון הטוב.

ייתכן שלא הסברתי את עצמי כמו שצריך. ידוע

לי כי הרגשות החרדה התחילו מס' חודשים לאחר לידת בתי הקטנה. במקביל, באותו זמן, היה חשש למלחמת מפרץ נוספת. באותו לילה , לא ישנתי בכלל והפחד היה גדול. זה היה מלווה בכאבי בטן ומעין הרגשת פרפרים בבטן(כמו בזמן התרגשות). ביום שלמחרת, בכיתי ללא כל שליטה, והמשפחה שלי היתה מעורבת בכך ואימי באה להיות עם התינוקת ואני הלכתי לרופאה, שנתנה לי כדורי הרגעה שעזרו לי לישון. לאחר כמה ימים ההרגשה חלפה ומאותו זמן, כל מס' חודשים ההרגשה הזו חוזרת. אני רוצה להדגיש שאין לי חרדה מדבר מסויים. זו פשוט הרגשה פנימית שגם גורמת לי לחוסר מצב רוח. אין לי פחד מאובדן התינוקת,אך ייתכן שזה קשור לרגשות נסערים לאחר הלידה.

 

[גילה זילברמן]

זה נשמע לי קשור

החרדה שאת חשה אולי קשורה לאחראיות הגדולה שאת חשה כלפי ביתך והתחושה שאולי לא תצליחי לשמור עליה מכל רע כפי שהיית רוצה. מלחמת המפרץ אולי העצימה תחושה זו. ייתכן שבפורום של הורים לילדים קטנים תוכלי למצוא נשים נוספות שחשות כך, שכן החרדה שהאחראיות הרבה מעוררת באמהות, צעירות במיוחד, היא ודאי חרדה שכיחה. אני מצרפת לך את הקישורים ומזמינה אותך ברצון להמשיך לשתף גם אותנו כאן.

 

[אלין ש ל ה י ם]

גילית יקרה לא משנה מה יהיה אבל...

אני תמיד אהיה איתך כאן ובנפש הרכה שלך. מאחלת לך רק טוב. ושלא תדעי חרדה עוד מהי. אמן. בברכת שבוע טוב.

 

[גילה זילברמן]

שאלות

ברוכה הבאה לפורום ו- מזל טוב עם הולדת התינוקת!

האם שני הדברים כרוכים זה בזה? אני מבינה ממה שכתבת שאת חושבת שכן. ואכן, ייתכן מאד שכך. הולדת ילד, רצוי ואהוב ככל שיהיה, מהווה משבר עבור הוריו ומחייב אותם ואת המשפחה כולה לשנות משהו כדי לפנות לו מקום בחייהם. ילד שנולד מערער איזשהוא סטטוס-קוו, איזון באם ובמערך המשפחתי ומעורר את הצורך להתמודד עם נושאים שונים מחדש. אני מצטרפת לתחושה של אלין של הרבה שאלות שנותרו פתוחות ואולי זו גם התחושה שלך מאז הלידה- שיש לך הרבה מאד שאלות שנותרו ללא מענה. אני מזמינה אותך להמשיך ולספר לנו עוד, אם תרצי בכך. לפעמים לספר על הדברים יכול להקל, לפעמים תוך כדי הסיפור עצמו- תוכלי להבין דברים ולמקד עבור עצמך מניין נובעת החרדה.